בית זיקוק אשדוד: ממתקן קו גנרציה לשחקן חשמל, מה כבר קיים ומה עדיין בגדר חזון
לבז"א כבר יש פעילות חשמל ממשית של 109 מגה וואט ומכירה ללקוחות חיצוניים, אבל הקפיצה לפלטפורמת חשמל רחבה עדיין נשענת בעיקר על פרויקט אגירה של 55 MWh עם טורבינה של 5 MW ועל תוכנית מסגרת של 800 MW שעדיין חסרים לה תקציב, מימון ולוח זמנים ברור.
התמונה שעולה מניתוח ההמשך
הניתוח הקודם כבר הראה שפעילות החשמל היא חלק בלתי נפרד מהכלכלה של בז"א, אך היא עדיין לא מנוע צמיחה שמנתק את החברה מהתלות בליבת הזיקוק. ניתוח זה משרטט את הגבולות: מה מתוך חזון החשמל כבר עובד בשטח, מה קורם עור וגידים ברמה התכנונית והפיננסית, ומה נותר בינתיים בגדר הצהרת כוונות אסטרטגית.
קל להיסחף אחר מצגות שמדברות על הפיכתה של חברת זיקוק לשחקנית אנרגיה ותשתיות מובילה. אך כשפורטים את החזון הזה למונחים עסקיים, מתקבלת היררכיה ברורה. ישנה פעילות חשמל מניבה; ישנו פרויקט אגירה בשלבים מתקדמים, המגובה בעלויות, אישורים ולוחות זמנים; וישנה תוכנית מסגרת להקמת תחנת כוח שלישית בהספק של 800 MW, שעדיין נמצאת בחיתוליה התכנוניים והרגולטוריים. שלוש השכבות הללו נמצאות בשלבי בשלות שונים לחלוטין.
לכן, הדיון כאן נסוב בראש ובראשונה על הקצאת הון. שנת 2026 מסתמנת עבור בז"א כשנת הרחבה מדודה של פעילות החשמל סביב בית הזיקוק, ולא כשנת הזינוק להקמת פלטפורמת ייצור ארצית.
| שכבה | מצב נוכחי | מה כבר נחשף | מה עדיין חסר |
|---|---|---|---|
| תחנות הכוח הקיימות | פועלות | שתי תחנות קו גנרציה, כ 109 מגה וואט וכ 120 טון קיטור לשעה | הוכחת היתכנות קיימת, אך ללא הפרדה מליבת הזיקוק |
| פרויקט אגירה וטורבינה | פרויקט מתקדם | כ 55 MWh אגירה, טורבינה של 5 MW, עלות מוערכת של כ 30 מיליון דולר, אישור מקומי מיולי 2025 | ביצוע, היתרים משלימים והפעלה מסחרית |
| תחנת כוח שלישית | תוכנית מסגרת | כ 800 MW, חיבור לרשת הארצית, רוח גבית רגולטורית והמלצת מינהל התכנון | תקציב, סגירה פיננסית, הסכמים מסחריים, היתרים ולוחות זמנים לביצוע |
מה כבר עובד בשטח
פעילות החשמל של בז"א אינה חלום רחוק. החברה מפעילה בשטחה שתי תחנות כוח מבוססות גז טבעי בשיטת קו גנרציה (ייצור משולב), המפיקות יחד כ 109 מגה וואט חשמל וכ 120 טון קיטור בשעה. התחנה הראשונה, שהוקמה ב 2009, מפיקה כ 49 מגה וואט וכ 60 טון קיטור בשעה. התחנה השנייה, שהוקמה ב 2012, מוסיפה כ 60 מגה וואט וכ 60 טון קיטור בשעה.
נתון זה קריטי, שכן כבר היום החשמל אינו משמש רק לצריכה עצמית. כ 30% מהחשמל נצרכים בבית הזיקוק, והיתרה נמכרת ללקוחות פרטיים בעסקאות בילטרליות ולמנהל המערכת. מצגות החברה מחדדות כי היעד המיידי של פעילות החשמל הוא בראש ובראשונה הבטחת רציפות תפקודית, שיפור הנצילות והיעילות, וחיזוק זרוע הסחר והמכירה.
אך כאן עובר קו גבול שקל לפספס: זו עדיין אינה פעילות חשמל עצמאית. כל הקיטור המופק בתחנות הכוח נצרך בבית הזיקוק, והחברה מצהירה במפורש כי לא ניתן להפעיל את תחנות הכוח במנותק מפעילות הזיקוק. כלומר, פעילות החשמל הקיימת היא מוחשית, מסחרית ורווחית, אך היא נשענת לחלוטין על הכלכלה של אתר הזיקוק ואינה עומדת בזכות עצמה.
זוהי נקודה קריטית גם לגזרת התמחור. מתקן קו גנרציה המייצר ערך בתוך קומפלקס תעשייתי מתומחר אחרת מתחנת כוח עצמאית המוכרת חשמל לרשת הארצית. לפיכך, לבז"א יש אמנם דריסת רגל משמעותית במשק החשמל, אך היא עדיין כבולה מבנית ותפעולית לליבת הזיקוק.
מה קורם עור וגידים ב 2026
הצעד הבא שבאמת מקבל מסגרת מעשית אינו תחנת ה 800 מגה וואט, אלא פרויקט האגירה. החברה נמצאת בשלבי הקמה מתקדמים של מתקן אגירת חשמל במתח עליון בקיבולת של כ 55 MWh, בשילוב טורבינה קיטורית בהספק של 5 MW. זו אינה עוד הצהרה אסטרטגית; לפרויקט הזה יש תג מחיר, לוח זמנים ברור והתקדמות רגולטורית מוכחת.
עלות הפרויקט מוערכת בכ 30 מיליון דולר, שרובם צפויים להיות מושקעים כבר ב 2026. ביולי 2025 התקבל אישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באשדוד, בכפוף לתנאים מקובלים. להערכת החברה, מתקן האגירה יחל לפעול במהלך 2026, והטורבינה הקיטורית תשולב במחצית הראשונה של 2027.
לפרויקט זה שתי משמעויות מרכזיות: ראשית, הוא מעיד על כך שבז"א מרחיבה את פעילות החשמל על בסיס התשתית הקיימת, ולא מקימה פעילות מאפס. שנית, הוא ממחיש שהשלב הבא שאליו החברה מוכנה להתחייב בפועל הוא פרויקט בסדר גודל בינוני ומוגדר, ולא קפיצת מדרגה נחשונית לתחנת כוח בקנה מידה ארצי.
התרשים לעיל פשוט במכוון. הוא אינו מציג את קיבולת האגירה (הנמדדת ב MWh), אלא מתמקד בשכבות הייצור (הנמדדות ב MW). הפער המשתקף ממנו אינו טכני, אלא מהותי: בין 109 מגה וואט המיוצרים כיום לבין 800 מגה וואט המתוכננים על הנייר, פעורה תהום כלכלית, רגולטורית ומימונית.
היכן מתחילה האופציונליות
כאן נכנסת לתמונה התחנה השלישית. החברה מקדמת תוכנית מסגרת להקמת תחנת כוח נוספת בשטח האתר, בהספק של כ 800 MW, שתזרים חשמל לרשת הארצית. מהלך כזה חורג בהרבה מחיזוק הפעילות התומכת בבית הזיקוק; אם יתממש, הוא עשוי לשנות לחלוטין את הפרופיל העסקי של החברה.
עם זאת, יש לדייק באשר לשלב שבו נמצא הפרויקט. מצד אחד, החברה אכן נהנית מרוח גבית רגולטורית. החלטת ממשלה 2282 מאוקטובר 2024 קבעה יעד לקידום הספק קונבנציונלי נוסף לשנים 2031 עד 2035, הכולל צורך בארבע תחנות כוח באזור 3 – אזור הפעילות של בית הזיקוק. בנוסף, החלטת רשות החשמל מנובמבר 2024 הורתה למנהל המערכת לקדם תוכניות מתאר למתקני ייצור חשמל בגז ולתשתיות נלוות. בהמשך לכך, ביוני 2025 המליץ מינהל התכנון לשר האנרגיה להסמיך את החברה להקמת המתקן, בכפוף לבחינת היבטים שונים.
מצד שני, כל אלה עדיין אינם מתגבשים לכדי פרויקט בר ביצוע. החברה עצמה מדווחת כי היא פועלת לקבלת ההסמכה במסגרת אישור ממשלה, אך אינה חושפת אומדן עלויות, מבנה מימון, הסכמי רכישת חשמל (PPA), זהות קבלנים או לוח זמנים קונקרטי לביצוע. לכן, התחנה השלישית היא כרגע אופציה רגולטורית בעלת ערך אסטרטגי, ולא נכס שניתן לתמחר בבסיס הכלכלי של החברה כאילו הוא כבר קורם עור וגידים.
מצגות החברה מחזקות תזה זו, כשהן מאגדות תחת כותרת הצמיחה שלושה מהלכים שונים בתכלית: חיזוק הפעילות הקיימת, הפיכה לשחקנית משמעותית בשוק החשמל, וכניסה לפעילויות חדשות. זהו מסר אסטרטגי חשוב, אך כזה הדורש פירוק לגורמים: השכבה הראשונה כבר מניבה פירות; השכבה השנייה קורמת עור וגידים באמצעות פרויקט האגירה; ואילו השכבה השלישית – הכוללת תחנת כוח גדולה וכניסה לתחומי פעילות חדשים – עדיין רחוקה משלב המספרים והביצוע.
הקצאת ההון: המציאות לפני חלום ה 800 מגה וואט
כדי לנתח נכונה את סיפור החשמל של בז"א, לא די להסתכל על ההספק המתוכנן; יש לבחון את צנרת ההשקעות (CAPEX) שהחברה כבר אישרה. לצד פרויקט האגירה, בז"א מקדמת פרויקט מכחש נפטא, שנועד לשחרר צוואר בקבוק במתקן ולהגדיל את התפוקה הכוללת של בית הזיקוק, או לחלופין לאפשר עבודה עם גלמים קלים יותר. עלות הפרויקט מוערכת בכ 12 מיליון ש"ח, והוא צפוי להסתיים במחצית השנייה של 2026.
השוואה זו ממחישה כי שנת 2026 מסתמנת כשנת מיקוד בשני מהלכים מוגדרים: האחד נועד לשדרג את פעילות החשמל ההיקפית באתר, והשני נועד לשפר את כלכלת הזיקוק עצמה. זו עדיין אינה הקצאת הון המאפיינת חברה שהחליטה להפוך רשמית ליזמית ייצור חשמל בקנה מידה ארצי.
גם תמונת המימון משדרת שמרנות ביחס למצגות. בסוף דצמבר 2025 ובתחילת ינואר 2026 חידשה החברה מסגרות אשראי מחייבות ל 12 חודשים בהיקף כולל של עד 1.925 מיליארד שקל, וכן מסגרת ניכיון בסינדיקציה של 445 מיליון שקל. במקביל, הגיעה החברה להסכמות עם הבנקים כי לצורך חישוב אמות המידה הפיננסיות (קובננטים), ינוטרלו ההפסדים ממכירת מלאי חומר הגלם הלא תקני וכל תגמולי הביטוח בגינו.
המסקנה הנגזרת מכך צריכה להיות זהירה. חידוש המסגרות הוא עוגן חשוב לפעילות השוטפת, ובעקיפין גם ליכולת להוציא לפועל פרויקטים בסדר גודל בינוני. עם זאת, אלו מסגרות קצרות טווח, התלויות במערכת הבנקאית, אשר אושרו רק לאחר התאמה בהגדרת ה EBITDA המתואם לצורכי הקובננטים. זהו אינו בסיס המעיד על סגירה פיננסית או מימון סדור לתחנת כוח של 800 MW. לכל היותר, הוא מעיד על כך שלחברה יש כיום מרחב נשימה פיננסי להמשך חיזוק הפעילות הקיימת וקידום פרויקט האגירה.
כאן טמון לב העניין: ניתן בהחלט לתמחר את פעילות החשמל הקיימת, וראוי לתת משקל לפרויקט האגירה כצעד אופרטיבי ראשון להרחבתה. אך מי שמנסה לבסס כבר עתה את תזת ההשקעה בבז"א על תחנת כוח שלישית פעילה, מדלג על משוכות קריטיות שטרם נחצו: תקציב, סגירה פיננסית, היתרים, הסכמים מסחריים וביצוע בפועל.
מסקנה
המסקנה העולה מניתוח פעילות החשמל של בז"א היא שהחברה טרם הפכה לשחקנית חשמל ארצית, אך מנגד – אין אלו רק מצגות יפות. קיימת פעילות חשמל מניבה בשטח, ישנו פרויקט אגירה מוגדר המהווה את הצעד הבא, וישנו אפסייד רגולטורי מעניין סביב הקמת תחנת כוח שלישית.
ההיררכיה בין שלוש השכבות הללו היא המפתח להבנת התמונה המלאה. 109 המגה וואט המיוצרים כיום הם מנוע רווח משלים ומוחשי, אך כזה שנותר כבול לקיטור ולליבת הזיקוק. פרויקט האגירה (55 MWh) והטורבינה (5 MW) מהווים הרחבה אופרטיבית, המגובה בעלויות, אישורים ולוחות זמנים. תחנת הכוח השלישית (800 MW) עשויה לשנות בעתיד את ה-DNA של בז"א, אך בשלב זה היא טרם הבשילה לכדי פרויקט המגובה בסגירה פיננסית ורגולטורית מלאה.
לכן, שאלת המפתח לקראת הדוחות הבאים אינה האם בז"א שואפת להפוך לחברת אנרגיה רחבה – שאיפה זו כבר הוצהרה פומבית. השאלה היא האם שנת 2026 תספק קבלות ראשונות לכך שהחזון האסטרטגי מתורגם למגה וואטים בשטח, להשקעות הוניות מוגדרות, ולמודל כלכלי העומד בזכות עצמו גם מחוץ לגדרות בית הזיקוק.
גילוי נאות: הניתוח באתר תל אביב לעומק הוא תוכן מידע, מחקר ופרשנות כללית בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, המלצה או הצעה לקנות, למכור או להחזיק נייר ערך כלשהו, ואינו מותאם לצרכים או לנתונים של קורא מסוים.
הכותב, בעלי האתר או גורמים הקשורים אליהם עשויים להחזיק, לקנות, למכור או לבצע פעולות בניירות הערך או בנכסים פיננסיים הקשורים לחברות הנדונות, לפני או אחרי פרסום הניתוח, ללא הודעה מוקדמת וללא עדכון בדיעבד. אין לראות בפרסום הניתוח הצהרה בדבר קיומה או אי-קיומה של החזקה כלשהי.
ייתכנו טעויות, חוסרים או שינויי מידע לאחר מועד הפרסום. לפני קבלת החלטה יש לבדוק את הדיווחים הרשמיים ומקורות המידע המקוריים.