רכבת ישראל: ביטול ההסכם עם SEMI מעביר את הלחץ לשרשרת הביצוע

ביטול ההסכם עם SEMI הוא צעד שמחזק את השליטה של רכבת ישראל באחת החוליות הרגישות ביותר בשרשרת הקיבולת, אבל הוא לא מקצר לבדו את הדרך לקיבולת בפועל. הניצחון המשפטי הוא רק השלב הראשון. עכשיו החברה עוברת למבחן הביצוע: מי יבצע את העבודות, באיזה קצב, ובאיזה מחיר. פרויקט החשמול, מסילת 431, המסילה המזרחית ומערכת האיתות (ERTMS) תלויים זה בזה. ברבעון הראשון התברר שהחברה לא רק גרעה מקטעים מההסכם עם SEMI, אלא הודיעה לאחר תאריך המאזן על ביטולו המלא ועל חילוט ערבויות. זהו צעד משמעותי באכיפת החוזה, אך הוא אינו מבטיח שהרכבות ייסעו מהר יותר. המבחן הבא יהיה הצגת לוח זמנים מעודכן, שיוכיח כי הקבלנים החלופיים מסוגלים להשלים את החשמול בלי לעכב את שאר פרויקטי הפיתוח.

ביטול ההסכם פותר חסם משפטי, לא את מבחן הביצוע

ב 5 באפריל 2026 תבעה SEMI את הרכבת בדרישה לאכוף את הסכם החשמול. התביעה הוגשה לאחר שהרכבת גרעה מההסכם את מקטעים C ו D במסילה המזרחית ואת מסילת 431 – אזורים שבהם SEMI טרם החלה לעבוד – ומינתה קבלנים חלופיים.

ההליך המשפטי הסתיים בינתיים לטובת הרכבת. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לצו מניעה ארעי, וב 15 במאי 2026 דחה גם את הבקשה לצו קבוע. ב 20 במאי 2026 הודיעה הרכבת ל SEMI על ביטול ההסכם כולו בתוך 14 ימים בשל הפרות יסודיות, ועל חילוט הערבויות.

המשמעות המיידית חיובית: הרכבת השתחררה מקבלן שלטענתה הפר את ההסכם, וקיבלה מרחב פעולה להחלפתו. אבל זהו רק השלב הראשון. הרכבת טרם פרסמה לוח זמנים חדש לביצוע, את סכום הערבויות שיחולטו, או אומדן לעלות ההחלפה. לכן, מוקדם לקבוע שהביטול יאיץ את פרויקט החשמול. הסיכון פשוט החליף צורה: במקום מאבק משפטי מול קבלן קיים, הרכבת צריכה כעת להוכיח שהיא מסוגלת להכניס קבלנים חדשים לעבודה בלי לעכב את שרשרת הפרויקטים כולה.

שרשרת הקיבולת נשארת פרויקט של מיליארדים

העלות והמורכבות אינן מסתכמות בחוזה מול SEMI. הן נפרסות על פני שרשרת פרויקטים שבה כל חוליה – מסילה, חשמול, איתות, ציוד נייד ותחנות – עלולה לעכב את האחרות. לכן, השאלה אינה רק ביטול החוזה, אלא היקף העבודות שעדיין נדרש כדי להגדיל את קיבולת הנוסעים בפועל.

המספרים הללו אינם משקפים את עלות הביטול, אלא את היקף ההשקעה שעדיין נדרש כדי שהרשת תוכל להפעיל רכבות נוספות. ברבעון הראשון לבדו השקיעה הרכבת כ 181 מיליון ש"ח בפרויקטים קוויים (המסילה המזרחית, 431, המסילה הרביעית באיילון והכפלת מסילות החוף), כ 132 מיליון ש"ח בתשתיות איתות והפרדות מפלסיות, וכ 56 מיליון ש"ח בחשמול. כלומר, בזמן שהמחלוקת המשפטית החריפה, הרכבת המשיכה להזרים הון לאותם פרויקטים בדיוק.

כאן טמון האתגר הכלכלי. גם כאשר המדינה מממנת את הפיתוח, הבעיה אינה רק תקציבית. עיכוב בחשמול פוגע בתועלת של מסילה חדשה, עיכוב באיתות מצמצם את הערך של המסילה הרביעית, ועיכוב בהחלפת קבלן עלול להשאיר תשתית מוכנה ללא יכולת הפעלה. עבור מחזיקי האג"ח, לא מדובר באירוע נזילות מיידי אלא במבחן ביצוע: האם תוכנית הפיתוח מתקדמת בקצב שיאפשר לרכבת לעמוד ביעדי השירות והנוסעים בשנים הקרובות.

המחלוקת עם SEMI אינה הסיכון היחיד בסיום הפרויקטים

הביאור בדוחות על דרישות תשלום מצד קבלנים מחדד את התמונה. לקראת סיום עבודות, קבלנים נוטים להגיש דרישות תשלום החורגות מההסכמים המקוריים. נכון ל 31 במרץ 2026, הצטברו ברכבת דרישות תשלום מקבלנים – בעיקר על פרויקטי פיתוח – בסכום שחורג בכ 902 מיליון ש"ח מההפרשה החשבונאית.

הרכבת מעריכה כי הסיכוי שתידרש לשלם סכומים מהותיים מעבר לתקציב הפיתוח נמוך מ 50%, וכי תשלומים אלו אמורים להיות מכוסים במסגרת תקציבי הפרויקטים. ועדיין, אם היא תיאלץ לשלם את מלוא הדרישות, אין בידיה כרגע אישור תקציבי מהמדינה לכך. זה לא מעמיד את החוב בסיכון מיידי, אבל זה מוכיח שהמחלוקת עם SEMI אינה אירוע נקודתי במערכת חלקה. פרויקטי הפיתוח מלווים בשכבת התחשבנות רחבה, שעלולה להפוך עיכובים בשטח למחלוקות תקציביות.

במקביל, השפעת מבצע שאגת הארי על הפרויקטים עדיין נבחנת. הרכבת מציינת כי אינה יכולה להעריך את מלוא ההשלכות של המצב הביטחוני, ומזהירה מפני עיכובים בביצוע, שינויים בהחלטות ממשלה ועיכוב בתקציבים. זוהי שכבה נוספת של אי ודאות, שמחזקת את התמונה הכוללת: אחרי ביטול ההסכם עם SEMI, הרכבת צריכה להוכיח שהיא מסוגלת לנהל את שרשרת הפרויקטים למרות האתגרים מול הקבלנים, מגבלות התקציב והמצב הביטחוני.

המבחן הבא הוא החלפה בלי עיכוב נוסף

ההשלכות של ביטול ההסכם יוכרעו כעת בשטח – בלוחות הזמנים של מסילת 431, המסילה המזרחית, החשמול ומערכת האיתות. הביטול וחילוט הערבויות משפרים את עמדת הרכבת מול קבלן שלטענתה כשל, אך אינם מבטיחים שהפרויקטים יסתיימו מהר יותר. בשלב זה, עדיף לרכבת לחתוך התקשרות בעייתית מאשר להישאר תקועה, אבל חובת ההוכחה עוברת אליה. רק פרסום של קבלנים חלופיים, אבני דרך ברורות ואישור תקציבי יוכיח שהביטול אכן הסיר חסם. ללא לוח זמנים כזה, ביטול ההסכם ייראה פחות כמו פתרון ויותר כמו עוד עיכוב בשרשרת פרויקטים יקרה ומועדת לדחיות.