טונדו סמארט 2025: הפעילות הביטחונית משפרת את המרווח, אבל 2026 תהיה שנת המבחן

היכרות עם החברה

טונדו סמארט כבר אינה רק חברת תאורה חכמה קטנה. ב 2025 היא התחילה להיראות כחברת תשתיות דיגיטליות עם זרוע ביטחונית, שנשענת על אותה שכבת קצה, אותה מערכת ניהול ואותו היגיון של חיבור תשתיות קיימות לעולמות של ניטור, שליטה והתרעה. זהו המנוע מאחורי הזינוק בהכנסות ל 22.2 מיליון ש"ח, וחשוב מכך, מאחורי שיפור המרווח הגולמי ל 44.5%.

אולם, כותרות הצמיחה והכניסה לתחום הביטחוני עלולות למסך את לב הסיפור. המודל הכלכלי של טונדו עדיין ריכוזי מאוד. פרויקט נתיבי ישראל לבדו ייצר 12.2 מיליון ש"ח, כלומר כ 55% מהכנסות 2025. משרד הביטחון הוסיף עוד 5.4 מיליון ש"ח, כלומר 24.4% מהמחזור. זו עדיין לא פלטפורמה מגוונת עם עשרות מנועי הכנסה קטנים. זו חברה שנשענת על כמה פרויקטים מהותיים, עם מוצר שנראה בשל יותר מבעבר, אבל גם עם תלות גבוהה מאוד בקצב הביצוע ובתקציבים של גופים גדולים.

גם תמונת המזומן דורשת זהירות. המזומנים עלו ל 4.8 מיליון ש"ח בסוף 2025, אבל הפעילות השוטפת עדיין אינה מממנת את עצמה. התזרים מפעילות שוטפת היה כמעט אפס, ההון החוזר נותר שלילי ב 5.98 מיליון ש"ח, וחלק ניכר מאורך הנשימה שהחברה קנתה לעצמה הושג דרך הלוואות בעלים, דחיית שכר לנושאי משרה, פקטורינג על חשבוניות משרד הביטחון והסכם הקצאה פרטית של 17 מיליון ש"ח שנחתם רק אחרי המאזן.

זו בדיוק הסיבה ש 2026 מסתמנת יותר כשנת מבחן מאשר כשנת פריצה. מה שכבר עובד הוא קפיצת מדרגה ברווחיות, כניסה ממשית לביטחון והתרחבות של בסיס ההתקנות העירוני. הסוגיות שעדיין נותרו פתוחות הן התלות בפרויקטים בודדים, העובדה שכל הכנסות 2025 נרשמו בישראל, והצורך להוכיח שהצבר וההזמנות החדשות אכן הופכים גם למזומן, לשירותים חוזרים ולפחות תלות בהון חיצוני.

נכון ל 3 באפריל 2026, המניה נסחרה בשער של 11.64 ש"ח, המשקף שווי שוק של כ 159 מיליון ש"ח. הנתון הזה קריטי, משום שטונדו היא עדיין חברה קטנה מאוד ביחס לעומס הביצוע שהיא לוקחת על עצמה. מחזור מסחר יומי של כ 0.59 מיליון ש"ח מזכיר כי המניה רגישה לאירועי מימון ולדיווחים נקודתיים הרבה יותר מחברות גדולות ומבוססות.

נקודה נוספת שצריך להציף כבר עכשיו: על אף כל השיח על ארה"ב, אירופה ושיתופי פעולה בינלאומיים, כל הכנסות 2025 נרשמו בישראל. כלומר, הזווית הבינלאומית עדיין בגדר אופציה ופוטנציאל, וטרם הבשילה לשכבת ביצוע שתומכת בתוצאות.

אירועים וטריגרים

הטריגר הראשון: הפעילות הביטחונית עברה ב 2025 משלב החזון לשלב התוצאות. ההסכם הראשוני עם משרד הביטחון נחתם בינואר 2025 בהיקף של כ 8 מיליון ש"ח. עד 23 בפברואר 2026 היקף הפרויקט עודכן לכ 9 מיליון ש"ח, וב 16 במרץ 2026 דווחה הרחבה נוספת בסכום הצפוי להגיע לכ 2 מיליון ש"ח, לצד מגעים לקידום שלב המבצעיות. המשמעות אינה מסתכמת בתוספת הכנסות בלבד. החברה מתחילה להפוך תשתית עירונית לפתרון דו שימושי מול לקוח בעל תקציב גדול יותר, דחיפות גבוהה יותר ופוטנציאל מסחרי רחב.

הטריגר השני: הוכחת היתכנות ראשונה מחוץ למשרד הביטחון. באוגוסט 2025 התקבלה הזמנה ראשונה מחברה ביטחונית ישראלית מובילה בהיקף של כ 2.2 מיליון ש"ח, וב 10 בפברואר 2026 החברה דיווחה על עמידה באבן דרך שהיוותה כ 70% מההיקף הכספי המצטבר של הפרויקט, כ 1.5 מיליון ש"ח. הדבר קריטי משום שהוא מבדיל בין פרויקט מו"פ במימון לקוח בודד, לבין מוצר שמתחיל לזכות בתוקף מסחרי אצל לקוחות נוספים.

הטריגר השלישי: פעילות הליבה בתחום העיר החכמה ממשיכה להתקדם. בתחילת פברואר 2026 התקבלה הזמנה של כ 2.5 מיליון ש"ח בפרויקט שיכון ובינוי נתיבי הצפון, עם אספקה צפויה במחצית הראשונה של 2026 ושירותי ניהול טכנולוגיים עד אמצע 2030, שאמורים לייצר הכנסה חוזרת שנתית. באמצע פברואר 2026 נכנסה החברה לפיילוט בירושלים לבחינת מוצרים ושירותים נוספים, ובאותו מועד עדכנה שהיקף ההזמנות המצטבר בפרויקט עמד כבר על כ 5.7 מיליון ש"ח וכולל גם שירותים מתמשכים ל 10 שנים.

הטריגר הרביעי: סוגיית המימון שוב עומדת במרכז. ב 22 במרץ 2026 אושר הסכם הקצאה פרטית ל 2 משקיעים, בהם ג'רוזלם פוסט בע"מ, במחיר של 13 ש"ח למניה ובהיקף כולל של 17 מיליון ש"ח. זהו טריגר קריטי, אך מלווה בנורת אזהרה קלה: מכתב המנכ"ל מציג את המהלך כגיוס שהושלם, בעוד שבביאורים ובדוחות הדירקטוריון הכסף מתואר כתמורה שתועבר לחברה רק במועד ההשלמה, בכפוף להתקיימות תנאים מתלים. הפער הזה אינו גורע מחשיבות ההקצאה, אך הוא מזכיר כי נזילות החברה עדיין תלויה באירוע משפטי ומבני, ולא רק בביצועים התפעוליים.

הטריגר החמישי: החברה נכנסת ל 2026 במבנה ארגוני רזה יותר. מספר אנשי ההנהלה ירד מ 6 בסוף 2025 ל 5 במועד הדוח, וב 1 בפברואר 2026 חדל לכהן סמנכ"ל המחקר והפיתוח פיליפ דסטלס. זהו אינו אירוע שמשנה לבדו את התזה, אך הוא משפיע על יכולת הביצוע בתקופה שבה החברה מתכננת השקעות מו"פ בהיקף של 7 עד 9 מיליון ש"ח ב 12 החודשים הקרובים.

יעילות, רווחיות ותחרות

הנקודה המעניינת היא ששיפור הרווחיות אינו נובע רק מקיטון בעלויות, אלא משינוי בתמהיל ההכנסות בין פעילות התשתיות הוותיקה לפעילות הביטחונית. טונדו סיימה את 2025 עם רווח גולמי של 9.9 מיליון ש"ח ומרווח גולמי של 44.5%, לעומת 7.3 מיליון ש"ח ו 42.9% בשנת 2024. זו קפיצה אמיתית, ובפעם הראשונה אפשר לחבר אותה למגזר חדש.

מה באמת שיפר את המרווח

מגזר ניהול האנרגיה והתשתיות ייצר ב 2025 הכנסות של 16.8 מיליון ש"ח ורווח גולמי של 7.13 מיליון ש"ח, כלומר מרווח גולמי של כ 42.4%. המגזר הביטחוני הוסיף 5.43 מיליון ש"ח הכנסות ורווח גולמי של 2.76 מיליון ש"ח, כלומר מרווח של כ 50.8%. זו נקודה חשובה: גם אם הפעילות הביטחונית עדיין קטנה יחסית, היא כבר תרמה כ 24% מההכנסות וכ 28% מהרווח הגולמי.

הדבר מסביר את השיפור בתוצאות, אך גם מציף את השאלה האם מדובר במנוע רווחיות בר קיימא או בשנה חזקה נקודתית הנשענת על לקוח מרכזי בודד. עוד לפני שבוחנים את התזרים, ניכר כי החברה לא רק צמחה, אלא עשתה זאת דרך חדירה לפעילות בעלת כלכלת פרויקט שונה.

במקביל, שכבת השירותים והתוכנה ממשיכה לצמוח, אך טרם הגיעה לקצב שמשנה לבדו את התמונה הכוללת. הכנסות משירותי תוכנה ותקשורת עלו ל 3.57 מיליון ש"ח לעומת 3.00 מיליון ש"ח בשנת 2024, והחברה ממשיכה לבנות את אסטרטגיית ההתרחבות שלה סביב הגדלת רכיב ה SaaS, כלומר תוכנה כשירות. זה כיוון נכון, אבל כרגע עיקר המשקל עדיין נמצא בפרויקטים ובהתקנות.

מדוע המחצית השנייה של השנה מורכבת יותר

בחינה שנתית כוללת מטשטשת נקודה חשובה. בחציון הראשון של 2025 ההכנסות הסתכמו ב 10.9 מיליון ש"ח וההפסד הנקי עמד על 1.28 מיליון ש"ח. בחציון השני ההכנסות עלו מעט ל 11.4 מיליון ש"ח, אבל ההפסד הנקי התרחב ל 3.33 מיליון ש"ח.

הפער אינו נובע מהרעה עסקית, אלא מכך שהחברה הגדילה את השקעותיה בטרם ההכנסות החדשות צמחו בהתאם. הוצאות המחקר והפיתוח עלו מ 2.40 מיליון ש"ח בחציון הראשון ל 3.23 מיליון ש"ח בחציון השני, והוצאות המכירה והשיווק קפצו מ 0.90 מיליון ש"ח ל 2.65 מיליון ש"ח. בפועל, טונדו פועלת כחברה המנסה לנצל חלון הזדמנויות מסחרי חדש, אך טרם הגיעה לשלב המיצוי שלו.

זהו בדיוק ההבדל בין חברה הנכנסת לשלב המסחור לבין חברה בעלת מודל מבוסס. השוק מתמחר בחיוב צמיחה זולה. במקרה של טונדו, חלק מהצמיחה ב 2026 עדיין ידרוש השקעות מקדימות, ולא רק קצירת פירות.

היכן נמצא החפיר הכלכלי, והיכן הוא עדיין צר

לטונדו יש כמה יתרונות אמיתיים. יש לה בסיס מותקן, פלטפורמה מקצה לקצה, התממשקות למערכות צד ג', פטנטים קיימים ובקשות פטנט חדשות, וניסיון מוכח בפרויקטים ציבוריים מורכבים. מעבר לכך, עצם היכולת למנף את אותה תשתית לתחומי תאורה, אנרגיה, התראות וחישה ביטחונית נותנת לה זווית מעניינת יותר מחברת בקרי תאורה קלאסית.

אולם, החפיר הכלכלי עדיין אינו עמוק מספיק. במכרזים היא מתמודדת מול יצרנים בינלאומיים גדולים, אינטגרטורים חזקים ופתרונות נקודתיים. יתרה מכך, כוח השוק של טונדו אינו נובע ממותג עולמי או מערוצי הפצה בינלאומיים עמוקים, אלא בעיקר מאיכות הפתרון ומיכולתה להשתלב בפרויקטים הנכונים עם השותפים המתאימים. זו תחרות שבה טכנולוגיה לבדה לא מספיקה. צריך גם זמן, הון חוזר, עמידה בתקנים, וקשרים טובים עם אינטגרטורים ולקוחות ציבוריים.

תזרים, חוב ומבנה הון

לב הסיפור הוא שהמאזן אמנם השתפר, אך הגמישות התזרימית טרם הפכה לעצמאית.

תמונת המזומן: מה נותר בפועל לאחר שימושי המזומן

התזרים מפעילות שוטפת ב 2025 היה חיובי ועמד על 19 אלף ש"ח בלבד. על פניו מדובר בשיפור חד לעומת שריפת מזומנים של 2.8 מיליון ש"ח ב 2024, אך כדי לעמוד על איכות השיפור יש לנתח את מרכיביו.

הגורם המרכזי שתמך בתזרים היה גידול של 2.754 מיליון ש"ח בהתחייבויות בגין חוזים עם לקוחות. זוהי אינדיקציה חיובית לכך שהלקוחות מממנים חלק מהעבודה מראש וכי בסיס החוזים מתרחב. מצד שני, הלקוחות עלו ב 1.246 מיליון ש"ח והמלאי עלה ב 579 אלף ש"ח. כלומר, טונדו עדיין מממנת חלק מהצמיחה דרך ההון החוזר שלה.

בנקודה זו יש לבחון את תמונת המזומן הכוללת. במסגרת תזת המימון של טונדו, המדד הנכון הוא יתרת המזומן שנותרה לאחר שימושי המזומן בפועל. אם מתחילים מהתזרים השוטף הזעום, ומנכים את תזרים ההשקעה של 1.488 מיליון ש"ח ואת פירעונות ההתחייבויות, החכירות וההלוואות שבוצעו במהלך השנה, מתקבלת תמונה של עסק שעדיין צרך מזומן לפני מקורות מימון חדשים. זהו ההבדל המהותי בין עסק שמתקרב לאיזון תפעולי לבין עסק שמממן את צמיחתו ממקורותיו העצמיים. טונדו עדיין משתייכת לקטגוריה הראשונה.

מה מממנים הלקוחות, ומה עדיין מכביד על המאזן

התחייבויות הביצוע וההתחייבויות בגין חוזים עם לקוחות הן אחת הנקודות היותר מעניינות בדוח. בסוף 2025 עמדו ההתחייבויות בגין חוזים עם לקוחות על 14.733 מיליון ש"ח, לעומת 11.978 מיליון ש"ח בסוף 2024. מתוך זה, 3.818 מיליון ש"ח אמורים להיות מוכרים ב 2026, 1.738 מיליון ש"ח ב 2027, ו 9.177 מיליון ש"ח מ 2028 ואילך.

לנתון זה משמעות כפולה. מחד, הוא מעיד על בסיס הכנסות עתידי יציב, ובעיקר על שכבת שירותים ארוכת טווח מכפי שמשתקף בכותרות. מאידך, הוא מלמד שחלק ניכר מהערך יוכר רק בעתיד הרחוק. משקיע המצפה לשיפור חד ומהיר בדוח הרווח וההפסד כבר ב 2026, אינו יכול להסתמך רק על סך ההתחייבויות או על הצבר הכולל.

החוב שעדיין מעיב

בסוף 2025 היו לחברה 4.371 מיליון ש"ח הלוואות בעלים, 2.061 מיליון ש"ח תחת צדדים קשורים בגין דחיית שכר לנושאי משרה, ו 1.068 מיליון ש"ח אשראי בנקאי לטווח קצר. האשראי הבנקאי נבע מהסכם פקטורינג מול בנק הפועלים על חשבוניות משרד הביטחון, והיה מובטח לא רק בשעבוד על התקבולים אלא גם בערבות מלאה של החברה ובערבויות אישיות של יו"ר החברה ושל המנכ"ל.

זוהי נורת אזהרה. אמנם מדובר בפקטורינג מול לקוח חזק, וההלוואה נפרעה בינואר 2026, אך מבנה המימון מעיד כי הבנק מוכן להעמיד אשראי רק כנגד חשבוניות ספציפיות ובטוחות משמעותיות, ולא על בסיס איתנות מאזנית כללית.

גם לאחר תאריך המאזן, החברה נדרשה להרוויח זמן. מועד פירעון קרן הלוואות הבעלים נדחה ל 1 ביולי 2026. גם חוב השכר הצבור לנושאי המשרה נדחה לאותו מועד, עם ריבית שנתית של 10%. אין מדובר בקריסה, אך זהו בהחלט אינו מבנה הון יציב ונינוח.

תחזיות וצפי קדימה

ארבע נקודות שעשויות לחמוק מעיני השוק

הראשונה: הריכוזיות האמיתית אינה ברמת הלקוח, אלא ברמת הפרויקט. טבלת הלקוחות מציגה ארבעה אינטגרטורים שכל אחד מהם אחראי ל 9% עד 19% מההכנסות, והחברה אפילו מדגישה שאין לה תלות בלקוחות הללו. אבל באותה נשימה היא מודה שיש לה תלות בפרויקט נתיבי ישראל, שתרם כ 55% מהמחזור ב 2025. זה הבדל מהותי. פיזור ברמת הקבלן עדיין יכול להשאיר ריכוזיות גבוהה ברמת מקור ההכנסה הכלכלי.

השנייה: הפעילות הביטחונית אמנם שיפרה את תוצאות 2025, אך טרם הוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה עקבי בקנה מידה רחב. משרד הביטחון תרם 24.4% מהמכירות, והחברה הביטחונית תרמה הוכחת לקוח נוספת. ועדיין, אלה שני עוגנים צרים יחסית, כשהחברה עצמה מבהירה שהמשך ההתרחבות תלוי בעמידה באבני דרך, בתקציבים ובהתקדמות לשלב המבצעיות.

השלישית: הפעילות הבינלאומית עדיין בחיתוליה. טונדו משקיעה בארה"ב, באירופה, בתקינה, בשותפויות ובשיווק. אבל ב 2025 כל ההכנסות נרשמו בישראל. לכן, מי שמחפש כבר עכשיו חברה בינלאומית צומחת מקדים את המאוחר. כרגע זו עדיין אופציה אסטרטגית, לא עוגן תוצאות.

הרביעית: הצבר אמנם גדל סמוך למועד פרסום הדוח, אך רובו אינו מיועד לביצוע ב 2026. הצבר הכולל עמד על 23.2 מיליון ש"ח בסוף 2025 ועלה ל 25.4 מיליון ש"ח סמוך לפרסום הדוח. זה חיובי. אבל רק 7.6 מיליון ש"ח ממנו מיועדים ל 2026, בעוד 17.8 מיליון ש"ח יושבים משנת 2027 ואילך. המשמעות היא שהשוק יצטרך למדוד השנה לא רק את גודל הצבר אלא את קצב ההמרה שלו.

פניה של 2026

המסקנה לגבי 2026 היא שמדובר בשנת מבחן. אין זו שנת התאוששות, שכן כבר ניכר שיפור עסקי ממשי. מנגד, זו אינה שנת פריצה, שכן המודל העסקי עדיין תלוי במימון ובביצוע מוקפד. זוהי שנת מבחן, משום שעל החברה להוכיח ארבעה הישגים במקביל.

היעד הראשון הוא קידום הפעילות הביטחונית משלב הרחבת התקציב לשלב מסחור רחב. החברה צופה ב 12 החודשים הקרובים השקעות מו"פ של 7 עד 9 מיליון ש"ח, בעיקר על בסיס תקציב פרויקט משרד הביטחון. זה אומר שההזדמנות גדולה, אבל גם שהתחום עדיין בולע הוצאה ולא רק מייצר הכנסה.

היעד השני הוא שימור פעילות הליבה בתחום העיר החכמה, במקביל להתרחבות הביטחונית. נתיבי ישראל עדיין מחזיק את הבסיס, ירושלים מתרחבת, ונתיבי הצפון אמור להתחיל להוסיף גם שכבת שירות. אם ב 2026 נראה המשך גידול בשירותי תוכנה ותקשורת לצד פרויקטים עירוניים חדשים, זו תהיה הוכחה שהחברה לא הפכה למיזם ביטחוני בתחפושת של חברת תשתיות.

היעד השלישי הוא שיפור התזרים, ללא תלות מתמדת בסבבי גיוס הון. כאן המבחן איננו רק גידול בהכנסות, אלא השילוב בין גבייה, חוזים חדשים, קצב אספקה, וניהול ההון החוזר.

היעד הרביעי הוא השלמת המימון בפועל. הסכם ההקצאה הפרטית של 17 מיליון ש"ח הוא פתרון המימון המרכזי של 2026. אם הכסף ייכנס לקופה במלואו ובזמן, הלחץ יירד משמעותית. אם תהיה דחייה, השוק יחזור מיד לשאלות הקשות על הלוואות בעלים, דחיית שכר ופקטורינג.

מה עשוי להשפיע על אופן תגובת השוק בטווח הקצר והבינוני

בטווח המיידי, השוק צפוי להתמקד פחות בתוצאות 2025, ויותר במידת הוודאות לגבי 2026. הזרמת כספי ההקצאה הפרטית, עוד התקדמות בפרויקט משרד הביטחון ומימוש מהיר של פרויקט נתיבי הצפון יכולים להפוך את פרשנות הדוח לחיובית הרבה יותר.

מנגד, אם ההזמנות ימשיכו להצטבר בעיקר בצבר ארוך הטווח, אם שכבת השירותים לא תתרחב, או אם המימון ימשיך להישען על דחיות תשלומים ומימון ביניים, השוק עלול לפרש את הצמיחה הנוכחית כמצג אופטימי המקדים את בשלותו האמיתית של העסק.

סיכונים

הסיכון הראשון הוא ריכוזיות פרויקטלית. נתיבי ישראל תרם 55% מההכנסות, ומשרד הביטחון עוד 24.4%. כששני מנועים כאלה מחזיקים את השנה, גם עיכוב נקודתי אחד יכול להזיז את כל התמונה.

הסיכון השני הוא מימון. ההון החוזר שלילי, הלוואות בעלים בהיקף של 4.37 מיליון ש"ח נדחו ליולי 2026, חוב השכר לנושאי המשרה נדחה לאותו מועד ובריבית של 10%, והאשראי הבנקאי נשען על חשבוניות משרד הביטחון ועל ערבויות. זה משאיר לחברה פחות מקום לטעויות.

הסיכון השלישי הוא איכות התזרים. התזרים השוטף השתפר, אבל חלק חשוב מהשיפור הגיע דרך התחייבויות בגין חוזים עם לקוחות. אם ההתקדמות מהצבר להכנסה ולגבייה תתעכב, הלחץ התזרימי עלול לחזור מהר.

הסיכון הרביעי הוא ביצוע ושרשרת אספקה. החברה עצמה מגדירה את המגבלה האפקטיבית על כושר הייצור כיכולת הייצור והאספקה של יצרני חומרי הגלם. היא גם מציינת שהמלחמה יצרה אתגר של זמני אספקה ועלויות רכיבים. כשחברה קטנה מנסה להאיץ כמה פרויקטים במקביל, כל עיכוב כזה מתגלגל מהר יותר למאזן.

הסיכון החמישי הוא סביבה משפטית וארגונית. החברה הכירה בהפרשה כוללת של כ 1.35 מיליון ש"ח בגין התחייבויות תלויות ותביעות. במקביל, היא נכנסה ל 2026 עם הנהלה קטנה יותר. אף אחד משני הדברים האלה לא שובר לבדו את התזה, אבל שניהם מזכירים שהמרווח לטעות עדיין צר.

מסקנות

טונדו חותמת את 2025 במצב טוב משמעותית מזה שבו פתחה אותה: היא מציגה צמיחה, שיפור ברווחיות, ופעילות ביטחונית ממשית שמרחיבה את פוטנציאל החברה. עם זאת, החברה טרם פתרה את אתגרי המימון והריכוזיות. בטווח הקצר והבינוני, אופן תגובת השוק ייקבע לא רק על סמך הצמיחה שהושגה, אלא על בסיס היכולת להוכיח ב 2026 כי מדובר בצמיחה בת קיימא העומדת בזכות עצמה.

התזה הנוכחית: טונדו הוכיחה ב 2025 שהפעילות הביטחונית יכולה לשפר את איכות ההכנסה והמרווח, אבל עדיין לא הוכיחה שהשיפור הזה מספיק כדי לשחרר אותה מתלות במימון חיצוני ובפרויקטים בודדים.

מה השתנה בפועל: הביטחון כבר לא יושב רק בסליידים אלא במספרים, והמרווח הגולמי מגיב לזה. במקביל, השאלה עברה מ"האם יש מוצר" ל"האם אפשר להמיר את המומנטום לצמיחה שמממנת את עצמה".

תזת הנגד: יכול להיות שהשוק ייתן יותר מדי משקל להכנסות הביטחוניות של 2025, למרות שהן עדיין נשענות על לקוח מרכזי אחד, על מו"פ אינטנסיבי, ועל גשר מימוני שטרם נסגר במלואו.

מה עשוי לשנות את אופן תגובת השוק: הזרמת כספי ההקצאה הפרטית, עוד הרחבה בפעילות הביטחונית מעבר ללקוח הראשון, והוכחה שפרויקטים כמו נתיבי הצפון וירושלים מגדילים גם את שכבת השירותים והגבייה.

מדוע זה קריטי: כי אם טונדו תעבור בהצלחה את 2026, היא תתחיל להיראות פחות כחברת פרויקטים קטנה ויותר כפלטפורמת תשתיות דיגיטליות עם מנוע רווחיות חדש. אם לא, 2025 תיראה בדיעבד כמו שנה חזקה שנקנתה במחיר מימוני גבוה מדי.

מה חייב לקרות ב 2 עד 4 הרבעונים הקרובים: הכסף מההקצאה צריך להיכנס בפועל, הפעילות הביטחונית צריכה להמשיך להתרחב גם מעבר למסגרת הראשונית, והצבר העירוני צריך להפוך להכנסה ולמזומן בקצב מהיר יותר. מה שיערער את התזה הוא עיכוב במימון, היחלשות בקצב ההזמנות החדשות, או חזרה למצב שבו הצמיחה מתורגמת בעיקר להתחייבויות עתידיות ולא למזומן.