אימד אינפיניטי 2025: ג'ינוקס קנתה זמן, אבל השווי עדיין נשען על שלוש החזקות פרטיות

הכרות עם החברה

אימד אינפיניטי היא לא חברת מכשור רפואי ולא חברת תוכנה. זו שותפות ציבורית קטנה שמחזיקה סל השקעות בבריאות דיגיטלית ובמכשור רפואי, ומנסה לייצר ערך דרך השבחה ומימוש של חברות פרטיות. זה הבדל מהותי, כי בניתוח כזה לא מחפשים קצב מכירות או מרווח גולמי של עסק אחד, אלא שלושה דברים אחרים: כמה מזומן באמת נשאר בקופה, כמה מהשווי עדיין נשען על סימוני רמה 3, וכמה מהערך הזה בכלל יכול להגיע לבעלי היחידות הציבוריים.

מה שכן עבד ב 2025 הוא צד הנזילות. מימוש ג'ינוקס והנפקת הזכויות העלו את יתרת המזומן מ 884 אלף דולר בסוף 2024 ל 2.883 מיליון דולר בסוף 2025. אין כאן לחץ חוב, ההתחייבויות השוטפות מסתכמות ב 187 אלף דולר בלבד, וההפסד הכולל ירד ל 192 אלף דולר לעומת 575 אלף דולר ב 2024. זה קנה זמן. זו הנקודה הטובה באמת.

אבל קל לפספס את לב הסיפור. זו לא שנת ניקוי סיכונים. זו שנה שבה אירוע מימוש אחד וגיוס הון אחד מילאו מחדש את הקופה, בזמן ש 64% מהמאזן עדיין מושקעים בתיק החזקות פרטי בשווי הוגן של 5.149 מיליון דולר, כולו רמה 3. בתוך התיק הזה, תרניקה, סייטוריזון וביוביט מהוות יחד 4.292 מיליון דולר, כלומר 83.4% מהתיק כולו. לכן צוואר הבקבוק הפעיל של אימד הוא לא הוצאות המטה. צוואר הבקבוק הוא היכולת להמיר סימוני שווי פרטיים לערך נגיש.

החיכוך הזה לא תיאורטי. השותפות סיימה את השנה עם יותר מזומן, אבל בלי יתרת עודפים ניתנת לחלוקה. היא ביקשה לחלק עד מיליון דולר בדרך של הפחתת הון, והמהלך הזה הושהה בגלל תביעה שהוגשה נגד השותפות, השותף הכללי ובעל השליטה בו בקשר להלוואה של 4.2 מיליון ש"ח שניתנה לשותף הכללי. במקביל, יחידות ההשתתפות אמנם נשארו ברשימה הראשית של הבורסה, אך ההתראה בעניין כללי השימור עדיין קיימת ותיבחן שוב ב 30 ביוני 2026. המשמעות ברורה: גם אחרי שיפור בקופה, התזה עדיין לא נקייה.

מה צריך להבין מיד:

• השיפור של 2025 הגיע בעיקר ממימוש ג'ינוקס ומהנפקת הזכויות, לא מתמחור מחדש רוחבי של התיק הקיים.
• שלוש החזקות פרטיות מרכזות 83.4% מהתיק, כך שהפיזור הפורמלי נראה רחב יותר מהפיזור הכלכלי האמיתי.
• תרניקה גייסה 35 מיליון דולר והשותפות השתתפה בסבב, אבל השווי בספרים עדיין נשען על מודל PWERM עם שיעור היוון של 20% ואירוע נזילות חזוי בעוד 2 עד 3 שנים.
• יש מזומן, אבל הדרך של המזומן הזה להפוך לערך זמין לבעלי היחידות עדיין חסומה חלקית על ידי מבנה התמריצים של השותפות, מבחן הרווח וההליך המשפטי.

מפת ההתמצאות נראית כך:

אירועים וטריגרים

מימוש ג'ינוקס

האירוע החשוב ביותר של אימד ב 2025 לא התרחש בביאורי השווי, אלא בתזרים המזומנים. ג'ינוקס נמכרה לתאגיד הרפואי הבינלאומי Qiagen, כאשר עבור ג'ינוקס כולה נקבעה תמורה מיידית של כ 70 מיליון דולר, עם אפשרות לתמורה עתידית נוספת של עד 10 מיליון דולר. מבחינת אימד, התמורה המיידית שהתקבלה בפועל עמדה על 2,263,936 דולר, וב 13 בנובמבר 2025 התקבלו עוד 28 אלף דולר כרכיב נוסף מהתמורה העתידית.

המשמעות כפולה. מצד אחד, זו הוכחת היתכנות אמיתית. לא הערכת שווי, אלא מזומן שנכנס. מצד שני, המימוש הזה גם מוציא מהתיק את אחת ההחזקות שהיו מסומנות ב 1.715 מיליון דולר בסוף 2024. לכן השיפור בקופה והקיטון בהפסד לא אומרים שהתיק הנותר חזק יותר. הם אומרים שמניה אחת הפכה למזומן.

זה לב ההבחנה בין ערך שנוצר לבין ערך שנגיש. בג'ינוקס השותפות הוכיחה שהיא יודעת להגיע לאקזיט. אבל אחרי שמוציאים את ג'ינוקס מהתמונה, התיק הנותר נשען עוד יותר על תרניקה, סייטוריזון וביוביט.

תרניקה וביוביט קיבלו הכרה חיצונית, אבל לא פתרו את שאלת השווי

בדצמבר 2025 תרניקה השלימה סבב D במזומן של כ 35 מיליון דולר. אימד השתתפה בהשקעה נוספת של 458 אלף דולר, ולאחר הסבב היא מחזיקה כ 1.31% מהון המניות המונפק והנפרע של תרניקה, או 1.13% בדילול מלא. לכאורה זה אמור להיות סימן חיובי: החברה מושכת הון חדש, השותפות שומרת מקום בסבב, ויש בסיס חיצוני לשווי. אבל כאן צריך לדייק.

בסוף 2024 ההשקעה בתרניקה הוצגה בשווי הוגן של 1.384 מיליון דולר. בסוף 2025 היא מוצגת ב 1.747 מיליון דולר. על פניו זה נראה כמו עלייה של 363 אלף דולר. בפועל, במהלך השנה השותפות הזרימה לתרניקה עוד 458 אלף דולר, וב 2025 נרשם קיטון של כ 95 אלף דולר בשווי. כלומר, הסבב חיזק את עמדת החברה, אבל לא יצר השבחה חשבונאית מלאה ביחס לכסף החדש שהוזרם.

אותו דפוס מופיע גם בביוביט. החברה השלימה בסוף דצמבר 2025 סבב B של כ 50 מיליון דולר. אחרי הסבב, היקף ההחזקה של אימד ירד ל 1.26%, והשווי ההוגן ירד ב 239 אלף דולר ל 1.268 מיליון דולר. עצם העובדה שחברת פורטפוליו גייסה כסף לא אומרת שהשווי של אימד בה עלה.

סינריו יצאה, אקסוניוס נכנסה

באוגוסט 2025 הושלמה מכירת סינריו ל Axonius, ואימד קיבלה מניות בכורה מסוג E-2 של Axonius במקום החזקתה בסינריו. השווי ההוגן של אקסוניוס בסוף 2025 עומד על 476 אלף דולר, וכ 12% מהתמורה במניות צפוי להיות מוחזק בנאמנות ל 12 חודשים לצורכי שיפוי. זה שוב מדגים את ההבדל בין אירוע אסטרטגי מרשים לבין ערך נזיל. התקבלה החזקה בחברה פרטית גדולה, לא מזומן.

הסימון של Axonius נשען על שווי חברה של כ 2.6 מיליארד דולר מסבב הגיוס האחרון במרץ 2024, ששימש גם בסיס לעסקת ההחלפה. לכן זה לא טריגר נזילות אלא חשיפה חדשה לשווי פרטי גדול.

ההתראה מהבורסה והבקשה לחלוקת מזומן

בתחילת 2025 השותפות קיבלה מכתב מהבורסה שלפיו אינה עומדת בכללי השימור לעניין שווי החזקות ציבור מינימלי. היא עמדה שוב בדרישות במועדי החתך של 30 ביוני ו 31 בדצמבר 2025, ולכן נשארה ברשימה הראשית. אבל ההתראה עצמה לא בוטלה, והתנאים ייבחנו מחדש ב 30 ביוני 2026.

במקביל, ב 14 בדצמבר 2025 השותפות פנתה לבית המשפט בבקשה לחלק עד מיליון דולר למרות שאינה מקיימת את מבחן הרווח. עד 31 בדצמבר 2025 לא הייתה לה יתרת עודפים ניתנת לחלוקה. ב 15 בפברואר 2026 התקבלו האישורים הרגולטוריים להפחתת הון, אבל בית המשפט השהה את ההחלטה בגלל התנגדות של צד שלישי שהגיש תביעה נגד השותפות, השותף הכללי ובעל השליטה בו. זו נקודה מהותית, כי היא מחדדת שהבעיה של אימד היא כבר לא רק מה שכתוב בטבלת השווי, אלא גם איך ומתי הערך יכול לעבור לידי בעלי היחידות.

יעילות, רווחיות ותחרות

בחברת אחזקות מהסוג של אימד, "רווחיות" היא לא שאלה של מרווח גולמי. היא שאלה של איכות הערך שמופיע במאזן אחרי שמנכים הוצאות מטה, דילול, הוצאות גיוס והפער בין שווי בספרים לבין כסף שנכנס באמת. לכן צריך לקרוא את 2025 דרך שני משפטים במקביל: ההפסד הכולל ירד ל 192 אלף דולר, אבל התיק הנותר לא עבר שנת השבחה רחבה.

מה באמת הניע את התוצאה

ב 2025 נרשם שערוך חיובי של 226 אלף דולר לעומת 41 אלף דולר ב 2024. זה עזר, אבל הוא לא מספר את כל הסיפור. סך ההוצאות עמד על 652 אלף דולר, וההפסד התפעולי נותר 426 אלף דולר. ההפסד הכולל השתפר גם בזכות הכנסות מימון נטו של 234 אלף דולר, בעיקר מהפרשי שער וריבית על פיקדונות.

הנתון המעניין באמת נמצא בפיצול למחציות. בחציון הראשון של 2025 השותפות רשמה רווח כולל של 391 אלף דולר, בעיקר בזכות שערוך חיובי של 657 אלף דולר. בחציון השני היא רשמה הפסד כולל של 583 אלף דולר, אחרי שערוך שלילי של 431 אלף דולר. זה נתון מפתח. מי שמסתכל רק על השנה המלאה רואה שיפור. מי שמפרק את השנה לשני חצאים רואה שהתיק עדיין תנודתי ושברירי.

איכות התיק הנותר

כל השקעות השותפות מסווגות ברמה 3. זו לא הערת שוליים. זו כל הכלכלה של המאזן. נכון לסוף 2025, החשיפה של השותפות להשקעות לא סחירות הנמדדות בשווי הוגן היא 5.149 מיליון דולר. ההערכות נשענות על מודלים עם שיעורי היוון של 19% עד 22% ומועדי מימוש חזויים בטווח של חצי שנה עד 3.5 שנים, תלוי בחברה.

בתרניקה, למשל, ההערכה נשענת על PWERM, שיעור היוון של 20% ואירוע נזילות חזוי בעוד 2 עד 3 שנים. הערכת השווי הנפרדת שצורפה לדוח גוזרת שווי הון של 135 מיליון דולר לחברה, על בסיס סבב D מדצמבר 2025 בהיקף של כ 35 מיליון דולר, ומעמידה את שווי החזקת אימד על 1.748 מיליון דולר. ניתוח הרגישות מראה שטווח של 18% עד 22% בשיעור ההיוון מזיז את שווי ההחזקה בטווח של 1.695 מיליון עד 1.803 מיליון דולר. זו לא רגישות קיצונית, אבל היא גם לא פותרת את השאלה הגדולה יותר: האם אירוע הנזילות עצמו אכן יקרה בטווח שנלקח למודל.

בצד התחרותי צריך לזכור מהו היתרון היחסי של אימד. היא לא מתחרה על מכירת מוצר, אלא על היכולת להיכנס מוקדם, לזהות טכנולוגיות ולתמוך בהן עד סבב, מיזוג או מכירה. ב 2025 סביבת ההיי טק הישראלית השתפרה מבחינת גיוסים ואקזיטים, אבל האי ודאות הגיאופוליטית והורדת דירוג האשראי של ישראל עדיין מקשות על גיוס הון וסגירת עסקאות מימון בתנאים אטרקטיביים. לכן התחרות מבחינת אימד היא כפולה: גם על עסקאות חדשות, וגם על כסף וסבלנות עבור חברות הפורטפוליו שלה אצל משקיעים אסטרטגיים ופיננסיים.

מה השוק עלול לפספס

הטעות הקלה היא לחשוב שסבבי הגיוס של תרניקה וביוביט "אישרו" את התיק. בפועל, הסבבים האלה מאשרים שהחברות עדיין יודעות לגייס. זה חשוב, אבל זה לא זהה להוכחת שווי עבור בעלי יחידת ההשתתפות של אימד. ברגע שמסתכלים דרך השכבה הציבורית, מה שקובע הוא לא רק אם חברה גייסה, אלא באילו תנאים, כמה אימד דוללה, כמה זמן נקנה, ומה הסיכוי שהסבב הבא יהיה אירוע נזילות ולא רק מימון ביניים נוסף.

תזרים, חוב ומבנה הון

תמונת המזומן

במקרה של אימד, המסגרת הנכונה היא תמונת המזומן המלאה. זו לא חברה שמייצרת תזרים תפעולי חוזר שאפשר לנרמל עם השקעות הוניות תחזוקתיות. זו שותפות השקעה, ולכן השאלה הנכונה היא כמה מזומן נשאר אחרי כל השימושים האמיתיים של השנה.

תמונת המזומן של 2025 פשוטה וברורה: השותפות התחילה את השנה עם 884 אלף דולר מזומן, שרפה 340 אלף דולר בפעילות השוטפת, השקיעה 466 אלף דולר בחברות מוחזקות, קיבלה 2.293 מיליון דולר ממימוש ג'ינוקס, גייסה 512 אלף דולר בהנפקת הזכויות, וסיימה את השנה עם 2.883 מיליון דולר.

זה שיפור אמיתי. יותר מזה, השותפות לא נטלה אשראי. במאזן אין חוב פיננסי שמכביד עליה, רק התחייבויות שוטפות נמוכות יחסית. לכן הלחץ המימוני המיידי ירד.

אבל המזומן עדיין לא פנוי לחלוטין

כאן מגיע החלק שפחות נעים להנהלה ופחות בולט בקריאה ראשונה. השותפות עצמה מייעדת מתוך 2.9 מיליון הדולר שבקופה מיליון דולר לחלוקת דיבידנד, ואת היתרה למימון פעילות שוטפת ולהמשך השקעות. כלומר, אם הפחתת ההון תאושר בסוף, הקופה תקטן מ 2.883 מיליון דולר ל 1.883 מיליון דולר עוד לפני שהשותפות קיבלה החלטה אם לתמוך שוב בחברות הפורטפוליו. זו ירידה של כ 34.7% במזומן.

מכאן שהתמונה המאזנית נראית נקייה יותר מהתמונה של בעלי היחידות. יש מזומן, אבל הוא כבר מסומן לשלושה כיוונים: המשך תמיכה בתיק, ניסיון לחלק חלק ממנו החוצה, וכרית ביטחון מול אי ודאות בתיק הפרטי. לכן צריך להיזהר מהמשפט "הקופה התמלאה". נכון, הקופה התמלאה. השאלה היא כמה ממנה באמת פנויה.

מבנה התמריצים קובע את הערך לבעלי היחידות

דמי הניהול שהשותפות משלמת לשותף הכללי מחושבים כחצי שנה של 0.4% מסך הנכסים. ב 2025 הם הסתכמו ב 82 אלף דולר. בנוסף, השותפות שילמה 40 אלף דולר לשותף הכללי בגין סיוע בהנפקת הזכויות. המבנה גם קובע דמי יוזמה של 20% או 30% מתמורה נטו באירועי מימוש, בכפוף לתנאי סף מסוימים. ב 2025 לא שולמו דמי יוזמה, אבל עצם המבנה הזה חשוב כי הוא מסביר למה שווי נכס ברוטו אינו בהכרח שווה ערך נקי למחזיק היחידה.

זה בדיוק המקום להפריד בין ערך שנוצר לבין ערך שנגיש. מימוש ג'ינוקס יצר מזומן. אבל הדרך ממימושים עתידיים לתשואה ציבורית נקבעת גם על ידי דמי היוזמה, גם על ידי דמי הניהול, גם על ידי מבחן הרווח, וגם על ידי החלטות הקצאת הון של השותפות.

תחזיות וצפי קדימה

2026 נראית כמו שנת הוכחה. לא שנת פריצה. לא שנת איפוס. שנת הוכחה, כי מה שכבר הוכח הוא שאימד יכולה להגיע לפחות לאירוע מימוש אחד משמעותי ולהחזיר לעצמה מרווח נשימה. מה שעדיין לא הוכח הוא שהפורטפוליו שנשאר יודע לייצר עוד אירוע כזה, או לפחות לספק אישור חיצוני חזק דיו כדי שהשוק יאמין לשווי.

לפני שמסתכלים קדימה, אלה ארבע הנקודות שמסדרות את 2026:

• תרניקה, ביוביט וסייטוריזון הן שלוש ההחזקות שקובעות את הסיפור. בלי התקדמות חיצונית באחת מהן, קשה לשנות את ההבנה לגבי אימד.
• הקופה נראית סבירה מול הוצאות המטה, אבל לא מול תמיכה אגרסיבית בכמה חברות במקביל.
• פתרון לתביעה ולהפחתת ההון ישנה את השיח על נגישות הערך יותר מכל תיקון חשבונאי קטן.
• בחינת כללי השימור ב 30 ביוני 2026 היא טריגר שוק אמיתי, כי היא נוגעת להמשך המסחר במניה, לא רק לתזה.

מה חייב לקרות בתיק

תרניקה קיבלה סבב D גדול, ובמסמך הערכת השווי שלה מופיעים גם נתונים על פעילות עסקית ומבנה הון. זה נותן בסיס טוב יותר מאשר סימון שרירותי, אבל זו עדיין חברה פרטית עם מניות בכורה והעדפות נזילות. מבחינת אימד, מה שצריך להגיע מכאן הוא לא עוד סבב בלבד אלא אירוע שמקדם מימוש, או לפחות מייצר עוגן חיצוני חזק יותר ממודל היוון.

בביוביט, הסבב של 50 מיליון דולר מראה שלחברה יש גישה להון, אבל הירידה בשווי ההחזקה של אימד ב 239 אלף דולר מזכירה שהגיוס מגן על החברה יותר משהוא מגן בהכרח על מחזיק המיעוט הקטן. אם ביוביט תתרגם את הסבב לשיפור מסחרי, השותפות תרוויח. אם הסבב נועד בעיקר לקנות זמן, התמונה תישאר עכורה.

סייטוריזון היא דווקא הפוזיציה השקטה יותר. השווי שלה עלה ב 42 אלף דולר בלבד, אבל היא נשארת החזקה של יותר מ 1.2 מיליון דולר. זה אומר שהיא לא הכותרת, אבל היא בהחלט חלק מרכזי בפתרון. באימד, לפעמים הפוזיציה שלא מייצרת דרמה היא זו שתומכת בתזה.

איפה התמונה עלולה להיחלש

פולאריס היא תזכורת לכך שלא כל תיק בריאות דיגיטלית נהנה מאותו מסלול. החברה עצמה עדכנה שהיא פועלת במתכונת מצומצמת, גייסה בפברואר 2025 כ 500 אלף דולר בלבד דרך הרחבת מימון ביניים קיים, ולפי הערכתה המזומן אמור להספיק לה עד סוף הרבעון השלישי של 2026. קיים סיכון משמעותי להמשך פעילותה, ובהתאם קיים סיכון שהשקעת השותפות בפולאריס תימחק.

ננומדיק גם מזכירה עד כמה דילול יכול לאכול את האפסייד. שיעור ההחזקה של אימד ירד מ 3.4% לכ 0.9%, והשווי אמנם עלה ל 151 אלף דולר, אבל זו עדיין החזקה קטנה. מי שמחפש באימד מנוע דרמטי נוסף לא יקבל אותו משם בטווח הקצר.

מה השוק צפוי למדוד ברבעונים הקרובים

בטווח הקצר והבינוני השוק לא יחפש עוד דיון עקרוני על בריאות דיגיטלית. הוא יחפש שלושה אותות פשוטים:

1. האם אחת משלוש ההחזקות הגדולות מייצרת חדשות חיצוניות שמצדיקות את השווי.
2. האם המיליון דולר שביקשה השותפות לחלק אכן יכולים לצאת מהחברה.
3. האם יחידות ההשתתפות יוצאות בפועל מהצל של התראת השימור.

אם שלוש התשובות יהיו חיוביות, הפרשנות לשותפות תשתנה מהר. אם לא, 2025 תיתפס בדיעבד כשנת הפוגה ולא כשנת שינוי מבני.

סיכונים

ריכוזיות ושווי רמה 3

זה הסיכון הראשון, לא השני. שלוש החזקות מרכזות יותר מ 83% מהתיק. כל ההשקעות ברמה 3. שווי הוגן בחברות פרטיות לא נבחן כל יום בשוק רציף. לכן גם אם אין כאן חוב, יש כאן תנודתיות של אומדנים.

מימון עתידי בחברות הפורטפוליו

הקושי של חברות מטרה להשיג מימון עתידי הוא סיכון ענפי מהותי. זה לא תרחיש קצה. זה חלק מהמודל. מי שמחזיק שותפות כזו צריך להבין שמימוש אחד כמו ג'ינוקס לא מבטל את הצורך של שאר החברות להמשיך לגייס.

ממשל תאגידי ונגישות ערך

התביעה על ההלוואה לשותף הכללי, הטענה להפרת התחייבות לרישום שעבוד, והעובדה שבית המשפט עצר את החלטת הפחתת ההון, כל אלה מייצרים שכבת חיכוך שהשוק לא אוהב. גם אם בסוף לא תירשם הפרשה והשותפות תסולק מההליך, עצם העובדה שהמהלך נתקל במחסום משפטי מספיקה כדי להזכיר שהמבנה הציבורי כאן פגיע.

סיכון שוק וסחירות

שווי השוק העדכני של יחידת ההשתתפות עומד על כ 7.7 מיליון ש"ח בלבד. זה שווי קטן מאוד לחברה ציבורית, ובשילוב ההתראה מהבורסה הוא יוצר חסם סחירות. זה לא אומר שאין ערך בדוח. זה אומר שגם אם יש ערך, השוק דורש הוכחה חזקה במיוחד לפני שהוא נותן לו מחיר.

---

מסקנות

התזה של אימד כרגע די חדה: יש יותר זמן, אבל עוד אין הוכחה מלאה. ג'ינוקס נתנה לקופה אוויר, אין חוב פיננסי, והפורטפוליו עדיין כולל שלוש החזקות שיכולות לייצר ערך. החסם המרכזי הוא שהערך הזה עדיין לא עבר מספיק פעמים דרך שוק אמיתי, ובינתיים גם החלוקה הראשונה נתקעה במסלול המשפטי. בטווח הקצר והבינוני, השוק ימדוד בעיקר אם יגיע אירוע חיצוני נוסף ואם ההתראה מהבורסה והפחתת ההון ייפתרו.

תזה נוכחית: אימד עברה ממצב של לחץ נזילות למצב של מבחן מימוש.

מה השתנה: ב 2025 הסיפור עבר מ"האם יש מספיק מזומן לשרוד" ל"האם יש מספיק הוכחות חיצוניות כדי שהשוק יאמין לשווי של התיק".

תזת נגד: אחרי מימוש ג'ינוקס, 2.883 מיליון דולר בקופה וללא חוב פיננסי, ייתכן שאירוע אחד נוסף בתרניקה, סייטוריזון או ביוביט יספיק כדי לשנות מהר מאוד את ההבנה לגבי השותפות.

מה עשוי לשנות את פרשנות השוק: פתרון משפטי שמאפשר חלוקת מזומן, לצד הכרה חיצונית של אחת משלוש ההחזקות המרכזיות.

למה זה חשוב: זו דוגמה קלאסית לפער בין ערך שנראה טוב בדוח לבין ערך שבאמת יכול להגיע לבעלי היחידות.

ב 2 עד 4 הרבעונים הקרובים אימד צריכה שלושה דברים: אישור חיצוני נוסף לשווי של אחת מהחזקות הליבה, בהירות לגבי חלוקת מזומן או אי חלוקה, ויציאה מלאה מאזור הסיכון של כללי השימור. אם זה יקרה, 2025 תיזכר כשנת מעבר מוצלחת. אם לא, השוק יחזור מהר מאוד לשאלה הישנה יותר: כמה מהשווי הזה באמת אפשר לממש.