פרויקט אגירת הגז בישראל שייך קודם לתשתית ההולכה ולא למכירות המאגרים

קידום יכולות אגירת גז טבעי בישראל, שצבר תאוצה לאחרונה בבחינה מקצועית של משרד האנרגיה ורשות הגז, מייצר נכס תשתיתי חדש במשק האנרגיה המקומי. הצורך בגמישות מערכתית מול השבתות אסדות וזינוק בביקושי החשמל מתורגם להקמת מתקן אגירה, אך המהלך אינו מגדיל אוטומטית את היקף המכירות של מאגרי לוויתן, תמר או כריש. המודל הכלכלי של פרויקטים מסוג זה נשען לרוב על תעריף מפוקח או תשלום קבוע בגין קיבולת, מנגנון שמנתב את תזרים המזומנים הישיר לחברות ההולכה דוגמת נתיבי הגז. כל עוד המדינה אינה משלבת את שותפויות ההפקה במנגנון התגמול, החשיפה הכלכלית לפרויקט נמצאת בעיקר אצל בעלי תשתיות ההולכה.

המשמעות התפעולית של אגירת גז במשק החשמל

משק גז נטול יכולות אגירה מתקשה לנהל אירועי קיצון. כאשר אסדת הפקה מושבתת או כשנרשם זינוק חד בביקוש לחשמל, הגמישות הנוכחית נשענת בלעדית על קצב ההפקה, קיבולת הצנרת וחלופות דלק יקרות. מתקן אגירה מוסיף למערכת יכולת להזרים גז באופן מיידי בשעות שיא או בעת תקלות, ובכך מונע שיבושים באספקת החשמל.

צורך זה מתחדד לנוכח תחזיות הצמיחה בביקוש לחשמל בישראל, הנגזרות מהתרחבות התעשייה, חדירת הרכב החשמלי והקמת חוות שרתים עתירות אנרגיה. למרות הגידול בייצור מאנרגיות מתחדשות, הן אינן מספקות מענה רציף ללא אגירה מסיבית. הגז הטבעי נותר עמוד השדרה של ייצור החשמל, ויכולת אגירה מאפשרת הפעלה יציבה וכלכלית יותר של המערכת כולה.

החשיפה הכלכלית: תשתית מול הפקה

המודל הכלכלי של אגירת גז נגזר מזהות הגורם שמקים את המתקן, מממן את ההשקעה ההונית וגובה את תעריף השימוש. הגדרת מתקן האגירה כנכס תשתית לאומי בפיקוח מציבה את חברת נתיבי הגז כנהנית המרכזית מהמהלך, מתוקף תפקידה כמונופול ההולכה.

מנגד, בחירה במודל הנשען על הזרמת גז חזרה למאגרים מרוקנים או על תשתיות קיימות של חברות ההפקה, עשויה לשלב במנגנון שותפויות כמו ניו-מד ורציו דרך לוויתן, ישראמקו ותמר פטרוליום דרך תמר, או אנרג'יאן דרך כריש. בשלב זה, תזרים המזומנים הפוטנציאלי נוטה בבירור לחברת ההולכה ולמי שיקים את המתקן, ללא אינדיקציה למודל הכנסות ישיר שיזרום לבעלי המאגרים.

השתקפות סיכוני המערכת בדוחות הרבעון

דוחות הרבעון השני של 2026 בחברות הגז ממחישים את העלות הכלכלית של היעדר יתירות מערכתית. שותפויות לוויתן ותמר דיווחו על הפסקות יזומות וכפויות, לצד השקעות ניכרות בהרחבת יכולות ההפקה והנחת צינור הולכה שלישי. נתונים אלה מתרגמים את אמינות האספקה וקיבולת ההולכה לפרמטרים בעלי השפעה ישירה על תזרים המזומנים.

הקמת מתקן אגירה מפחיתה את הסיכון התפעולי ומשפרת את אמינות האספקה במשק, אך ההכנסות מהפעלתו נגזרות ממבנה הבעלות. הגורם התשתיתי שיזכה במכרז ההקמה יגבה את תעריף השימוש, בעוד שמפיקות הגז ייהנו מרציפות תפעולית ללא תוספת ישירה לשורת ההכנסות.

מנגנון התגמול הנדרש לתמחור הפרויקט

תמחור פרויקט האגירה בשוק ההון נשען על פרסום מתווה רגולטורי שיגדיר את מנגנון התגמול. החלטת רשות הגז על מודל האגירה תקבע האם הפרויקט יתבסס על תעריף הולכה, תשלום קבוע על קיבולת או ערבויות מדינה.

הגדרת תפקידה של נתיבי הגז במערך, לצד בחירת הטכנולוגיה והמיקום, יסמנו את הגורם שיישא בהשקעה ההונית ויגרוף את ההכנסות. עד לפרסום מכרז ממשלתי או דיווח של חברה ציבורית על השקעה בפרויקט, ההשפעה הכלכלית של מתקני האגירה נותרת מחוץ למודלי השווי של חברות הסקטור.