החשמל עדיין נשען על גז, והמניות צריכות להוכיח מכירות בפועל
הביקוש לחשמל סביב חוות שרתים, אגירה ומתחדשות לא נעצר באנרגיה ירוקה. משק החשמל המקומי עדיין נשען על גז, ולכן מניות הגז צריכות להוכיח שהקיבולת החדשה מתורגמת למכירות, ליצוא ולדיבידנדים.
הביקוש לחשמל הפך לאחד ממנועי העליות המרכזיים בבורסה, אבל הוא לא נעצר בחוות שרתים, אגירה ואנרגיה מתחדשת. בישראל, אמינות המערכת עדיין נשענת על גז טבעי, ולכן גם מניות הגז הן חלק ממפת החשיפה לחשמל. דוח רשות החשמל למשק החשמל 2024 ו 2025 מציג משק שבו המתחדשות גדלות והשימוש השוטף בפחם מצטמצם, אבל יתרת הייצור ממשיכה להישען על גז. סקירת רשות הגז הטבעי לשנת 2024 מחזקת את אותה נקודה מהצד השני: כ 78% מהגז שנצרך בשוק המקומי ב 2024 שימש לייצור חשמל. לכן, ניתוח של תזת החשמל חייב לכלול גם את החוליה שמוכרת את הדלק שמחזיק את המערכת. כדי שהצורך הזה יתורגם לערך לבעלי המניות, חברות הגז צריכות להציג מכירות בפועל, ניצולת קיבולת, חוזי יצוא ודיבידנדים. יכולת הפקה לבדה לא מספיקה.
המדינה מגדילה מתחדשות, אבל לא מנתקת את הגז
בשנת 2024 יוצרו במשק 80.4 TWh, וכ 72% מהייצור נשען על גז טבעי. עד 2030 צפויה עלייה חדה באנרגיות מתחדשות, לכ 28% מסך הייצור ולכ 30% מהצריכה, אבל התוכנית לא מתארת משק שמוותר על גז. להפך: השימוש השוטף בפחם אמור להצטמצם משמעותית, והיתרה תמשיך להישען על גז טבעי.
הנתון המכריע אינו רק אחוז הגז בתמהיל, אלא ההספק שהמדינה עדיין מתכננת להקים. רשות החשמל מעריכה שההספק הקונבנציונלי יגדל עד 2030 לכ 18.9 GW, בין היתר דרך הסבות מפחם לגז וכניסת תחנות חדשות. התחזית מניחה הקמה של ארבע תחנות כוח פרטיות חדשות במחזור משולב (מחז"מ) המונעות בגז טבעי, אף שהאסדרה מאפשרת הקמה של שש תחנות עד סוף העשור. במקביל, ההספק מאנרגיות מתחדשות צפוי להגיע לכ 16 GW, ובאגירה צפויים מעל 9,000 MW עד 2030. זו לא החלפה מלאה, אלא מערכת שבה המתחדשות תופסות נתח גדול יותר, בזמן שהגז נשאר מקור תפעול וגיבוי מרכזי.
גם טיוטת דוח הצוות הבין-משרדי למדיניות משק הגז מחזקת את הכיוון הזה, ומדגישה את הצורך לאזן בין יצוא, צורכי המשק המקומי, ביטחון אנרגטי, תחרות וצמצום פליטות. המדינה רוצה יותר מתחדשות ויותר יצוא, אבל לא יכולה לנתק את משק החשמל מהגז בלי לפגוע באמינות האספקה.
נקודת העיוורון: החשמל לא נגמר במתחדשות
כדי להבין את התמחור בשוק, כדאי להשוות בין החברות שהמשקיעים כבר חיברו לביקוש לחשמל לבין החברות שמוכרות את הדלק שמפעיל את המערכת. בצד המתחדשות והחשמל המקומי, הליבה כוללת את אנלייט, דוראל, אנרג'יקס, נופר אנרג'י ומשק אנרגיה. במעגל הרחב יותר נמצאות גם אקונרג'י, פריים אנרג'י, טראלייט, סולאיר וזפירוס. מנגד, בצד הגז המקומי נמצאות ניו מד, ישראמקו, רציו, תמר פטרוליום ואנרג'יאן. קבוצת דלק נכללת כאן כחשיפה עקיפה ללוויתן דרך ניו מד, אבל היא עדיין חברת החזקות ולא השקעה ישירה בגז הישראלי בלבד.
מתחילת 2026 ועד 29 במאי, הפער בולט. אנלייט עלתה בכ 103%, דוראל בכ 181%, אנרג'יקס בכ 74%, נופר בכ 129% ומשק אנרגיה בכ 97%. חמש המניות האלה זינקו בממוצע בכ 117%. גם כשמרחיבים את הרשימה לאקונרג'י, פריים אנרג'י, טראלייט, סולאיר וזפירוס, העלייה הממוצעת עומדת על כ 114%. בצד הגז, התמונה הפוכה: ניו מד ירדה בכ 6%, אנרג'יאן בכ 25%, ישראמקו בכ 17%, רציו בכ 10% ותמר פטרוליום בכ 29%, ירידה ממוצעת של כ 17%. גם אם מוסיפים את קבוצת דלק, שנותרה כמעט ללא שינוי, קבוצת הגז הרחבה עדיין רשמה ירידה ממוצעת של כ 14%.
הפער הזה לא בהכרח אומר שהמתחדשות יקרות או שמניות הגז זולות. הוא בעיקר מראה שהשוק תמחר מהר את השכבה הצומחת והברורה יותר, אבל השאיר מאחור את החברות שמספקות את הדלק למערכת. אם הביקוש לחשמל אכן עולה, והשימוש בפחם מצטמצם לפני שהאגירה והרשת מסוגלות לשאת לבדן את העומס, צריך לבדוק אם המגמה הזו מגיעה גם לתמר, לוויתן וכריש. המבחן האמיתי אינו מי עלתה יותר מתחילת השנה, אלא מי מצליחה לתרגם את הצורך בחשמל למכירות גז, ליצוא, לתזרים ולדיבידנדים.
החברות שצריכות להפוך ביקוש למכירות
בניתוח הקודם שלנו, החשמל מתחיל בגז: מפת החברות שמחזיקות את מאגרי ישראל, התמקדנו במבנה הבעלות על המאגרים. כעת, כשמשק החשמל ממשיך להיות הלקוח המקומי המרכזי של הגז, והשימוש בפחם יורד לפני שהמתחדשות והאגירה יכולות להחזיק את המערכת לבדן, מניות הגז צריכות להיבחן כחשיפה לתשתית חיונית, ולא רק כהימור על מחירי הסחורות.
| חשיפה | מה נמכר בפועל | מה השתנה עכשיו | מה צריך לבדוק ברבעונים הבאים |
|---|---|---|---|
| ניו מד ורציו | גז וקונדנסט ממאגר לוויתן, עם משקל גבוה ליצוא למצרים ולירדן | ברבעון הראשון נמכרו מלוויתן כ 1.89 BCM לעומת כ 2.95 BCM בתקופה המקבילה, בעיקר בגלל השבתה של 33 ימי הפקה במבצע שאגת הארי (דוח ניו מד, דוח רציו). מנגד, פרויקט הצינור השלישי והשדרוגים הושלמו, והחברות דיווחו כי יכולת ההפקה המקסימלית שהוכחה עומדת על כ 15.8 BCM בשנה | האם הקיבולת החדשה מתורגמת למכירות בפועל, האם שלב ב' בלוויתן מתקדם, ואיך החברות מאזנות בין יצוא, צורכי המשק המקומי וזמינות האסדה |
| ישראמקו ותמר פטרוליום | גז ממאגר תמר לשוק המקומי וליצוא, עם חשיפה מהותית לחברת החשמל וללקוחות יצוא | מאגר תמר מכר ברבעון הראשון כ 2.76 BCM לעומת כ 2.61 BCM בתקופה המקבילה (דוח ישראמקו, דוח תמר פטרוליום). בדיווח מ 29 במאי עדכנו שותפי תמר כי לאחר שדרוג שניים מתוך שלושת המדחסים במתקן הקבלה באשדוד, יכולת ההפקה היומית המרבית עלתה לכ 1.35 BCF ליום. השלמת שדרוג המדחסים צפויה להעלות אותה לעד כ 1.6 BCF ליום (דיווח 29 במאי). תמר פטרוליום אישרה דיבידנד של כ 100 מיליון דולר, וישראמקו אישרה דיבידנד של כ 70 מיליון דולר | האם הגדלת יכולת ההפקה מתורגמת למכירות ולא נשארת רק הישג הנדסי, מה קורה לתמהיל המקומי מול היצוא, וכמה מזומן נשאר אחרי שירות החוב וחלוקת הדיבידנדים |
| אנרג'יאן | גז ממאגרי כריש, כריש צפון ותנין, ובמקביל פיתוח קטלן | אנרג'יאן דיווחה על מכירות גז של כ 0.96 BCM ברבעון הראשון (דוח אנרג'יאן). החברה דיווחה גם על השבתת ה FPSO במהלך מבצע שאגת הארי ועל החזרה להפעלה באפריל, לצד השקעות בפיתוח קטלן | זמינות האסדה (FPSO), קצב פיתוח מאגר קטלן, תמחור החוזים והיכולת לשמור על גמישות פיננסית בתקופת ההשקעות |
| דלק קבוצה | חשיפה עקיפה ללוויתן דרך ניו מד, לצד איתקה ותמלוגים | מצגת דלק מציגה את ניו מד ואיתקה כליבת הפעילות. מכירות לוויתן ברבעון הראשון הסתכמו בכ 1.9 BCM, מתוכן כ 1.1 BCM למצרים, כ 0.6 BCM לירדן וכ 0.2 BCM לשוק המקומי | קבוצת דלק אינה חשיפה ישירה רק לגז הישראלי. צריך לבדוק כמה מזומן עולה בפועל לחברת האם, מה מצב החוב, ומה משקל ניו מד בתוך סך הנכסים |
חוות שרתים מגדילות ביקוש, אבל לא קונות גז ישירות
אנרגיה מתחדשת, אגירה, קרקעות, אישורי חיבור לרשת וחוות שרתים הם חלק מרכזי מסיפור הביקוש לחשמל, אבל המודל העסקי שלהם שונה לחלוטין מזה של חברות הגז. בחברות המתחדשות הערך נגזר מפיתוח פרויקטים, חתימת הסכמי מימון, הקמה, חיבור לרשת והרחבת הצבר. במניות הגז הערך נשען על עתודות המאגר, קיבולת ההפקה, חוזים ארוכי טווח, תשתיות הולכה, אישורי יצוא ורציפות תפעולית.
לכן, העלייה בביקוש לחשמל לא משפיעה על כל שרשרת הערך באותה צורה. חוות שרתים מגדילות את צריכת החשמל, אבל הן לא קונות גז ישירות מלוויתן או מתמר. ההשפעה שלהן על מניות הגז היא עקיפה: יותר ביקוש לחשמל מגדיל את הצורך במערכת אמינה, וכשהשימוש בפחם יורד, הגז נשאר המקור הזמין לשעות עומס, לעונות הקיצון ולמצבי חירום. זה מסביר למה מניות הגז יכולות ליהנות מהביקוש לחשמל גם בלי להיות קשורות ישירות לחוות השרתים.
מה עלול לערער את התזה
הסיכון המרכזי הוא שהגדלת יכולת ההפקה לא מבטיחה כשלעצמה מכירות גז או מזומן לחלוקה. לוויתן ותמר יכולים להגדיל את יכולת ההפקה, אבל בעלי המניות יראו ערך רק אם היכולת הזו תתורגם למכירות בפועל, למחירים רווחיים, ליצוא מאושר ולחלוקת דיבידנדים. ברבעון הראשון של 2026 ראינו את הצד השני של המשוואה: השבתה ביטחונית פגעה בלוויתן ובכריש, והזכירה שמאגר גז הוא נכס תשתית חיוני, אך לא חסין.
סיכון נוסף הוא רגולטורי. המדינה מעודדת יצוא משום שהוא מסייע לפיתוח המאגרים וליחסי האנרגיה האזוריים, אך היא עדיין מחויבת להבטיח גז למשק המקומי. כל החלטה על מכסות יצוא, תשתית הולכה חדשה או חובת שמירה למשק המקומי יכולה לשנות את התרומה הכלכלית של כל BCM נוסף. סיכון שלישי הוא שהמתחדשות והאגירה יתקדמו מהר מהצפוי ויקטינו את שעות ההפעלה של תחנות גז מסוימות, גם אם הגז יישאר חיוני לאמינות המערכת.
מסקנות
מניות הגז לא יעלו רק בגלל שהביקוש לחשמל גדל. החשמל בישראל אכן נשען על גז, ולכן ניתוח של גידול הביקוש לחשמל דרך מתחדשות, אגירה וחוות שרתים מחייב לבדוק גם את החוליה שמוכרת את הדלק למערכת. בתוך הקבוצה הזו, לוויתן נשען בעיקר על יצוא, הרחבת קיבולת ופיתוח שלב ב'. תמר ממוקדת בביקוש המקומי, בהגדלת יכולת ההפקה היומית ובחלוקת דיבידנדים. אנרג'יאן תלויה ברציפות התפעולית של האסדה ובפיתוח מאגר קטלן. קבוצת דלק היא חברת החזקות שבה המזומן צריך לעלות למעלה כדי לשרת את החוב. ברבעונים הבאים המספרים יקבעו יותר מהנרטיב: כמה גז נמכר בפועל, לאן הוא נמכר, באיזה מחיר, כמה מהקיבולת החדשה נוצלה, וכמה מזומן הגיע בסוף לבעלי המניות.
גילוי נאות: הניתוח באתר תל אביב לעומק הוא תוכן מידע, מחקר ופרשנות כללית בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, המלצה או הצעה לקנות, למכור או להחזיק נייר ערך כלשהו, ואינו מותאם לצרכים או לנתונים של קורא מסוים.
הכותב, בעלי האתר או גורמים הקשורים אליהם עשויים להחזיק, לקנות, למכור או לבצע פעולות בניירות הערך או בנכסים פיננסיים הקשורים לחברות הנדונות, לפני או אחרי פרסום הניתוח, ללא הודעה מוקדמת וללא עדכון בדיעבד. אין לראות בפרסום הניתוח הצהרה בדבר קיומה או אי-קיומה של החזקה כלשהי.
ייתכנו טעויות, חוסרים או שינויי מידע לאחר מועד הפרסום. לפני קבלת החלטה יש לבדוק את הדיווחים הרשמיים ומקורות המידע המקוריים.