סופרגז פאוור: עתודות החשמל גדלות, אבל מתי זה הופך לרווח

לא חסר חשמל, חסר מרווח

הניתוח הקודם הראה שהחשמל הוא מנוע הצמיחה של סופרגז פאוור, אבל ההוכחה לרווחיות עדיין חסרה. הניתוח הנוכחי מחדד את השאלה: מה נדרש משכבת העתודות החדשה, Prime, EDF, צבר והמכרז של 55 מגה וואט, כדי לייצר רווח גולמי ותפעולי, ולא רק לנפח את המחזור.

המספר שממחיש זאת פשוט. מגזר החשמל כמעט הכפיל את ההכנסות ב 2025 והגיע ל 380.3 מיליון ש"ח, עלייה של 88.6%. אלא שבאותה שנה בדיוק הפעילות עברה מרווח גולמי חיובי של 2.7 מיליון ש"ח להפסד גולמי של 0.6 מיליון ש"ח. גם אחרי הזינוק במחזור, המגזר סיים את השנה בהפסד תפעולי של 16.6 מיליון ש"ח. זו כבר לא שאלת נפח. זו שאלת מרווח.

הסיבה לכך ברורה. בפעילות החשמל, המחיר ללקוח נגזר מתעריף רשות החשמל, בניכוי ההנחה המסחרית. ההנחה הזו אינה חופפת בהכרח להנחה שסופרגז מקבלת מיצרני החשמל או מנגה. זה לב הסיפור: גידול ברכש לא מבטיח צמיחה במרווח הגולמי.

כל זה קורה דווקא כשהשוק נפתח לתחרות. בסוף 2025 נרשמו כ 320 אלף מונים ביתיים אצל מספקים וירטואליים, ורשות החשמל אף פתחה מנגנון זמני לרכישת תעודות זמינות בהליכים תחרותיים בשל מחסור בהספק. הביקוש קיים. מה שחסר הוא הוכחה שסופרגז יודעת לתרגם את העתודות שלה לרווח כלכלי.

מגזר החשמל: ההכנסות קפצו, הרווח עוד לא הגיע

שכבת העתודות קורמת עור וגידים

סופרגז כבר לא נמצאת בשלב הרעיון. היא כבר משייכת אליה מתקנים של אנרג'יקס, אנלייט ו EDF, ומוכרת את החשמל המיוצר בהם. EDF אף עברה ב 2025 משלב ההסכם להזרמת חשמל בפועל. האתגר הוא שהשכבה החדשה שנבנית מעל הבסיס הזה עדיין לא מבטיחה שהמחזור יתורגם לרווח.

שכבה	סטטוס	הנתונים המרכזיים	התרומה הצפויה	מה טרם הוכרע
EDF	פעילה מיולי 2025	הסכם ל 10 שנים, כל החשמל המיוצר נרכש ונמכר ללקוחות	מעבר ראשון מהסכם לאספקה חיה	התרומה המדויקת ברמת ההספק או המרווח טרם נחשפה
Prime	הסכם מורחב מינואר 2025	100 מגה וואט AC, קיבולת אגירה של 500 מגה וואט שעה, היקף רכישה מצטבר מוערך של 1.6 עד 1.7 מיליארד ש"ח, תקופה של 22 שנים	שכבת רכש גדולה ארוכת טווח	אישורים רגולטוריים וסגירה פיננסית (תנאים מתלים)
צבר	הסכם מנובמבר 2025	כ 65 מגה וואט AC, היקף רכישה מצטבר מוערך של כ 1 מיליארד ש"ח, תקופה של 20 שנים	עוד שכבת אגירה לשעות פסגה, בדגש על צרכנים ביתיים	אישורים, מימון וקצב הקמה; שיוך מתקנים ראשונים צפוי רק בסוף הרבעון השני של 2026
מכרז רשות החשמל	זכייה אחרי המאזן, בינואר 2026	55 מגה וואט עד 31 בדצמבר 2029, התחייבות של כ 165 מיליון ש"ח לא כולל הצמדות, עם זכות להחזיר את כולו או חלקו באמצע התקופה	מנגנון זמני שמרחיב את הזמינות בטווח הקרוב	נותר להוכיח שההספק ייקלט אצל לקוחות ברווחיות נאותה

התרשים הבא מציג רק שכבות עם היקף מגה וואט מפורש. EDF כבר פעילה, אך ההספק שלה לא נחשף ולכן אינה מופיעה.

שכבת ההספק שנחשפה במסמכים

איפה הכסף נתקע

המרווח הגולמי עדיין שלילי

ב 2024 פעילות החשמל ייצרה רווח גולמי של 2.7 מיליון ש"ח (מרווח של 1.35%). ב 2025, למרות שההכנסות כמעט הוכפלו, המרווח התהפך למינוס 0.16%. זו הנקודה המרכזית: עוד לפני הוצאות מכירה, שירות ותפעול, שכבת האספקה לא מייצרת רווח.

החסם הכלכלי קונקרטי מאוד. הכנסות החשמל מושפעות מתעריפי תעו"ז, עונתיות, מקבצי שעות ביקוש והנחות מסחריות ללקוחות. בצד הרכש, ההתקשרויות מול היצרנים ונגה נשענות על אותן שעות ביקוש, אך לא בהכרח באותו פער מסחרי. לכן, השאלה אינה כמה מגה וואט החברה מעמידה, אלא אם היא מצליחה לקנות ולמכור אותם בפרופיל שעות ותנאים תואמים.

המצגת למשקיעים רק מחדדת את הפער. ההנהלה מציגה את פעילות החשמל כמנוע צמיחה, עם EBITDA חיובי והמשך ירידה בעלויות הרכשת לקוחות. זה אולי נכון תזרימית, אך בשורה התחתונה המגזר עדיין רושם הפסד גולמי ותפעולי. עד שהפער הזה לא ייסגר, התזה הכלכלית חסרה.

גם חזרה למרווחי 2024 לא תספיק

בחינת בסיס העלויות של 2025 מספקת תמונה חדה יותר. הפער בין ההפסד הגולמי לתפעולי במגזר ממחיש שבסיס העלויות דורש תרומה שנתית של כ 16 מיליון ש"ח רק כדי להגיע לאיזון תפעולי. ביחס למחזור החשמל של 2025, מדובר במרווח גולמי נדרש של כ 4.2%.

לשם השוואה, המרווח הגולמי ב 2024 עמד על 1.35% בלבד. כלומר, גם אם 2025 הייתה נסגרת במרווח הגולמי של השנה הקודמת, המגזר עדיין היה רושם הפסד תפעולי של כ 10.9 מיליון ש"ח (בהנחת בסיס עלויות זהה). לכן, תוספת הספק ולקוחות לא תפתור את הבעיה לבדה. נדרש שיפור דרמטי באיכות המרווח, בסיס תפעולי רזה יותר, או שניהם יחד.

העתודות חייבות לפגוש את הלקוח הנכון

Prime וצבר אמורות לספק שכבת אגירה משמעותית, והמכרז של 55 מגה וואט מוסיף רכש לארבע שנים (עם אופציית החזרה חלקית או מלאה באמצע התקופה). זה מעניק לחברה לא רק נפח אלא גם גמישות מסחרית. עם זאת, היכולת להגדיל את היקף אספקת החשמל תלויה ישירות בתמהיל הלקוחות.

זו נקודה קריטית: מרבית ההסכמים מול לקוחות מסחריים מבוססים על רכישת צריכת החשמל בפועל. המשמעות היא שהרווח לא יגיע מעצם העמדת הרכש, אלא רק אם סופרגז תגייס לקוחות שפרופיל הצריכה שלהם תואם לשעות הפסגה, לעונתיות ולהנחות שניתנו להם. ללא התאמה כזו, העתודות יגדלו מהר יותר מהרווח.

יש לשים לב גם לאופי 55 המגה וואט שנוספו לאחר תאריך המאזן. החברה מתארת את המנגנון הרגולטורי כפתרון זמני שנולד על רקע מחסור בהספק תחרותי. זה אמנם תומך בצמיחה, אך מנגנון זמני אינו תחליף ליתרון תחרותי מבני.

מה חייב לקרות עכשיו

הטריגר הראשון: מגזר החשמל חייב לחזור לרווח גולמי חיובי ולשמור עליו לאורך מספר רבעונים. בלעדיו, סיפור הצמיחה מסתכם בשורת ההכנסות בלבד.

הטריגר השני: Prime וצבר חייבות לעבור מהסכמים מותנים להפעלה ושיוך בפועל. בשני המקרים קיימים תנאים מתלים של רגולציה ומימון, ובצבר יעד השיוך הראשון נקבע רק לסוף הרבעון השני של 2026.

הטריגר השלישי: הגידול בלקוחות ובצריכה חייב לשפר את המרווח, ולא רק את נפח המכירות. כל עוד ההנחה ללקוח שוחקת את יתרון הרכש, הגדלת העתודות רק מעצימה את הבעיה.

הטריגר הרביעי: 55 המגה וואט שנוספו לאחר המאזן צריכים להשתקף בדוחות הקרובים ככלי מסחרי שמוזן לספר הלקוחות בתנאים עדיפים, ולא רק כהתחייבות רכישה.

המסקנה

שכבת העתודות של סופרגז פאוור נראית כיום משמעותית בהרבה מבעבר. החשמל מ EDF כבר זורם, Prime הורחבה, צבר התווספה, ולאחר המאזן זכתה החברה במכרז ל 55 מגה וואט עד סוף 2029. בצד הרכש, סופרגז בונה פלטפורמה של ממש.

אולם, תוצאות 2025 מבהירות שהשאלה המכריעה השתנתה. השאלה אינה אם יהיה לחברה מספיק חשמל, אלא אם הוא יימכר במרווח שיכסה את עלויות הפלטפורמה. עד שלא נראה רווח גולמי חיובי ועקבי במגזר, ולאחריו צמצום מהותי בהפסד התפעולי, פעילות החשמל תישאר מנוע צמיחה עם אופציה לרווח – אך לא מנוע רווחיות מוכח.