בינלאומי ברבעון הראשון: האשראי צומח, אבל המרווח וכרית ההון נשחקים

בינלאומי נכנס ל 2026 עם מספרים שמציגים המשך צמיחה: האשראי לציבור גדל ב 16.0% לעומת הרבעון המקביל, עמלות שוק ההון ממשיכות לתמוך בהכנסות, איכות האשראי נשמרת והדירקטוריון אישר חלוקה של 50% מהרווח. אבל הרבעון הראשון גם מחדד את הקושי שהחל להסתמן כבר בסוף 2025: הצמיחה בתיק אינה מספיקה לבדה כשהמרווח על פקדונות ואשראי נשחק, וכשההון כבר סופג חלוקות גדולות. הרווח המימוני מפעילות שוטפת ירד ל 1.104 מיליארד ש"ח, 7.0% פחות מהרבעון המקביל, אף שתיק האשראי גדל בקצב דו ספרתי. יחס הון עצמי רובד 1 ירד ל 10.82%, וגם זה אחרי תרומה רגולטורית חיובית של כ 0.21 נקודת אחוז מיישום כללי סיכון תפעולי חדשים. כאל עדיין יכולה להציף לבנק רווח הון ונזילות, אבל המימוש שלה כבר אינו רק עניין טכני של אישורים: לוחות הזמנים, התנאים המתלים ויציאת מועדון אל על מכרטיסי דיינרס מכניסים שכבת אי ודאות חדשה. שנת 2026 נפתחת כשנת הוכחה למרווח, לאיכות האשראי וליכולת להמשיך לחלק הון בלי לצמצם מדי את מרווח הביטחון.

הצמיחה עוברת לעסקים ולשוק ההון, והרגישות עולה

הרווחיות של בינלאומי נשענת היסטורית על שילוב של מרווח מימוני יציב, איכות אשראי גבוהה והחזר מזומן עקבי לבעלי המניות. התמונה ברבעון הנוכחי מראה שהבנק אמנם גדל בצד האשראי ושומר על איכות התיק, אבל תמהיל הרווח שלו משתנה.

לקוחות פרטיים, שהיו בעבר מקור יציב יותר לפקדונות ולמרווח, אינם גדלים באותו קצב. מנגד, הפעילות מול עסקים גדולים, גופים מוסדיים ושוק ההון תופסת יותר מקום. זה יכול לתמוך בהכנסות, אך גם הופך את הרווחיות לרגישה יותר לתמחור פקדונות, לתנודתיות בשוק ההון ולריכוזיות אשראי.

המעבר הזה מחדד את המתח בין צמיחה לרווחיות. הרבעון הראשון מראה שבינלאומי יודע להגדיל את תיק האשראי, אבל גם מאותת שהשוק צריך לבחון פחות את קצב הגידול ויותר את המחיר שבו הצמיחה הזאת נקנית.

האשראי גדל, אבל המרווח נשחק

האשראי לציבור הסתכם ב 155.1 מיליארד ש"ח ברוטו, עלייה של 4.8% מתחילת השנה ו 16.0% לעומת הרבעון המקביל. עיקר הצמיחה מגיע מהמגזר העסקי: אשראי לעסקים גדולים עלה ב 29.2% לעומת הרבעון המקביל, ואשראי לגופים מוסדיים כמעט שילש את עצמו מבסיס נמוך יחסית. גם המשכנתאות גדלו, אבל בקצב מתון יותר של 9.0%.

הצמיחה הזו לא מתורגמת במלואה לשורת הרווח המימוני. הרווח המימוני הכולל ירד ב 4.7% ל 1.184 מיליארד ש"ח, והרווח המימוני מפעילות שוטפת, אחרי רכיבים שאינם פעילות שוטפת, ירד ב 7.0% ל 1.104 מיליארד ש"ח. הסיבה אינה מסתכמת רק במדד המחירים השלילי ברבעון. מרווח הפיקדונות ירד ל 1.0% מ 1.2% ברבעון המקביל, ומרווח האשראי ירד ל 1.7% מ 1.8%.

תמהיל הפיקדונות מסביר למה לא מדובר רק בתנודת ריבית זמנית. סך פקדונות הציבור ירד ב 2.9% מתחילת השנה, אף שהוא גבוה ב 4.8% מהרבעון המקביל. בתוך זה, פקדונות משקי הבית ירדו ב 4.1% לעומת הרבעון המקביל, בעוד פקדונות עסקים גדולים עלו ב 59.5%. כשהמקור הזול והיציב יחסית אינו גדל באותו קצב כמו מקור עסקי ומוסדי, הבנק יכול עדיין להגדיל פעילות, אבל כל שקל פעילות משאיר פחות מרווח.

מה שמאזן את התמונה הוא סעיף העמלות. סך העמלות עלה ב 9.2% ל 464 מיליון ש"ח, בעיקר בזכות עמלות פעילות בשוק ההון שעלו ל 283 מיליון ש"ח. זה נתון חיובי, וגם נכסי הלקוחות עלו ל 1.173 טריליון ש"ח. ועדיין, עמלות שוק הון הן מנוע רווח חשוב אך פחות יציב ממרווח פקדונות רחב. הן תומכות בתוצאות הרבעון, אך אינן תחליף למרווח מימוני יציב.

הדיבידנד נשאר גבוה, אבל כרית ההון מצטמצמת

בינלאומי שומר על מדיניות חלוקה אגרסיבית. אחרי סוף הרבעון אישר הדירקטוריון דיבידנד של 240 מיליון ש"ח, 50% מהרווח ברבעון הראשון. במרס כבר שולמו 512 מיליון ש"ח דיבידנד ועוד 9 מיליון ש"ח ברכישה עצמית, מהלך שנועד לנטרל דילול עתידי מאופציות לעובדים ונושאי משרה, לא להפעיל תוכנית רכישה רחבה.

אבל המאזן מספר סיפור מורכב יותר משיעור החלוקה. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות ירד מ 14.614 מיליארד ש"ח בסוף 2025 ל 14.465 מיליארד ש"ח בסוף מרס. הרווח הרבעוני הוסיף 480 מיליון ש"ח, אבל החלוקה, הרכישה עצמית והפסד שווי הוגן באיגרות חוב זמינות למכירה מחקו יותר מזה.

יחס הון עצמי רובד 1 ירד ל 10.82% לעומת 11.10% בסוף 2025. יחס ההון הכולל ירד ל 13.04%, רק 0.54 נקודת אחוז מעל דרישת המינימום של 12.50%. זה עדיין לא מצב של לחץ הוני, אבל מרווח הביטחון הצטמצם. יותר חשוב: הירידה ב CET1 התרחשה למרות שהחלת חישוב סיכון תפעולי חדש לפי באזל הוסיפה כ 0.21 נקודת אחוז ליחס. בלי ההקלה הזאת, השחיקה הייתה נראית חדה יותר.

במקביל, גם נטל המס גדל. ההערכה ל 2026 כוללת תשלום של 210-240 מיליון ש"ח בגין היטל מיוחד על הבנקים, בעיקר מהתקופה שמתחילה באפריל. לכן הרבעונים הבאים ייבחנו לא רק לפי הרווח החשבונאי, אלא לפי היכולת לשמור על הון בזמן שהמס, הצמיחה באשראי והחלוקות מושכים את ההון כלפי מטה.

איכות האשראי נשמרת, אבל עסקת כאל מסתבכת

תיק האשראי עדיין נראה יציב. ברבעון הראשון לא נרשמה הוצאה נטו להפסדי אשראי, שיעור חובות שאינם צוברים או בפיגור מעל 90 יום ירד ל 0.42%, ושיעור ההפרשה הכוללת עומד על 1.18% מתיק האשראי. זה חלק מהחוזקה של בינלאומי: הצמיחה לא לוותה בינתיים בהרעה גלויה באיכות התיק.

ועדיין, היעדר ההפרשות אינו מבטיח חסינות לעתיד. בתרחיש מאקרו פסימי יותר ההפרשה הקבוצתית עשויה לגדול בעד 75 מיליון ש"ח. בנוסף, החשיפה לשירותים פיננסיים וחברות החזקה הגיעה ל 50.4 מיליארד ש"ח, 23.6% מסיכון האשראי הציבורי, והחשיפה לבינוי ונדל"ן הגיעה ל 34.6 מיליארד ש"ח. אחד מששת הלווים הגדולים ביותר כבר מגיע מתחום הבינוי והנדל"ן, אחרי שבסוף 2025 כל השישה היו מתחום השירותים הפיננסיים. זו לא הרעה באשראי, אבל זו ריכוזיות שהופכת את הרבעונים הבאים לחשובים יותר.

במקביל, כאל נותרה נכס שערכו טרם מומש במלואו עבור בעלי המניות. חלקו של בינלאומי בכאל רשום בספרים בכ 896 מיליון ש"ח, והשלמת מכירת גרעין השליטה של דיסקונט עשויה לייצר לבינלאומי רווח נקי אחרי מס של עד כ 113 מיליון ש"ח, ועוד עד כ 52 מיליון ש"ח בעתיד לפי תמורה מותנית. אבל העסקה תלויה באישורי רגולטורים, בלוחות זמנים ובתנאים מתלים, ובינתיים נוספה גם שאלת אל על: מועדון הנוסע המתמיד הודיע על יציאה מההסכם בסוף 2026, וכרטיסי המועדון מהווים כ 381 אלף כרטיסים פעילים, כ 9.3% מכרטיסי כאל וחלק מהותי מאוד מפעילות דיינרס.

מכאן והלאה, הרבעונים הבאים יצטרכו להראות האם הרווח המימוני מתייצב אחרי הירידה במרווחים, והאם הצמיחה באשראי נשמרת ללא הרעה באיכות התיק. התקדמות בעסקת כאל יכולה לשפר את תמונת ההון, אבל עיכוב נוסף או פגיעה בפעילות דיינרס יהפכו את המימוש לאירוע מורכב יותר. בינלאומי נשאר בנק רווחי ואיכותי, אך השוק קיבל ברבעון הראשון תזכורת לכך שחלוקה גבוהה מחייבת מרווח, הון ואשראי שממשיכים לעבוד יחד.