ברק בית השקעות ב 2025: ההכנסות קפצו, אבל העסק נשען על קרן אחת ועל חבות מס פתוחה

היכרות עם החברה

על הנייר, ברק בית השקעות מציגה סיפור צמיחה חד. בפועל, זהו עסק צר, מרוכז, שתלוי עמוקות בתנאי שוק מיטיבים. ההכנסות זינקו ב 2025 ל 11.5 מיליון ש"ח, לעומת 4.7 מיליון ש"ח ב 2024. הרווח התפעולי עבר לטריטוריה חיובית והסתכם ב 1.5 מיליון ש"ח, והנכסים המנוהלים בקרנות הנאמנות יותר מהוכפלו ל 414.6 מיליון ש"ח. מי שקורא רק את הכותרות רואה בית השקעות קטן שסוף סוף פרץ קדימה.

אך זו רק התמונה החלקית. הליבה הכלכלית של ברק נשענת כמעט לחלוטין על קרנות הנאמנות, כשחלק מהותי מהרווח תלוי בקרן ממונפת בודדת. במקביל, תזרים המזומנים ב 2025 נראה טוב יותר מהרווח הנקי, בעיקר משום שבסוף השנה נרשמה חבות מס של 1.281 מיליון ש"ח שטרם שולמה. כלומר, 2025 הוכיחה קיומו של מנוע הכנסות, אך טרם ביססה שורת רווח נקי רחבה ויציבה.

מה עובד כרגע? החברה מצאה נישה ברורה בקרנות ממונפות ואסטרטגיות, רכבה על שוק מניות מקומי חזק, ותרגמה זאת לקפיצה חדה בדמי הניהול, בשיעורי ההוספה וברווחיות המגזרית. מה נותר פתוח? ניהול התיקים מתקשה לעמוד כזרוע עצמאית, הפעילויות החדשות טרם הניבו הכנסות, והערך לבעלי המניות נשחק במהירות מול הוצאות המס, התגמול והמטה.

קיימת גם מגבלת סחירות מעשית. נכון ל 6 באפריל 2026, מחזור המסחר היומי עמד על 7,114 ש"ח בלבד. זה אינו פרט טכני: בחברה קטנה עם בסיס רווח צר, סחירות דלילה הופכת כל תזת השקעה לפחות ישימה, גם כשהמספרים משתפרים.

מפת הכלכלה של ברק

התרשים ממחיש מדוע 2025 נראית דרמטית. ההכנסות יותר מהוכפלו בתוך שנה, אך המעבר לרווח תפעולי חיובי התרחש רק כעת, ומנקודת פתיחה נמוכה יחסית.

זהו לב הסיפור. כמעט כל הכנסותיה של ברק נובעות מקרנות הנאמנות. ניהול התיקים מתפקד כעת כשכבת שירות, הפצה ושימור לקוחות, ולא כמנוע רווח עצמאי ומשמעותי.

הפער בין שני המנועים בולט. גם לאחר השיפור ב 2025, ניהול התיקים נותר שולי לעומת פעילות הקרנות. מי שמחפש כאן בית השקעות מגוון, מפספס את העובדה שהמודל העסקי נותר כמעט חד ערוצי.

אירועים וטריגרים

הטריגר הראשון: שנת 2025 סיפקה לברק את הסביבה האידיאלית לפריחת מוצרים ממונפים. מדד ת"א 35 זינק בכ 52% ומדד ת"א 125 טיפס בכ 50%. במקביל, תעשיית הקרנות בישראל צמחה ל 756.7 מיליארד ש"ח, לעומת 597.4 מיליארד ש"ח בסוף 2024. ברק החזיקה במוצר המדויק לסביבה זו, וניצלה את המומנטום היטב.

עם זאת, כשהגאות בשווקים היא חלק כה מרכזי בסיפור, קשה לייחס את כל הקפיצה ליכולות הפצה או למותג. החברה לא רק גייסה לקוחות, אלא רכבה על מוצר שנהנה ישירות מהכיוון החיובי של השוק.

הטריגר השני: באוגוסט 2025 נכנסה החברה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות עם קבלת זכויות השותף הכללי בקרן הגידור Prodigy Capital Fund LP. על הנייר, זוהי הרחבת פלטפורמה מעניינת. בפועל, ב 2025 לא נרשמו הכנסות מפעילות זו, בדומה לשנים 2023 ו 2024 תחת השותף הכללי הקודם. לכן, נכון לעכשיו, זוהי אופציה אסטרטגית ולא בסיס הכנסות ממשי.

הטריגר השלישי: ברק דוחפת לשני תחומים חדשים, ביטוח פנסיוני וחיסכון ארוך טווח. סוכנות הביטוח הוקמה ונמצאת בתהליכי רישוי, כשהצפי לקבלת הרישיון הוא ברבעון השני של 2026. במקביל, ברק גמל צפויה לקבל רישיון בשנה הקרובה ולהתחיל בפעילות. זוהי התרחבות טבעית לבית השקעות, אך משמעותה היא שמשאבי הניהול, התקורה וההון נפרסים על בסיס שטרם הוכיח עומק מספק.

הטריגר הרביעי: התרחבות הפלטפורמה מלווה בעסקאות בעלי שליטה והסכמי שירותים. בדצמבר 2025 אושר הסכם להקמה ותפעול של סוכנות הביטוח מול חברה בשליטת יו"ר הדירקטוריון, בתמורה חודשית של 95 אלף ש"ח בתוספת מע"מ. במרץ 2026 אישרו ועדת התגמול והדירקטוריון מענק של 5% מהרווח לפני מס של ברק קופות גמל וברק קרנות נאמנות ליו"ר ולמנכ"ל, בכפוף לאישור האסיפה. אם מנועי הצמיחה החדשים יבשילו, חלק מהערך יזרום לשכבת התגמול ולעסקאות קשורות, ולא רק לבעלי המניות מהציבור.

מהלך כזה אינו פסול כשלעצמו, אך הוא משנה את התזה. ברק אינה רק חברת קרנות קטנה וצומחת; היא פלטפורמה פיננסית המנסה להתרחב במהירות, בעוד הוכחת הרווחיות של פעילות הליבה עדיין טרייה.

יעילות, רווחיות ותחרות

החדשות הטובות ממשיות: פעילות הקרנות ייצרה סוף סוף רווח תפעולי לקבוצה. מגזר הקרנות סיים את 2025 עם הכנסות של 11.43 מיליון ש"ח ורווח מגזרי של 4.36 מיליון ש"ח. שיעור דמי הניהול הממוצע עלה ל 2.69% ושיעור דמי הניהול נטו טיפס ל 2.34%, לעומת 2.02% ו 1.67% בהתאמה ב 2024. זהו שיפור חד, המשקף משקל גובר של קרנות ממונפות ורווחיות יותר בתמהיל המוצרים.

אך השיפור הזה מרוכז מאוד. כ 59% מהכנסות מגזר הקרנות נבעו מקרן 'ברק אולטרה בנקים פי 3', שניהלה בסוף השנה נכסים בהיקף של כ 176 מיליון ש"ח וגבתה דמי ניהול של 3.6% בתוספת שיעור הוספה של 0.3%. זו אינה רק ריכוזיות מספרית, אלא ריכוזיות במוצר שמטבעו נשען על תנודתיות, מומנטום ותיאבון סיכון.

הבעיה העמוקה יותר היא שברק טרם גיוונה את מקורות הרווח שלה. 11 מתוך 18 הקרנות שלה משתייכות לקטגוריית הממונפות והאסטרטגיות, קטגוריה שבה פועלות בסך הכול כ 37 קרנות בתעשייה. המשמעות היא שהליבה העסקית נשענת על נישה שעובדת מצוין בשוק שורי, אך עלולה להתכווץ במהירות אם כיוון השוק, טעמי הלקוחות או הרגולציה ישתנו.

מפירוט הנתונים עולה כי ב 2025 נרשמו בקרנות יצירות נטו של 5.0 מיליון ש"ח בלבד, לעומת עליית שווי של 212.3 מיליון ש"ח. המסר ברור: עיקר הזינוק בהיקף הנכסים נבע מביצועי השוק, ולא מהזרמת כספים חדשים. זהו נתון קריטי, המעיד כי הצמיחה ב 2025 לא נבעה בעיקרה מגיוס לקוחות חדשים.

ניהול התיקים עדיין לא עומד לבד

כאן מסתתר אחד הנתונים המהותיים בדוחות. פעילות ניהול התיקים הניבה ב 2025 הכנסות של 87 אלף ש"ח בלבד. זהו סכום זניח ביחס להכנסות הקבוצה, ובוודאי אינו מספיק כדי להחזיק בית השקעות ציבורי.

אמנם המגזר סיים את השנה עם רווח מגזרי של 565 אלף ש"ח, אך רווח זה נשען על הכנסות בין מגזריות של 1.317 מיליון ש"ח. החברה עצמה מסבירה שעיקר ההכנסות מניהול התיקים נובע בעקיפין מדמי ניהול הנגבים בקרנות הבית. כלומר, ניהול התיקים מתפקד בפועל כערוץ הפצה ותמיכה לקרנות, ולא כפעילות עצמאית הנשענת על עמלות מלקוחות חיצוניים.

מגמה זו בולטת עוד יותר לאור התמחור: שיעור דמי הניהול בניהול התיקים צנח ל 0.65% ב 2025, לעומת 2.04% ב 2024. במקביל, 10.27 מיליון ש"ח מתוך כ 12.96 מיליון ש"ח המנוהלים בתיקים הושקעו בקרנות או במוצרי חיסכון של חברות הקבוצה. הנתונים ממחישים כי ניהול התיקים אינו מנוע צמיחה עצמאי, אלא צינור המזין את פעילות הקרנות.

מה קרה למחצית השנייה

המחצית השנייה של 2025 המחישה את הפער בין שיפור תפעולי לרווח נקי בר קיימא. ההכנסות צמחו ל 6.874 מיליון ש"ח לעומת 4.643 מיליון ש"ח במחצית הראשונה, והרווח התפעולי זינק ל 1.278 מיליון ש"ח לעומת 250 אלף ש"ח. אולם לאחר מס, המחצית השנייה הסתיימה בהפסד נקי של 103 אלף ש"ח, בעוד המחצית הראשונה הניבה רווח של 179 אלף ש"ח.

המעבר להפסד לא נבע מהידרדרות בפעילות – נהפוך הוא. הסיבה היא שבמחצית השנייה הכירה החברה לראשונה בחבות מס מהותית. כלומר, 2025 אמנם הציגה שיפור תפעולי, אך גם הוכיחה שהדרך מהרווח התפעולי ועד לרווח המיוחס לבעלי המניות רצופה בהוצאות כבדות.

זוהי נקודת מפתח. המשקיעים עשויים להסתנוור מהצמיחה במחצית השנייה ולהניח שהחברה כבר עלתה על פסי רווחיות יציבים. בפועל, בשורת הרווח הנקי, היא טרם הגיעה לשם.

תזרים, חוב ומבנה הון

תמונת המזומן הכוללת

בחינת שנת 2025 דרך משקפי התזרים בלבד עלולה להטעות. החברה הציגה תזרים שוטף חיובי של 1.443 מיליון ש"ח, לעומת תזרים שלילי של 3.296 מיליון ש"ח ב 2024. זוהי קפיצה חדה, אך היא אינה מתורגמת אוטומטית ליצירת מזומנים נקייה.

תמונת המזומן הכוללת נבחנת לפי יתרת המזומן שנותרה לאחר השימושים בפועל. מול תזרים שוטף של 1.443 מיליון ש"ח, ברק הוציאה 10 אלפי ש"ח על רכוש קבוע, 624 אלפי ש"ח על חכירות ו 87 אלפי ש"ח על תשלומי ריבית. בסופו של דבר, קופת המזומנים תפחה ב 875 אלף ש"ח, מ 212 אלף ש"ח ל 1.087 מיליון ש"ח.

אולם קיים כאן פער חשוב: הרווח הנקי השנתי הסתכם ב 76 אלף ש"ח בלבד, בעוד שבמאזן נרשמה חבות מס שוטפת של 1.281 מיליון ש"ח. כלומר, חלק ניכר מהשיפור בתזרים נובע מהוצאה חשבונאית שטרם שולמה בפועל. התזרים אמנם אמיתי, אך אין להסיק מכך שהעסק כבר מייצר 1.4 מיליון ש"ח במזומן נקי בשנה מייצגת.

התרשים מחדד את הפער. 2025 אמנם אינה מזכירה את 2024, אך היא עדיין אינה שנת רווח נקי יציבה. החברה מציגה רווח תפעולי ותזרים חיובי, אך לצידם רובצת חבות מס הממתינה לתשלום.

המאזן השתפר, אך נותר מצומצם

בסוף 2025 החזיקה החברה ב 1.087 מיליון ש"ח במזומן ושווי מזומן, לצד 1.987 מיליון ש"ח בהשקעות לזמן קצר. מנגד, ההתחייבויות השוטפות הסתכמו ב 3.130 מיליון ש"ח, מתוכן 1.281 מיליון ש"ח בגין מס הכנסה לשלם. דוח הדירקטוריון מציג הון חוזר חיובי של 867 אלף ש"ח. זהו נתון מעודד, אך הוא אינו מספק כרית ביטחון המעידה כי האתגר המימוני מאחורינו.

השכבה המהותית באמת היא ההון. ההון העצמי הסתכם ב 1.424 מיליון ש"ח בלבד, מול יתרת הפסד מצטבר של 29.095 מיליון ש"ח. לחברה גם אין רווחים הראויים לחלוקה. המשמעות היא שהשיפור ברווחיות טרם תורגם לכרית הון יציבה.

נקודות האור הפיננסיות

לברק אין מבנה חוב מעיק במובן הקלאסי. החוב הבנקאי עמד על 357 אלף ש"ח בלבד, ולחברה מסגרת אשראי לא מנוצלת של 500 אלף ש"ח למימון הון חוזר. בנוסף, קיימים שטרי הון בהיקף של 5.497 מיליון ש"ח, שאינם נושאים ריבית, אינם ניתנים להמרה ואין להם מועד פירעון שוטף. זוהי שכבת הון מעין הונית המספקת גמישות פיננסית.

קיימת גם נקודת חוזק רגולטורית: ברק קרנות נאמנות סיימה את השנה עם הון עצמי רגולטורי של 4.311 מיליון ש"ח, מול דרישת מינימום של מיליון ש"ח. ברק ניהול תיקים הציגה הון של 504 אלף ש"ח מול דרישה של 310 אלף ש"ח. כלומר, החברות התפעוליות אינן קרובות להפרת דרישות ההון. האתגר טמון באיכות הרווח ובערך הנותר לבעלי המניות, ולא בסכנה מיידית לרישיונות הפעילות.

אות האזהרה החיצוני

דוח רואי החשבון כולל הפניית תשומת לב לתחזית תזרים המזומנים וליכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה בעתיד הנראה לעין, על רקע יתרת ההפסד המצטבר. זו אינה הערת עסק חי או הסתייגות, אך זהו איתות חיצוני משמעותי: גם לאחר שנת 2025, רואי החשבון סימנו את שאלת הנזילות והתחזית התזרימית כסוגיית מפתח.

בבית השקעות קטן, זוהי נקודה מהותית. היא ממחישה כי המבחן אינו רק היכולת לייצר שנה חזקה, אלא האם החברה צלחה את השלב שבו שנה חלשה אחת עלולה להחזיר אותה לנקודת ההתחלה.

תחזיות וצפי קדימה

חמש המסקנות המרכזיות לקראת 2026:

1. 2025 לא ביססה שורת רווח רחבה, אלא הוכיחה שמוצר ממוקד בסביבת שוק תומכת יכול לייצר תוצאות חזקות.
2. ניהול התיקים טרם הפך למנוע רווח עצמאי, וברק נותרה תלויה כמעט לחלוטין בקרנות הנאמנות.
3. התזרים השוטף ב 2025 נראה חזק מכפי שהוא בפועל, שכן הוא נשען בחלקו על חבות מס שטרם שולמה.
4. הפעילויות החדשות מספקות אופציונליות אסטרטגית, אך בינתיים הן גוררות עלויות, עסקאות בעלי עניין ודרישות הון.
5. הערך שנוצר ברמה התפעולית טרם חלחל והפך לערך ממשי עבור בעלי המניות מהציבור.

מה החברה צריכה להוכיח בקרנות

בפעילות הליבה, ברק נדרשת להוכיח כי צמיחת הנכסים המנוהלים אינה תלויה בלעדית בקרן 'ברק אולטרה בנקים פי 3'. אם ב 2026 תציג החברה פיזור הכנסות לקרנות נוספות, גידול ביצירות נטו והפחתת התלות בעליות שווי, התזה החיובית תתחזק. אחרת, 2025 תיזכר כשנת שיא מחזורית של מוצר בודד.

נקודה זו קריטית במיוחד, שכן 11 מתוך 18 הקרנות של החברה מרוכזות בקטגוריה הממונפת. במצב כזה, גיוון אינו מותרות – הוא תנאי הכרחי להוכחת איכות העסק.

מה החברה צריכה להוכיח בפעילויות החדשות

הסוכנות הפנסיונית צפויה לקבל רישיון ברבעון השני של 2026, וברק גמל צפויה לקבל רישיון במהלך השנה. במקביל, מימון פעילות הגמל אמור להישען על הזרמת הון של כ 3 מיליון ש"ח מצד תומר חיים ויוסף הרמן, וכן על אשראי בנקאי מתוכנן של כ 12 מיליון ש"ח, שלגביו קיימת כרגע רק אינדיקציה חיובית ללא הסכם מחייב.

המשמעות היא ש 2026 אינה מסתמנת כשנת פריצה, אלא כשנת מבחן. החברה מנסה לבנות מעטפת שירותים רחבה, אך ההתרחבות נשענת על פעילות ליבה שעדיין טעונה הוכחה. אם הרישיונות יתקבלו אך קצב גיוס הלקוחות יהיה איטי, ברק תיוותר עם תקורות גבוהות ומורכבות תפעולית, ללא מנוע הכנסות מגבה.

גם פעילות ההשקעות האלטרנטיביות נמצאת בשלב שבו הפוטנציאל עולה על התוצאות בשטח. שווי הקרן עומד על כ 3.5 מיליון דולר, ולברק זכאות לדמי ניהול של 2% ולדמי הצלחה של 20%, אך ב 2025 לא נרשמו הכנסות כלל. לפיכך, טרם ניתן לבנות עליה כמקור תזרימי ממשי.

מה החברה צריכה להוכיח ברמת בעלי המניות

כדי לבסס תזת השקעה משכנעת, ברק נדרשת להציג שלוש התפתחויות במקביל: תשלום חבות המס מבלי לרוקן את קופת המזומנים, בלימת זליגת הערך דרך עסקאות בעלי עניין ותגמול בכירים, ובניית הון עצמי משמעותי מעבר לשורת רווח צרה.

כאן עובר הגבול בין רווח תפעולי לערך ממשי למשקיעים. ברק הוכיחה את יכולתה לייצר רווח מגזרי בקרנות, אך טרם הוכיחה כי מרווח זה נותר די ערך לבעלי המניות לאחר ניכוי הוצאות המטה, המס, התגמול ועלויות ההתרחבות.

מה עשוי לשנות את תמחור השוק בטווח הקרוב

בטווח הקרוב, המשקיעים צפויים להתמקד בארבע סוגיות:

• האם היקף הנכסים בקרנות יישמר גם ללא רוח גבית חריגה מהשווקים.
• האם תשלום המס בפועל יכביד על תמונת המזומן מעבר למשתקף כיום.
• האם פעילויות הביטוח והגמל יתקדמו משלב הרישוי לשלב גיוס הלקוחות.
• האם ניהול התיקים ימשיך לתפקד כערוץ הפצה בלבד, או שיתחיל לייצר שכבת עמלות עצמאית.

שיפור בשני הסעיפים הראשונים עשוי להוביל לתמחור מחדש של ברק כבית השקעות הנמצא בראשית דרכו לבניית פלטפורמה רחבה. מנגד, הרעה בפרמטרים אלו תחזיר את השוק במהירות לתזה של חברה הנשענת על קרן ממונפת בודדת.

סיכונים

הסיכון הראשון: ריכוזיות במוצר ובמקורות הרווח. 59% מהכנסות מגזר הקרנות נבעו מקרן אחת, ו 11 מתוך 18 הקרנות משתייכות לקטגוריה הממונפת והאסטרטגית. זוהי תלות מובהקת הן בביצועי השוק והן במוצר ספציפי.

הסיכון השני: תלות באיש מפתח. החברה מציינת במפורש את תלותה בשי ברק, הנשענת על מוניטין, ניסיון וותק. במבנה ארגוני רזה של 10 עובדים, זו אינה רק הצהרה פורמלית, אלא סיכון תפעולי ממשי.

הסיכון השלישי: סיכוני מימון והתרחבות מוקדמת. הפעילויות החדשות דורשות רישוי, מערך תפעולי, הון ולעיתים אף אשראי. אם קצב החדירה המסחרית יהיה איטי מהצפוי, פעילויות אלו יכבידו על החברה הרבה לפני שיתרמו לשורת הרווח.

הסיכון הרביעי: שחיקת הערך לבעלי המניות. הסכמי שירותים עם צדדים קשורים, דמי ניהול של 1.665 מיליון ש"ח לבעלי עניין, ומענקים הנגזרים מהרווח לפני מס של פעילויות חדשות, כל אלה אינם אירועים חד פעמיים. הם מהווים חלק ממבנה כלכלי המחייב בחינה מדוקדקת בכל פעם שהחברה מצהירה על 'יצירת ערך'.

הסיכון החמישי: סחירות דלילה. אמנם אין כאן פוזיציות שורט משמעותיות, אך גם עומק שוק אינו בנמצא. מניה הנסחרת במחזור יומי של אלפי שקלים בודדים אינה מספקת למשקיע מרחב תמרון, עובדה המעמיקה את הפער בין השווי התיאורטי לערך הנגיש בפועל.

---

מסקנות

ברק חתמה את 2025 עם שיפור עסקי ניכר: הכנסות הקרנות זינקו, הרווח התפעולי עבר לטריטוריה חיובית, ותזרים המזומנים כבר אינו משדר מצוקת הישרדות. אולם, החסם המרכזי לא נעלם, אלא רק שינה צורה. במקום לתהות האם לחברה יש מנוע הכנסות, השאלה כעת היא האם מנוע זה רחב דיו, והאם פירותיו אכן מגיעים לבעלי המניות.

התזה המרכזית: ברק נכנסת ל 2026 לאחר שהוכיחה כי ברשותה מוצר רווחי, אך טרם הוכיחה כי היא מחזיקה בפלטפורמה מגוונת דיה כדי להפוך רווח זה לבסיס יציב ובר קיימא.

השינוי מול 2024 מובהק: החברה אינה מסתפקת עוד בבנייה מחדש לאחר המיזוג, אלא מייצרת רווח מגזרי ממשי בקרנות. מה שנותר בעינו הוא העובדה שרווח זה נשען על בסיס צר, על איש מפתח בודד, ועל כרית הון מצומצמת.

תזת הנגד גורסת כי ברק נמצאת בראשיתו של מסלול התרחבות, וכי 2025 אינה שנת שיא חד פעמית אלא סנונית ראשונה של הבשלה. אם הקרנות ימשיכו לצמוח, סוכנות הביטוח וברק גמל יחלו לפעול בקצב משביע רצון, ופעילות הגידור תניב הכנסות, 2025 תיזכר כנקודת מפנה אסטרטגית ולא כשנה של מוצר בודד.

הגורמים שעשויים לשנות את תמחור השוק בטווח הקצר והבינוני כוללים שלושה רכיבים: יציבות הנכסים המנוהלים ביום שאחרי 2025, השפעת תשלום המס בפועל על קופת המזומנים, והוכחה כי ההתרחבות לפנסיה וגמל אינה מנפחת את התקורות בקצב העולה על צמיחת ההכנסות. בבית השקעות קטן, איכות העסק נמדדת ביכולת לשכפל הצלחה, ולא רק לרשום שנה חזקה בודדת.

ברבעונים הקרובים, התזה החיובית תתחזק אם ברק תשכיל לפזר את הכנסות הקרנות, תפרע את חבות המס מבלי לאבד גמישות פיננסית, ותציג הכנסות ממשיות מהפעילויות החדשות. מנגד, התזה תיחלש אם יתברר כי תוצאות 2025 נבעו בעיקר מרוח גבית של השוק, בעוד מאמצי ההתרחבות מגדילים את ההוצאות ואת עסקאות בעלי העניין על חשבון שורת הרווח.