TV+ של פרטנר: האם השדרוג המסחרי יתורגם לרווחיות יציבה במגזר הנייח

המאמר הראשי הציג את הטענה שפרטנר נכנסת ל 2026 עם פעילות עסקית משופרת, אך גם ניצבת בפני מבחן של משמעת פיננסית. ניתוח המשך זה מתמקד בנדבך אחד מתוך התזה: האם שירות TV+ אכן משנה את הכלכלה של המגזר הנייח, או שמא הוא רק משפר את הצעת הערך המסחרית בעוד שהרווחיות טרם התייצבה.

ראשית, השדרוג המסחרי הוא עובדה מוגמרת. בספטמבר 2025 השיקה פרטנר את TV+, במהלך השנה הושלמה העברת הלקוחות לשירות החדש, ובסוף השנה 95% ממנויי האינטרנט כבר גלשו על גבי תשתית סיבים. שנית, וזו הנקודה המהותית יותר: ההסכם עם yes לא רק הרחיב את היצע התוכן, אלא גם יצר שכבת הוצאות חדשה ורב שנתית.

לפיכך, מבחן ההצלחה של TV+ אינו מסתכם בשאלה אם הממשק שופר או אם נבלמה הנטישה בטלוויזיה. המבחן האמיתי הוא האם השיפור המסחרי מחלחל לשורת הרווח של המגזר הנייח, מבלי לשחוק את ההכנסה הממוצעת מלקוח (ARPU), את שולי הרווח ואת יציבות הרווח התפעולי. תוצאות הרבעון הרביעי מעידות כי הוכחה זו טרם סופקה במלואה.

ארבעה ממצאים צריכים למסגר את התמונה:

• הממצא הראשון: TV+ בלם את נטישת מנויי הטלוויזיה במונחים רבעוניים, אך שנת 2025 ננעלה עם 202 אלף מנויים, לעומת 203 אלף בסוף 2024.
• הממצא השני: ההסכם עם yes מורכב מתשלום חודשי הנגזר ממספר המנויים, מעלות רישיון אפליקציה הנפרסת על פני 60 חודשים, ומרצפת הוצאות שנתית של כ 64 מיליון ש"ח לפחות בתוספת מע"מ.
• הממצא השלישי: השיפור השנתי ברווחיות המגזר הנייח ב 2025 אינו מהווה הוכחה חותכת להצלחת המודל הכלכלי של TV+. ההשקה המסחרית התרחשה רק בספטמבר, ובמהלך השנה נרשמו גם ביטול הפרשה למע"מ בגין לקוחות נטפליקס וירידה בהוצאות השכר.
• הממצא הרביעי: ברבעון הרביעי, הרבעון המלא הראשון לאחר ההשקה, ה ARPU באינטרנט נשחק ל 94 ש"ח לעומת 95 ש"ח ברבעון השלישי, בעקבות שיווק חבילות משולבות. ה EBITDA המתואם של המגזר הנייח ירד ל 115 מיליון ש"ח לעומת 122 מיליון ש"ח ברבעון המקביל, והרווח התפעולי צנח ל 13 מיליון ש"ח לעומת 25 מיליון ש"ח.

היכן השדרוג המסחרי כבר נושא פרי

בחינה אובייקטיבית מחייבת להתייחס תחילה לנקודות האור. לפרטנר יש כיום תשתית איתנה יותר במגזר הנייח. מצבת מנויי האינטרנט צמחה ל 492 אלף בסוף 2025 לעומת 474 אלף בסוף 2024, מתוכם 468 אלף מחוברים לסיבים אופטיים לעומת 435 אלף אשתקד. זה אינו נתון טכני גרידא; המשמעות היא שהשקת TV+ אינה נשענת על תשתית מיושנת או על בסיס לקוחות רעוע, אלא מקיפה כמעט את כלל מנויי האינטרנט של החברה.

גם בגזרת הטלוויזיה ניכר שינוי מגמה. לאחר שחיקה מ 203 אלף מנויים בסוף 2024 ל 196 אלף בסוף הרבעון השלישי של 2025, השנה ננעלה עם 202 אלף מנויים. השירות החדש מציע ממשק ייעודי שפותח עבור פרטנר, היצע תוכן מורחב, עשרות ערוצים ליניאריים, ספריית VOD, שירות Catch Up ותכנים בלעדיים. נראה כי החולשה במוצר עצמו טופלה, וצוואר הבקבוק עבר כעת משורת המוצר לשורת הרווחיות.

הנקודה המעניינת אינה מסתכמת בתוספת של 6,000 מנויים לעומת הרבעון השלישי. תהליך העברת הלקוחות (מיגרציה) הושלם במהלך 2025, ולכן 2026 צפויה לספק תמונת מצב נקייה יותר. אם המוצר אכן שופר אך התוצאות הכספיות לא יתורגמו לרווחיות יציבה, יקשה על החברה לתלות את האשמה בהפרעות הנלוות למעבר בין פלטפורמות.

ההסכם עם yes: מוצר משופר לצד מבנה הוצאות כבד יותר

תהיה זו טעות לבחון את TV+ אך ורק בפריזמה של שדרוג חוויית המשתמש. בראייה כלכלית, זהו הסכם המחליף נתח ניכר ממודל התוכן והפלטפורמה של פרטנר בהתקשרות חדשה, ארוכת טווח וקשיחה למדי.

זוהי ליבת העניין. פרטנר לא רכשה רק מוצר איכותי יותר; היא התחייבה לרצפת הוצאות שנתית חדשה. לפיכך, השאלה המרכזית אינה האם TV+ תורם לשימור לקוחות, אלא האם שימור הלקוחות, שיווק החבילות המשולבות והשדרוג באיכות המוצר יניבו הכנסות ושולי רווח שיספיקו כדי לכסות את עלויות התוכן, רישיון האפליקציה ותחזוקת המערכות.

מדוע שנת 2025 טרם מספקת הוכחה לרווחיות יציבה במגזר הנייח

קריאה שטחית של התוצאות השנתיות עלולה להוביל למסקנה אופטימית מדי. ה EBITDA המתואם של המגזר הנייח צמח ב 2025 ל 508 מיליון ש"ח, לעומת 458 מיליון ש"ח ב 2024, והרווח התפעולי טיפס ל 104 מיליון ש"ח לעומת 75 מיליון ש"ח. על פניו, זהו שיפור חד ברווחיות.

אולם, פרשנות זו עלולה להיות מטעה. סך ההכנסות במגזר הנייח דווקא התכווץ ל 1.313 מיליארד ש"ח לעומת 1.349 מיליארד ש"ח אשתקד, והכנסות השירותים (בנטרול דמי קישוריות גומלין) ירדו ל 1.272 מיליארד ש"ח לעומת 1.282 מיליארד ש"ח. כלומר, השורה התחתונה השנתית אינה משקפת מגזר נייח שצמח באופן אורגני במקביל להשקת TV+.

הסברי החברה לשיפור ברווחיות השנתית נשענים על שלושה גורמים שאינם קשורים ישירות להצלחת שירות הטלוויזיה החדש: צמיחה בהכנסות משירותי אינטרנט ודאטה למגזר העסקי, ביטול הפרשה למע"מ בגין לקוחות נטפליקס, וירידה בהוצאות השכר והנלוות. מנגד, שנת 2024 כללה רווח של כ 24 מיליון ש"ח מעסקת החכרת סיבים ללקוח עסקי, בעוד שב 2025 נרשמו הוצאות חד פעמיות של כ 17 מיליון ש"ח בגין יישום ההסכם עם yes, הכוללות עלויות פרישת עובדים, הוצאות תוכן והאצת פחת.

המסקנה ברורה: העלייה השנתית ב EBITDA וברווח התפעולי מעידה אמנם על שיפור כולל במגזר הנייח, אך אינה מהווה הוכחה לכך שהמודל הכלכלי של TV+ הגיע ליציבות. חלק מהשיפור נובע מסעיפים שאינם מייצגים את הפעילות השוטפת של שירות הטלוויזיה, בעוד שחלק מהלחץ על הרווחיות עדיין ממוסך בחסות שנת השקה חלקית.

זהו בדיוק הנתון שמחייב התעכבות. אין בכך כדי לומר שהשיפור אינו אמיתי, אלא שהתוצאות השנתיות לבדן אינן מספקות הוכחה ניצחת לכך ש TV+ כבר ביסס רווחיות יציבה במגזר הנייח.

הרבעון הרביעי מספק את מבחן התוצאה הראשון

כדי להבין לאשורו את המודל הכלכלי החדש, יש למקד את המבט ברבעון הרביעי ולא בתוצאות שנת 2025 כולה. זהו הרבעון המלא הראשון מאז ההשקה בספטמבר, ולכן הוא משקף נאמנה יותר את המציאות הכלכלית של השירות החדש.

כאן מתגלה תמונה מורכבת יותר. מן החיוב, מגזר האינטרנט הנייח ממשיך לצמוח, תשתית הסיבים הפכה לדומיננטית, ומצבת מנויי הטלוויזיה גדלה בהשוואה לסוף הרבעון השלישי. מנגד, ה ARPU באינטרנט נשחק ברבעון הרביעי ל 94 ש"ח, לעומת 95 ש"ח ברבעון השלישי, כתוצאה מהתמקדות בשיווק חבילות משולבות (טריפל) בעקבות השקת שירות הטלוויזיה. זוהי נקודה מהותית; משמעותה היא שהשדרוג המסחרי כבר גובה מחיר בשורת ההכנסה מלקוח.

שורת הרווח מחזקת מגמה זו. ה EBITDA המתואם של המגזר הנייח ירד ברבעון הרביעי ל 115 מיליון ש"ח לעומת 122 מיליון ש"ח ברבעון המקביל, ושיעור ה EBITDA המתואם נשחק ל 36% לעומת 37%. הרווח התפעולי צלל ל 13 מיליון ש"ח לעומת 25 מיליון ש"ח, ושיעור הרווח התפעולי התכווץ ל 4% לעומת 8%. החברה מייחסת את הירידה הרבעונית להוצאות תוכן חד פעמיות בגין יישום ההסכם עם yes, לעלייה בהוצאות תחזוקת המערכות (בעיקר סביב רישיון השימוש באפליקציה), ולירידה ברווחיות מפעילות Hubbing.

זוהי נקודה קריטית להבנת התזה. גם אם חלק מהלחץ על הרווחיות ברבעון נובע מהוצאות חד פעמיות, התוצאות כבר מסמנות היכן טמון מבחן האמת. המבחן אינו נמדד רק במספר המנויים, אלא ביכולת של החברה לאזן בין שיווק חבילות משולבות, עלויות תוכן, תחזוקת מערכות וחולשה בקווי הכנסה מסורתיים, מבלי לרסק את הרווחיות במגזר הנייח.

נתונים אלו מסבירים מדוע בחינת הרווחיות של TV+ חייבת להיות רחבה יותר מספירת מנויים גרידא. ההכנסות במגזר הנייח של פרטנר עדיין סובלות משחיקה בפעילות ה Hubbing ובעבודות תמורת תשלום (עת"ת), ולכן TV+ אינו פועל בחלל ריק. על השירות מוטלת המשימה להגדיל את ההכנסה מלקוח, לייצב את בסיס מנויי הטלוויזיה, ובמקביל לתמוך בשמירה על שולי רווח בריאים במגזר הנייח כולו.

התנאים להמרת השדרוג המסחרי להצלחה כלכלית

הבשורות החיוביות הן שהמוצר אכן שופר, תהליך העברת הלקוחות הושלם, ותשתית הסיבים איתנה. הבשורות הפחות מעודדות הן שהתוצאות הכספיות טרם הוכיחו כי שיפור זה מתורגם גם לשורת הרווח.

הוכחה כלכלית נקייה יותר תיראה כך:

• מצבת מנויי הטלוויזיה תמשיך לצמוח, או לכל הפחות תישמר מעל רף ה 202 אלף, ללא שחיקה מתמשכת ב ARPU באינטרנט כתוצאה משיווק חבילות משולבות.
• ההכנסות משירותי אינטרנט ודאטה למגזר העסקי יצמחו בקצב שיפצה הן על החולשה בפעילות ה Hubbing והעת"ת, והן על תוספת ההוצאות הנגזרת מההסכם עם yes.
• הוצאות ההשקה החד פעמיות יתפוגגו, אך במקביל ה EBITDA המתואם והרווח התפעולי של המגזר הנייח יתאוששו מרמות השפל של הרבעון הרביעי, ולא יתקבעו על בסיס נמוך מבעבר.
• המיקוד בשנת 2026 יעבור מ"מוצר משופר" ל"מודל כלכלי משופר", כלומר, הוכחה לכך שהשדרוג במוצר אינו ממומן על חשבון ויתורים מסחריים או שחיקה בשולי הרווח.

מסקנות

שירות TV+ פתר עבור פרטנר את האתגר המסחרי מהר יותר מכפי שפתר את האתגר הכלכלי. המוצר שודרג, תהליך העברת הלקוחות הושלם, ובסוף 2025 חזרה מצבת מנויי הטלוויזיה לצמוח במונחים רבעוניים. עם זאת, ההסכם עם yes יצר רצפת הוצאות שנתית של כ 64 מיליון ש"ח לפחות, לצד התחייבות ארוכת טווח וגמישות יציאה מוגבלת.

התוצאות השנתיות של 2025 אינן מספקות עילה להכרזת ניצחון, שכן הן משקללות צמיחה באינטרנט ובדאטה העסקי, ביטול הפרשה למע"מ, ירידה בהוצאות שכר, עסקת סיבים אשתקד והוצאות השקה של TV+. הרבעון הרביעי מספק תמונה חדה יותר: מספר מנויי הטלוויזיה חזר לצמוח, אך ה ARPU באינטרנט ירד, ה EBITDA המתואם נשחק והרווח התפעולי במגזר הנייח נחתך כמעט במחצית.

עיקר התזה: TV+ הוכיח את יכולתו לשפר את המוצר ולבלום את נטישת הלקוחות, אך טרם הוכיח יכולת לייצר רווחיות יציבה במגזר הנייח לאחר שקלול עלויות התוכן, האפליקציה והתחזוקה.

מה השתנה לעומת המאמר הראשי: במאמר הראשי הוצגה אזהרה תמציתית כחלק מהתזה הכוללת על פרטנר. ניתוח זה מחדד כי המבחן אינו "האם TV+ הצליח", אלא "באיזה מחיר כלכלי הושגה ההצלחה".

תזת נגד: ניתן לטעון כי הזהירות בניתוח זה מופרזת, שכן המוצר החדש כבר בלם את שחיקת המנויים, פריסת הסיבים כמעט הושלמה, והוצאות ההשקה החד פעמיות שאפיינו את 2025 יפנו את מקומן לשנה מייצגת יותר ב 2026.

מה עשוי לשנות את התמונה בטווח הקצר והבינוני: דוחות כספיים שיצביעו על המשך צמיחה במצבת המנויים ללא שחיקה נוספת ב ARPU, לצד התאוששות בשולי הרווח של המגזר הנייח לאחר התפוגגות השפעות ההשקה.

מדוע זה חשוב: בחברת תקשורת, שדרוג מוצרי מייצר ערך אמיתי רק כאשר הוא מתורגם מהמסך של הלקוח לשורת הרווח של החברה. אחרת, החברה רוכשת יציבות מסחרית במחיר של פגיעה ברווחיות.