בנק ישראל מציב תקרת עלות לעו"ש ולדביט בבנקים

בנק ישראל פרסם ב 21 ביוני רפורמה שמכניסה שני שירותים בסיסיים לפיקוח מחיר: ניהול חשבון תשלום ודמי כרטיס חיוב מיידי, כלומר דביט. במעגל הראשון נמצאים הבנקים, מפני שהם גובים את עמלות ניהול החשבון ומנפיקים את כרטיסי הדביט הבנקאיים. במעגל השני נמצאות ישראכרט, מקס איט ושבא, מפני שהרפורמה אינה קובעת תקרה כללית לעמלות כרטיסי אשראי או להכנסות סליקה, אלא יכולה להשפיע בעקיפין על הרגלי התשלום ועל תמחור החבילות הבנקאיות. התאריכים חשובים: תקרת דמי כרטיס הדביט נכנסת באוקטובר, ושיטת ניהול חשבון התשלום החדשה נכנסת ביולי 2027. לכן זו אינה פגיעה מיידית בכל שוק התשלומים, אלא מהלך מדורג שמצמצם הכנסה קמעונאית בבנקים ומעלה את הצורך לבדוק בדוחות מי תלוי יותר בעמלות בסיסיות של משקי בית ועסקים קטנים.

הפיקוח קובע שני מחירים ולא רפורמה כללית בכרטיסי אשראי

הרפורמה מחליפה חלק ממבנה העמלות הקיים בשירות חדש של "ניהול חשבון תשלום". השירות מאגד פעולות יומיומיות בסיסיות כמו חיוב וזיכוי חשבון, הפקדה ומשיכת מזומן, העברה לחשבון אחר, פעולות שיקים ותשלום שוברים. בנק רשאי לגבות מלקוח פרטי או עסק קטן עמלה קבועה עבור עד 100 פעולות בחודש.

המחיר המפוקח בשירות הזה יעמוד על עד 10 ש"ח בחודש עבור 100 הפעולות הראשונות, עד 5 ש"ח בחודש אם בוצעו 0 עד 2 פעולות, ועד 1 ש"ח לכל פעולה נוספת מעל 100 פעולות שנכללת בשירות. המהלך הזה ייכנס לתוקף ביולי 2027, ובנקים שירצו בכך יוכלו להקדים את המועד.

החלק השני הוא דמי כרטיס חיוב מיידי. בנק ישראל קובע תקרה של 7 ש"ח לחודש לדמי כרטיס דביט, לעומת תעריף ממוצע קיים של כ 9 ש"ח לפי הודעת הפיקוח. החלק הזה ייכנס לתוקף באוקטובר ויחליף את ההסדר הקיים של פטור לשלוש שנים בתנאי שללקוח יש גם כרטיס אשראי.

הבנקים הם המעגל הישיר של הפגיעה בעמלות

החשיפה הישירה נמצאת אצל לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות, הבינלאומי ובנק ירושלים. כולם מפעילים חשבונות עו"ש למשקי בית ולעסקים קטנים, וכולם פועלים בתוך תעריפון העמלות שעליו בנק ישראל מפקח.

ההשפעה אינה זהה בכל בנק. בנק עם בסיס רחב יותר של לקוחות קמעונאיים ועסקים קטנים חשוף יותר לשירותי עו"ש בסיסיים. בנק שנשען יותר על הכנסות ריבית, משכנתאות, עסקים או פעילות שוקי הון עשוי לספוג את הרפורמה אחרת. גם מבנה ההנחות והפטורים הקיים חשוב: אם לקוחות רבים כבר נמצאים במסלולים זולים או מקבלים פטור מדמי כרטיס, הפגיעה התוספתית קטנה יותר.

הקיזוז האפשרי נמצא בחבילות שירותים גמישות. בנק ישראל מאפשר לבנקים להציע חבילות ייחודיות, בכפוף לאישור המפקח על הבנקים. לכן הבדיקה בדוחות לא צריכה להיעצר בשאלה "כמה עמלה ירדה". צריך לבדוק אם הבנקים מצליחים להעביר לקוחות לחבילות אחרות, אם העמלות הבסיסיות יורדות בלי קיזוז, ואם התחרות על משקי בית ועסקים קטנים מתחדדת סביב מחיר חשבון העו"ש.

חברות כרטיסי האשראי ושבא נמצאות במעגל השני

הטעות הקלה כאן היא להשליך את הרפורמה ישירות על כל שוק כרטיסי האשראי. זה לא מה שבנק ישראל פרסם. תקרת הדביט נוגעת לכרטיס חיוב מיידי שמונפק על ידי הבנק שבו הלקוח מנהל את החשבון. היא אינה תקרה כללית על דמי כרטיס אשראי, עמלות סליקה או מרווחי אשראי צרכני.

לכן ישראכרט ומקס איט נמצאות בעיקר בחשיפה עקיפה. אם כרטיס דביט נהיה זול ונגיש יותר, חלק מהלקוחות עשויים להשתמש בו יותר בתשלומים שוטפים, והבנקים עשויים לשנות את הדרך שבה הם אורזים חשבון, דביט וכרטיס אשראי. אבל הכנסות חברות כרטיסי האשראי תלויות גם בסליקה, אשראי, מועדוני לקוחות, הסכמים עם בנקים וקמעונאים, ועלויות מימון. הרפורמה אינה מכריעה את כל המרכיבים האלה.

שבא נמצאת במקום אחר. היא אינה הבנק שגובה את עמלת החשבון ואינה חברת אשראי צרכני. החשיפה שלה היא תשתיתית: יותר שימוש באמצעי תשלום דיגיטליים, שינוי בתמהיל דביט ואשראי, ותחרות על שירותי תשלום יכולים להשפיע לאורך זמן על נפח הפעילות במערכות. אבל אין כאן מנגנון של פיקוח מחיר ישיר על שבא מתוך ההודעה עצמה.

מה לבדוק בדוחות הבאים

הרפורמה תיכנס בשלבים, ולכן ההשפעה בדוחות תופיע בהדרגה. באוקטובר צריך לעקוב אחרי דמי כרטיס הדביט, וביולי 2027 אחרי שירות ניהול חשבון התשלום. בבנקים, הסעיפים הרלוונטיים יהיו הכנסות מעמלות, פירוט עמלות ניהול חשבון וכרטיסים ככל שיינתן, מספר לקוחות במסלולים וחבילות, והתגובה התחרותית של כל בנק.

בחברות כרטיסי האשראי, הבדיקה תהיה אחרת: האם תמהיל העסקאות זז בין דביט לאשראי, האם הסכמי ההנפקה והסליקה מול בנקים משתנים, והאם המועדונים הקמעונאיים ממשיכים לשמש מנוע הכנסה עצמאי. בשבא, הנתון החשוב יהיה נפחי פעילות ותמהיל העסקאות במערכות, לא עצם תקרת העמלה הבנקאית.

הקריאה הנוכחית היא שרפורמת בנק ישראל היא קודם כל אירוע בנקאי קמעונאי. היא מקטינה את מרחב התמחור בשירות בסיסי, הופכת את ההשוואה בין בנקים לפשוטה יותר, ומגדילה את הלחץ על עמלות עו"ש ודביט. חברות כרטיסי האשראי ושבא יכולות להרגיש את השינוי דרך התנהגות הלקוחות והתמחור של הבנקים, אך הן אינן הנפגעות הישירות מהתקרה שפורסמה.