מזרחי טפחות ברבעון הראשון: הרווח נשמר, אבל עודף ההון שוב מצטמצם

מזרחי טפחות הציג רבעון ראשון חזק תפעולית, אך לא פתר את האתגר שליווה אותו בסוף 2025: הרווחיות נותרה גבוהה, בעוד מרווח ההון הרגיל נשאר צר ביחס לקצב הצמיחה ולמדיניות הדיבידנד. הרווח המדווח ירד ב 4% ל 1.238 מיליארד ש"ח, בעיקר בגלל המס המיוחד וההטבות ללקוחות. בנטרול השפעות אלה, הרווח היה מגיע ל 1.440 מיליארד ש"ח ומשקף תשואה להון של 16.3%. הנתון הזה מוכיח שהפעילות השוטפת ממשיכה לייצר ערך, אך הוא גם ממסך שני אתגרים: פערי הריבית נשחקו, ונכסי הסיכון גדלו מהר יותר מההון הרגיל. יחס ה CET1 ירד ל 10.17%, רק 0.57 נקודת אחוז מעל הדרישה הרגולטורית, בזמן שהבנק הכריז שוב על חלוקת 50% מהרווח. איכות האשראי נראית יציבה ביחסים הכוללים, אבל ההפרשה הנמוכה נשענה על שחרור קבוצתי בזמן שההפרשה הפרטנית דווקא עלתה. לכן, 2026 מסתמנת פחות כשנת מפנה ברווחיות ויותר כשנת מבחן להון: האם הבנק מסוגל להמשיך לצמוח, לחלק דיבידנד ולשמור על איכות האשראי, מבלי לשחוק עוד יותר את הכרית ההונית.

הכרות עם החברה

המודל של מזרחי טפחות נשען על מרווחי ריבית, איכות אשראי וחלוקת דיבידנד עקבית. תיק המשכנתאות משמש כעוגן המרכזי, הפעילות העסקית מספקת את מנוע הצמיחה המהיר, והתחרות על הפיקדונות קובעת כמה מההכנסות יחלחלו לשורת הרווח. לכן, המבחן ברבעון הנוכחי מתמקד ביכולת של ההון הרגיל להדביק את קצב צמיחת האשראי והחלוקה.

כפי שעלה בניתוח סוף 2025, הבנק מציג רווחיות גבוהה לצד עודף CET1 צר. הניתוח על גיוס החוב הדולרי הראה כי הנפקת רובד 2 אמנם משפרת את ההון הכולל ואת מקורות המימון, אך אינה פותרת את שאלת ההון הרגיל. הרבעון הראשון של 2026 לא סגר את הפער הזה: הרווח נותר חזק גם אחרי מס והטבות, אך צמיחת האשראי ממשיכה לנגוס במרווח הרגולטורי.

האשראי לציבור נטו הסתכם בסוף מרץ ב 413.6 מיליארד ש"ח, עלייה של 13.5% מול מרץ 2025 ושל 3.3% מול סוף 2025. פיקדונות הציבור הסתכמו ב 450.7 מיליארד ש"ח, יחס הפיקדונות לאשראי עמד על 109%, והנזילות נשארה נוחה: יחס כיסוי הנזילות הממוצע עמד על 147% ויחס המימון היציב נטו על 111%. צוואר הבקבוק אינו נזילות מיידית, אלא היכולת לשמור על הון רגיל מספק מול תיק אשראי שצומח במהירות.

הרווח נשמר, אבל האשראי אוכל את מרווח ההון

הרווח המנוטרל עדיין חזק

הירידה המתונה ברווח המדווח אינה מספרת את הסיפור המלא. הרווח המדווח הסתכם ב 1.238 מיליארד ש"ח לעומת 1.290 מיליארד ש"ח ברבעון המקביל, והתשואה להון ירדה ל 14.1% לעומת 16.2%. עם זאת, בנטרול השפעת המס המיוחד לשנת 2026 וההטבות ללקוחות, הרווח היה מגיע ל 1.440 מיליארד ש"ח והתשואה להון ל 16.3%. לשם השוואה, ברבעון המקביל של 2025, בנטרול המס המיוחד של אותה שנה, הרווח עמד על 1.361 מיליארד ש"ח.

המספר המנוטרל מונע פרשנות מחמירה מדי של התוצאות, אך אינו מעלים את הלחץ על הפעילות השוטפת. הכנסות הריבית נטו ירדו ל 2.693 מיליארד ש"ח לעומת 2.799 מיליארד ש"ח ברבעון המקביל, והכנסות המימון מפעילות שוטפת ירדו ב 2.1% ל 2.769 מיליארד ש"ח. אם מנטרלים את ההטבות ללקוחות, הכנסות המימון הכוללות היו כמעט יציבות, 2.953 מיליארד ש"ח לעומת 2.941 מיליארד ש"ח. מנוע המימון לא נעצר, אבל התנאים סביבו נשחקו.

השחיקה הזו משתקפת בפערי הריבית. בפעילות בישראל פער הריבית הכולל ירד ל 1.44% לעומת 1.63% ברבעון המקביל, ול 1.52% בנטרול ההטבות ללקוחות. בפעילות השקלית הלא צמודה הפער ירד ל 1.50% מ 1.82%, ובפעילות המט"ח ל 0.26% מ 0.49%. במקביל, היקף הנכסים המניבים ריבית בישראל גדל ב 12.6%. הבנק הגדיל את הבסיס שעליו הוא מרוויח, אבל שיעור הרווח על חלק מהבסיס נשחק.

בצד התפעולי, הבנק שומר על משמעת. ההוצאות התפעוליות ירדו ב 0.8% ל 1.328 מיליארד ש"ח, בעיקר בגלל ירידה של 3.9% בהוצאות השכר. יחס היעילות עמד על 38.1%, כמעט ללא שינוי מול 37.8% ברבעון המקביל, אך רחוק יותר מהשיפור שהמשקיעים ירצו לראות אם סביבת הריבית תמשיך ללחוץ על ההכנסות. עמלות והכנסות אחרות היו יציבות יחסית, והעמלות עצמן עלו ב 10.1%, בעיקר בניירות ערך, במט"ח ובפעילות מימון.

האשראי גדל מהר יותר ממרווח ההון

הצמיחה באשראי ברבעון בולטת במיוחד בגלל התמהיל שלה. תיק האשראי לציבור נטו גדל ל 413.6 מיליארד ש"ח. בתוך זה, תיק המשכנתאות גדל ב 9.2% מול מרץ 2025 ל 248.3 מיליארד ש"ח, אך הצמיחה החדה יותר הגיעה מהפעילות העסקית: האשראי העסקי גדל ב 24.7% ל 121.7 מיליארד ש"ח. בתוך הפעילות העסקית, האשראי לעסקים גדולים עלה ב 30.9%, האשראי לעסקים בינוניים ב 25.7%, והאשראי לגופים מוסדיים כמעט הוכפל מבסיס נמוך.

הצמיחה הזו מייצרת רווח, אבל היא גם מגדילה נכסי סיכון. נכסי הסיכון עלו ל 351.0 מיליארד ש"ח, תוספת של 6.9 מיליארד ש"ח מול סוף 2025 ושל 36.4 מיליארד ש"ח מול מרץ 2025. מול זה, יחס ההון הרגיל רובד 1 ירד ל 10.17%, לעומת 10.24% בסוף 2025 ו 10.37% במרץ 2025. הדרישה הרגולטורית היא 9.60%, כך שעודף ה CET1 ירד ל 0.57 נקודת אחוז בלבד.

מבחני הרגישות בדוח ממחישים עד כמה הכרית ההונית צרה. שינוי של 100 מיליון ש"ח בהון ה CET1 משנה את היחס בכ 0.03 נקודת אחוז, ושינוי של 1 מיליארד ש"ח בנכסי סיכון משנה אותו בכ 0.03 נקודת אחוז. לכן עודף של 0.57 נקודת אחוז אינו מרווח גדול לבנק שממשיך להגדיל אשראי בקצב דו ספרתי ומחלק מחצית מהרווח.

על הרקע הזה בולטת חלוקת הדיבידנד. במרץ שולם דיבידנד של 702 מיליון ש"ח בגין סוף 2025, וב 18 במאי הכריז הדירקטוריון על דיבידנד נוסף של 619 מיליון ש"ח, 50% מהרווח הנקי של הרבעון הראשון. החלוקה עצמה אינה חריגה ביחס למדיניות הבנק, אבל היא מציבה מבחן ברור: האם הבנק יכול להמשיך לחלק 50% מהרווח ועדיין להגדיל את עודף ההון בזמן שנכסי הסיכון תופחים.

הנפקת רובד 2 הדולרית מינואר 2026, בהיקף 750 מיליון דולר, עוזרת להון הכולל ולמבנה המימון. היא לא משנה את מבחן ה CET1. היחס הכולל עמד על 13.02%, מעל דרישת 12.50%, אך ההון הרגיל הוא הרכיב שעליו נשענת יכולת הצמיחה והחלוקה. לכן גיוסי חוב יכולים לקנות גמישות, אבל לא להחליף צבירת הון פנימית.

איכות האשראי עדיין טובה, ההפרשות פחות חד משמעיות

במבט כולל, איכות האשראי נותרה יציבה. שיעור החובות שאינם צוברים הכנסות ריבית או נמצאים בפיגור של 90 יום ומעלה עמד על 1.03%, כמעט זהה ל 1.02% בסוף 2025 ונמוך מ 1.12% במרץ 2025. בפעילות המסחרית היחס אף ירד ל 1.04% לעומת 1.64% ברבעון המקביל. גם דוח הסיכונים מציין שלא ניכרת הידרדרות מהותית במדדי איכות האשראי.

עם זאת, ההפרשה הרבעונית הנמוכה דורשת בחינה זהירה. הוצאות הפסדי האשראי הסתכמו ב 31 מיליון ש"ח בלבד, שיעור שנתי של 0.03%, לעומת 103 מיליון ש"ח ברבעון המקביל. מאחורי זה, ההוצאה הפרטנית עלתה ל 92 מיליון ש"ח לעומת 71 מיליון ש"ח, בזמן שההפרשה הקבוצתית הפחיתה את ההוצאה ב 117 מיליון ש"ח. בפועל, הרבעון נהנה משחרור קבוצתי, בעיקר על רקע ירידת אי הוודאות שהוערכה בעבר, ולא רק מירידה בכל מוקדי הסיכון הפרטניים.

המוקד הבא לבחינה הוא תמהיל הסיכון. במשכנתאות נרשמה הכנסה מהפסדי אשראי של 53 מיליון ש"ח, אבל יחס החובות שאינם צוברים הכנסות ריבית או נמצאים בפיגור של 90 יום ומעלה עלה ל 1.07% לעומת 0.94% במרץ 2025. בעסקים זעירים וקטנים נרשמה הוצאה של 93 מיליון ש"ח, ובפעילות חו"ל ההוצאה עלתה ל 64 מיליון ש"ח, שיעור שנתי של 1.65%. הנתונים האלה לא מבטלים את התמונה החיובית הכוללת, אך הם מחייבים מעקב.

בתיק המשכנתאות נדרש מעקב אחר הלוואות בגרייס. בסוף הרבעון נותרו הלוואות בהיקף 4.9 מיליארד ש"ח שבהן בוצעו שינויים ותנאי הדחייה או הארכה עדיין לא הסתיימו, כמעט כולן במשכנתאות. מתוך הלוואות שבהן הסתיימה תקופת ההקלה, היקף של 1.1 מיליארד ש"ח נכשל לאחר השינוי, רובו במשכנתאות. הניתוח הקודם על תיק הדיור והנדל"ן סימן את זה כמבחן מרכזי לשנת 2026: המבחן הוא האם איכות האשראי נשארת יציבה כאשר ההקלות מתפוגגות.

ברקע קיימת גם החשיפה לענף הנדל"ן. דוח הסיכונים מציין כי תחום הבינוי והנדל"ן מהווה כ 18.3% מסיכון האשראי לציבור, וכי עיקר החשיפה מלווה בבטוחות נדל"ן ובמימון פרויקטים סגור. זה נתון מרגיע חלקית, אבל הוא אינו מחליף בדיקה רבעונית של פיגורים, הפרשות פרטניות וקצב מכירות בפרויקטים. בבנק עם עודף CET1 צר, הידרדרות קטנה באשראי יכולה להפוך מהר יותר לשאלה הונית.

מסקנות

הרבעון הראשון של 2026 מחדד את הלחץ על ההון של מזרחי טפחות. הרווחיות של הבנק עדיין גבוהה, והמספר המנוטרל מראה שהירידה ברווח המדווח אינה לבדה סיבה לשנות את התמונה העסקית. אבל הנתון החשוב יותר הוא שהבנק ממשיך לצמוח באשראי ולחלק 50% מהרווח בזמן שעודף ה CET1 יורד. זה הופך את ההון הרגיל למבחן המרכזי של השנה.

מכאן והלאה, המבחן של מזרחי טפחות נשען על שלוש נקודות: התייצבות בהכנסות המימון גם ללא התאמות שמנטרלות את המס המיוחד וההטבות ללקוחות, שמירה על הפרשות נמוכות גם ללא שחרור קבוצתי משמעותי, והרחבת עודף ה CET1 למרות צמיחת נכסי הסיכון והדיבידנד. אם שלושתם יתקיימו, הרבעון הראשון ייראה כמו רעש מס ורגולציה סביב בנק רווחי. אם לא, 2026 תיראה פחות כמו שנת רווח ויותר כמו שנת מגבלת הון.