ברק בדרך לגמל ולביטוח: האם ההתרחבות יוצרת ערך או מקדימה את בסיס ההון

הניתוח הקודם הראה שברק נכנסה לשנת 2025 עם שיפור בפעילות הקרנות, אך עם בסיס רווח צר. ניתוח זה מתמקד בשלב הבא: החברה אינה מסתפקת עוד בבית השקעות קטן לניהול קרנות ותיקים, אלא בונה זרועות חדשות בתחומי הגמל, הביטוח וההשקעות האלטרנטיביות. השאלה אינה אם הכיוון האסטרטגי מעניין, אלא אם ההתרחבות נשענת על מודל כלכלי מוכח והון צבור, או שהיא מקדימה את בנייתו של בסיס הון איתן.

כדי להבין זאת, יש לבחון שני נתונים במקביל. מצד אחד, בשנת 2025 עברה הקבוצה לרווח תפעולי של 1.528 מיליון ש"ח, ייצרה תזרים מפעילות שוטפת של 1.443 מיליון ש"ח, וסיימה את השנה עם 1.087 מיליון ש"ח במזומן ושווי מזומן, לצד 1.987 מיליון ש"ח בהשקעות לזמן קצר. מנגד, ההון העצמי הסתכם ב 1.424 מיליון ש"ח בלבד, ההפסד המצטבר עמד על 29.095 מיליון ש"ח, וברק גמל אמורה להישען, בין היתר, על הזרמת הון של כ 3 מיליון ש"ח מתומר חיים ויוסף הרמן, ועל אשראי בנקאי מתוכנן של כ 12 מיליון ש"ח שטרם נחתם לגביו הסכם מחייב.

זהו לב התזה. ההתרחבות של ברק נועדה לבנות פלטפורמה רחבה, אך נכון למועד פרסום הדוחות היא נשענת על שלושה עוגנים שטרם הבשילו: רישוי, מימון מתוכנן והסדרי התקשרות עם בעלי שליטה. זו אינה הוכחה ליצירת ערך, אלא הקמת תשתית שעשויה לייצר ערך בעתיד.

שלושה מנועי צמיחה חדשים, ללא שכבת רווח מוכחת

ברק פתחה שלושה אפיקי התרחבות. הראשון הוא השקעות אלטרנטיביות, באמצעות חברה בת בבעלות מלאה המשמשת שותף כללי בקרן גידור. השני הוא סוכנות ביטוח פנסיוני, דרך חברה בת בבעלות מלאה המצויה בתהליך רישוי. השלישי הוא ברק גמל, חברה פרטית חדשה לניהול קופות גמל, שבה תחזיק ברק 70% והיתרה תתחלק בין שי ברק, תומר חיים ויוסף הרמן.

המשותף לשלושת המהלכים הוא קיומם ברמה המשפטית והאסטרטגית, אך טרם ברמת ההכנסות בפועל.

הפעילות האלטרנטיבית ממחישה את הפער. באוגוסט 2025 העבירו בעלי השליטה לחברה את פעילות השותף הכללי בקרן הגידור כעסקה מזכה, ומאותו מועד זכאית ברק השקעות אלטרנטיביות לדמי הניהול ולדמי ההצלחה. על הנייר, זהו מנוע רווח חדש. בפועל, גם לאחר ההעברה לא נרשמה הכנסה בשנת 2025, וכך היה גם אצל השותף הכללי הקודם בשנים 2023 ו 2024. ברק קיבלה אופציה כלכלית, אך טרם הוכיחה את תרגומה לתזרים.

פעילויות הביטוח והגמל נמצאות בשלב דומה. החברה מעריכה כי רישיון לברק גמל יתקבל בשנה הקרובה, ורישיון לסוכנות הביטוח יתקבל ברבעון השני של 2026. אלו אבני דרך חשובות, אך אינן תוצאה עסקית. הן מהוות תנאי סף לבחינת היתכנותו של מנוע הכנסות ממשי.

התרשים ממחיש כי פעילות הגמל אינה רק הרחבה פנימית של החברה הציבורית. גם אם ברק גמל תצליח, הערך העתידי לא ייוחס במלואו לבעלי המניות של ברק. החברה תחזיק 70%, והיתרה מוחזקת בידי שותפים מקרב בעלי השליטה.

בסיס ההון טרם בשל לממן את קפיצת המדרגה

את התמונה ניתן לפרש בשתי דרכים. הפרשנות האחת גורסת כי החברה עברה לרווח תפעולי חיובי, ייצרה תזרים שוטף חיובי, וברשותה משאבים מספקים ל 12 החודשים הקרובים. זוהי עמדת ההנהלה. המסקנה הנגדית היא שזהו בסיס הון צר ביחס להיקף ההתרחבות המתוכננת. שתי הפרשנויות מתקיימות במקביל, והמתח ביניהן הוא לב העניין.

בסוף 2025 החזיקה הקבוצה 1.087 מיליון ש"ח במזומן ושווי מזומן ו 1.987 מיליון ש"ח בהשקעות לזמן קצר, קרי נזילות גולמית של כ 3.074 מיליון ש"ח. מנגד עמדו התחייבויות שוטפות בסך 3.130 מיליון ש"ח, מתוכן 1.281 מיליון ש"ח בגין מס הכנסה לשלם. ההון העצמי הסתכם ב 1.424 מיליון ש"ח בלבד. תמונת המזומן אינה מעידה על מחסור מיידי, אך גם לא על עודף הון מובהק המאפשר פתיחה חלקה של קווי פעילות עתירי רישוי, תפעול ורגולציה.

התרשים מחדד את קנה המידה. המימון המתוכנן לברק גמל עולה על ההון העצמי הקיים של הקבוצה, והאשראי הבנקאי המבוקש נמצא בסדר גודל שונה לחלוטין מהמבנה הנוכחי. אין זה פרט טכני. נכון לסוף 2025, האשראי הבנקאי של הקבוצה עמד על 211 אלף ש"ח לזמן קצר ו 146 אלף ש"ח לזמן ארוך. לפיכך, אשראי מתוכנן של כ 12 מיליון ש"ח לברק גמל אינו הרחבה טבעית של הפעילות הקיימת, אלא קפיצה למדרגה מימונית חדשה.

ברק גמל צפויה להתממן, בין היתר, מהזרמת הון של כ 3 מיליון ש"ח על ידי תומר חיים ויוסף הרמן, ובנוסף בכוונתה להתקשר עם תאגיד בנקאי לקבלת אשראי של כ 12 מיליון ש"ח. החברה מציינת כי התקבלה אינדיקציה חיובית מהבנק, אך מדגישה כי טרם נחתם הסכם מחייב. משמעות הדבר היא שהנדבך המימוני של ההתרחבות טרם הוכרע; הוא מצוי בשלב הכוונות, ולא בשלב של מסגרת אשראי חתומה.

נקודה זו מתחדדת לנוכח עמדת רואה החשבון המבקר, שסימן את תחזית תזרים המזומנים ותוכניות ההנהלה לעמידה בהתחייבויות כעניין מפתח בביקורת, על רקע ההפסד המצטבר. זאת, בעוד ההנהלה מצהירה על מקורות מספקים ל 12 החודשים הקרובים. זהו איתות לכך שסוגיית המימון אינה שולית, אלא מהווה חלק מהותי מהבנת המצב הפיננסי.

לפיכך, ההנחה כי ההתרחבות לגמל ולביטוח ממומנת מתוך עודפי הפעילות הקיימת היא אופטימית מדי. בפועל, מתבצע כאן מעבר מבית השקעות קטן ורווחי לפלטפורמה פיננסית הדורשת הון, רישוי והיערכות מימונית כדי להוכיח היתכנות כלכלית.

עסקאות בעלי העניין הן חלק אינהרנטי ממבנה ההתרחבות

החוט המקשר בין הגמל, הביטוח וההשקעות האלטרנטיביות אינו רק שאיפת ההתרחבות, אלא גם העובדה שחלק ניכר מהתשתית נשען על עסקאות בעלי שליטה ושכבות תגמול הנגזרות ישירות מהרווח העתידי.

בפעילות האלטרנטיבית, זכויות השותף הכללי הועברו לחברה מבעלי השליטה. בביטוח, הקמת הסוכנות ותפעולה נשענים על הסכם שירותים מול חברה בשליטת תומר חיים, יו"ר הדירקטוריון ומבעלי השליטה, בתמורה ל 95 אלף ש"ח בחודש בתוספת מע"מ. בגמל, החברה תחזיק 70% בלבד, והיתרה תוחזק בידי בעלי השליטה. במישור התגמול, ועדת התגמול והדירקטוריון אישרו במרץ 2026 ליו"ר ולמנכ"ל מענק בשיעור של 5% מהרווח לפני מס של ברק קופות גמל וברק קרנות נאמנות, החל משנת 2025. זאת, בחריגה מתקרת מדיניות התגמול ובכפוף לאישור האסיפה הכללית.

עצם קיומן של עסקאות בעלי שליטה אינו מעיד בהכרח על ניגוד עניינים או פגיעה בערך. עם זאת, במקרה של ברק אין מדובר ברעש רקע, אלא בחלק ממבנה ההתרחבות. בטרם התקבלו רישיונות, גויסו לקוחות או נרשמו הכנסות חוזרות, כבר גובשו מבנה בעלות חלקי, התקשרות עם ספק שירותים קשור, וזכויות תגמול הנגזרות ישירות מהרווח לפני מס של הפעילויות החדשות.

מציאות זו משנה את מבחן ההצלחה. ברק תידרש להוכיח לא רק יכולת חדירה לתחומי פעילות חדשים, אלא גם שמעבר לשכבות הבעלות, השירותים והתגמול, נותר ערך כלכלי משמעותי עבור החברה הציבורית ובעלי מניותיה.

המבחנים להצלחת ההתרחבות ויצירת הערך

שנת 2026 מסתמנת כשנת המבחן של מהלך ההתרחבות. אין זו שנת פריצה או מימוש, אלא שנת הוכחה. אף אחת משלוש הזרועות החדשות טרם הציגה הכנסה חוזרת בהיקף המצדיק את המהלך.

המבחן הראשון הוא רגולטורי. סוכנות הביטוח נדרשת לקבל רישיון ברבעון השני של 2026, וברק גמל זקוקה להיתר ורישיון בשנה הקרובה. ללא אלו, הסינרגיה בין הקרנות, הגמל והביטוח תיוותר על הנייר.

המבחן השני הוא מימוני. אינדיקציה חיובית מבנק אינה שקולה למסגרת אשראי, והזרמת הון מתוכננת אינה הון צבור. אם ברק גמל תבטיח מימון בתנאים סבירים ותחל לפעול ללא הכבדה על המערכת הקיימת, תהיה זו קפיצת מדרגה. מנגד, אם המימון יתעכב, יתייקר או ידרוש מהחברה הציבורית להעמיד הון נוסף מתוך בסיס צר ממילא, משמעות ההתרחבות תצטמצם לממדיה הכלכליים בפועל.

המבחן השלישי נוגע לערך הכלכלי. בפעילות האלטרנטיבית נדרשת הכנסה ראשונה מדמי ניהול או דמי הצלחה. בביטוח, יש לוודא שהסכם השירותים מתורגם לגיוס לקוחות והכנסות, ולא רק לתקורות הקמה. בגמל, המבחן אינו רק תחילת הפעילות, אלא שיעור הערך שיוותר בידי החברה לאחר שקלול מבנה ההחזקות, הסכמי השירותים והתגמול.

זהו קו התפר שבין התרחבות אסטרטגית ליצירת ערך. התרחבות אסטרטגית ניתנת להצגה גם ללא רווחיות; יצירת ערך נמדדת בתזרים המזומנים, ברווח הנקי, ובחלק שנותר בידי החברה הציבורית לאחר ניכוי כלל השכבות העוטפות אותה.

מסקנה

ברק פועלת בכיוון הנכון. בית השקעות קטן הנשען כמעט בלעדית על קרנות נאמנות יתקשה לשמור על מודל חד ממדי לאורך זמן, והכניסה לגמל, ביטוח והשקעות אלטרנטיביות היא צעד מתבקש. עם זאת, נכון למועד פרסום הדוחות, התרחבות זו מקדימה את בסיס ההון, וטרם הוכיחה יצירת ערך בפועל.

המסקנה ברורה: לברק לא חסר חזון, אלא הוכחת היתכנות. ההון העצמי מצומצם, חלק מהמימון העתידי טרם הובטח בהסכם מחייב, והפעילויות החדשות כבר כרוכות במבני בעלות, שירות ותגמול מול בעלי שליטה, בטרם הציגו רווחיות. אין פירוש הדבר שהמהלך ייכשל, אך על השוק לבחון אותו בזהירות, מעבר לכותרות על כניסה לתחומי פעילות חדשים.

אם ב 2 עד 4 הרבעונים הקרובים תקבל החברה את הרישיונות, תחתום על מימון מחייב לברק גמל ותציג הכנסות ראשונות מהפעילויות החדשות מבלי שהשכבות הקשורות ישחקו את הערך, התמונה תשתפר משמעותית. מנגד, אם ההתרחבות תיוותר ברמת ההסכמים, האינדיקציות וההצהרות, ברק תצטייר פחות כפלטפורמה פיננסית בהתהוות, ויותר כחברה המקדימה את שלב הביצוע לבסיס ההון שלה.