יצוא ברבעון הראשון: מכירת תיקי האשראי חיזקה רווח, הדיבידנד למעלה נשאר מדוד

יצוא קיבלה ברבעון הראשון הוכחה לכך שהערך בבנק ירושלים מתורגם למזומן בקומת ההחזקות. הבנק הגדיל את הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ל 51.3 מיליון ש"ח והציג תשואה על ההון של 12.8%, והחברה האם רשמה רווח נקי של 49.1 מיליון ש"ח. המקור המרכזי לרווח היה מכירת תיק אשראי שהוסיפה 37.5 מיליון ש"ח לפני מס, בזמן שהכנסות הריבית נטו ירדו ופער הריבית נשחק. המזומן מהבנק כבר הגיע בפועל: החברה האם קיבלה 28.9 מיליון ש"ח, החזיקה בסוף הרבעון 144.8 מיליון ש"ח במזומנים, פיקדונות והשקעות קצרות, והחוב הפיננסי נטו ירד ל 62.8 מיליון ש"ח. החלוקה לבעלי המניות נשארה מדודה בהרבה, 9 מיליון ש"ח שאושרו במרץ ושולמו באפריל. הדיבידנד מהבנק מוכיח שיש מסלול מזומן לקומת ההחזקות, ומכאן קצב החלוקה תלוי בהמשך מכירת תיקי אשראי ובאיכות התיק שנשאר במאזן.

הדיבידנד הגיע למעלה, החלוקה נשארה קטנה יותר

יצוא פועלת כחברת החזקות הנשענת על 86.3% מבנק ירושלים. רווח מאוחד אינו מתורגם מיד למזומן, שכן הערך יכול להישאר בתוך ההון העצמי של הבנק. בעלי המניות בחברה האם מקבלים מזומן רק כאשר הדיבידנד עולה למעלה בקצב שמאפשר גם שירות חוב וגם חלוקה. ברבעון הראשון זה קרה חלקית: הבנק אישר במרץ דיבידנד של 33.48 מיליון ש"ח, חלק החברה האם הסתכם ב 28.9 מיליון ש"ח, ובהמשך אותו חודש אישרה החברה האם דיבידנד של 9 מיליון ש"ח לבעלי המניות, ששולם באפריל.

החברה האם נכנסת ל 2026 עם נזילות גבוהה. יחסי הקובננטים רחוקים מהרמות המחייבות: היחס בין חלקה בהון הבנק לבין החוב הפיננסי עמד על 21.29 מול דרישה מינימלית של 2.5, והחוב הפיננסי להון עמד על 4.8% מול תקרה של 50%. גם מבנה החוב נוח יותר אחרי הנפקת אג"ח מסדרה ב בריבית קבועה של 5.03%, שהקרן שלה מתחילה להיפרע רק בסוף 2027 ורובה נפרעת ב 2031.

חברה המחזיקה בנכס בנקאי רגולטורי צריכה לשמור מרווח נזילות, והחוב ברמת האם עדיין דורש שירות. הדיבידנד מהבנק מכסה את צורכי הנזילות של חברת האם. עם זאת, מכיוון שרק כשליש מהסכום עבר לבעלי המניות, התשואה למשקיעים נגזרת כעת ממדיניות החלוקה של הדירקטוריון ולא רק מהרווח הבנקאי.

הרווח בבנק הגיע ממכירת תיקי אשראי יותר מאשר ממרווח הריבית

הבנק הציג רווח נקי מיוחס של 51.3 מיליון ש"ח, עלייה של 12% מול הרבעון המקביל, ותשואה על ההון של 12.8%. עם זאת, מקור הרווח השתנה. הכנסות הריבית נטו ירדו ל 162.1 מיליון ש"ח לעומת 171.2 מיליון ש"ח, ופער הריבית הכולל ירד ל 2.51% לעומת 2.79%. מחיר הכסף והמרווח נשחקו, והגידול הכמותי באשראי לא הספיק כדי לקזז את מלוא הפגיעה.

ההכנסות שאינן מריבית תמכו בשורה התחתונה. הכנסות ממימון שאינו מריבית עלו ל 33.8 מיליון ש"ח, בעיקר בזכות הכנסה של 37.5 מיליון ש"ח ממכירת תיקי אשראי, לעומת 12.6 מיליון ש"ח ברבעון המקביל. גם העמלות עלו, בעיקר מכרטיסים נטענים ומפעילות ניירות ערך. הרווח השתפר דרך עסקה ונפח עמלות, לא דרך הריבית, הפיקדונות והאשראי השוטף.

החלוקה המגזרית ממחישה את הפער. תחום משקי הבית עבר להפסד של 2.1 מיליון ש"ח, בעוד פעילות הניהול הפיננסי תרמה 33.0 מיליון ש"ח. הסיבה אינה רק חולשה קלאסית במשכנתאות. ההכנסה ממכירת תיקי משכנתאות, איגוח וסינדיקציה נרשמת בניהול הפיננסי, ואילו עלויות העמדת המשכנתאות נרשמות במשקי הבית. כך נוצר פער בין המקום שבו הבנק נושא חלק מהעלות לבין המקום שבו הוא מכיר ברווח ממכירת התיק.

סעיף ההוצאות להפסדי אשראי הושפע מרישום חשבונאי. תיקי אשראי שנרכשו הגיעו עם הפרשה של כ 5 מיליון ש"ח שהתווספה לעלות הרכישה במקום לעבור דרך סעיף ההוצאה ברבעון. הרווח אמיתי, אך ההפרדה בין פעילות בנקאית שוטפת לבין ניהול תיקי אשראי, רכישות ומכירות בולטת יותר על רקע הנתון הזה.

פינוי ההון מתקרב למגבלות שאושרו לבנק

מכירת תיקי אשראי היא חלק מאסטרטגיית הבנק. בפברואר 2026 מכר הבנק 90% מהזכויות וההתחייבויות בתיק משכנתאות של כ 680 מיליון ש"ח במסגרת איגוח פרטי, שמר 10%, והמשיך לנהל את חלק הקונה בתמורה לדמי ניהול. בנוסף, הסכם הסינדיקציה שנחתם ב 2024 מאפשר העמדת משכנתאות יחד עם גופים מוסדיים, כאשר הבנק מחזיק 10% והגופים המוסדיים 90%.

הבנק הופך נפח אשראי למזומן, הכנסה ודמי ניהול, בלי להחזיק את כל הסיכון ואת כל דרישת ההון במאזן. המהלך מסביר מדוע יחס ההון רובד 1 עלה ל 11.0% ויחס הנזילות הממוצע נשאר גבוה, 183%. הוא גם מסביר מדוע הרווח ברבעון הראשון נראה חזק למרות ירידה בהכנסות הריבית נטו.

המשך המכירות כפוף למגבלות רגולטוריות. הבנק קיבל אישור שמכירת תיקי משכנתאות תוכל להגיע עד 25% מתיק המשכנתאות המנוהל, ועד 35% כאשר כוללים גם סינדיקציה. בסוף הרבעון, שיעור תיקי המשכנתאות שנמכרו כבר עמד על כ 24%, ועל כ 33% כולל הסינדיקציה. הכלי הזה עדיין פעיל, אך מרווח הפעולה המאושר הצטמצם.

איכות התיק שנשאר בבנק שונה מהתיק שנמכר. בתיק המשכנתאות שנמכר, 87.3% מהאשראי נמצא בשיעור מימון של עד 60%. בתיק המשכנתאות שנשאר במאזן הבנק, השיעור המקביל הוא 62.6%. הפער נובע ממגבלות הקונים על רכישת הלוואות בשיעור מימון גבוה יותר. מכירת התיקים משפרת הון ורווח, ובמקביל משאירה בבנק משכנתאות עם שיעור מימון ממוצע גבוה יותר מהחלק שנמכר.

דירוג האשראי תומך ביכולת הבנק להמשיך לפעול במתווה הנוכחי. במאי 2026 אשררה S&P מעלות את דירוג המנפיק של הבנק ברמה ilAA- עם תחזית יציבה, תוך ציון עמידות וביצועים תפעוליים גבוהים. בנוסף, החלטת רשות התחרות על קבוצת ריכוז בבנקאות והכללים החדשים בתחום הפיקדונות חלים על חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות ולא על הבנק. עם זאת, מגבלת הכמות במכירת תיקי המשכנתאות מחייבת את הבנק לייצר רווח שאינו נשען רק על עסקאות נקודתיות.

איכות האשראי תקבע כמה דיבידנד יוכל לעלות

במקביל למכירת התיקים, איכות האשראי שנותר במאזן רושמת הרעה מסוימת. שיעור האשראי שאינו צובר הכנסה או נמצא בפיגור של 90 יום ומעלה עלה ל 2.04%, לעומת 1.89% בסוף 2025 ו 1.49% שנה קודם. יתרת האשראי הלא צובר עלתה ל 311.6 מיליון ש"ח, בעיקר במשכנתאות ובאשראי מסחרי. שיעור ההפרשה להפסדי אשראי נותר נמוך יחסית, 0.31%, וההפרשה ביחס לאשראי שאינו צובר או בפיגור של 90 יום ומעלה ירדה ל 67% לעומת 70% בסוף 2025.

העלייה בפיגורים אינה מעידה על הידרדרות חדה. הבנק עדיין מציג יחסי הון ונזילות נוחים, שיעור ההפסדים נטו ירד לעומת 2025, ובאשראי הצרכני שיעור האשראי הבעייתי ירד ל 1.6%. גם במימון פרויקטים בבנייה, רק כ 1.7% מהחשיפות נמצאות בפרויקטים עם כושר ספיגה נמוך מ 30%.

הדיבידנד ברבעון הראשון שיפר את מצב הנזילות של חברת האם והוריד את החוב נטו. בהמשך השנה, התזרים לקומת ההחזקות ייגזר מהיכולת של הבנק להמשיך למכור תיקי אשראי בתוך מרווח הפעולה המאושר, ומעצירת העלייה בשיעור האשראי שבפיגור עמוק. רווח שיישען בעיקר על עסקאות נקודתיות בזמן שהאשראי הבעייתי עולה, יבטיח את שירות החוב של חברת האם אך יקשה על הגדלת החלוקה לבעלי המניות.