פסיירקס ב 2025: המיזוג ניקה את השלד, אבל המבחן האמיתי הוא המימון עד לניסוי הראשון

היכרות עם החברה

פסיירקס עדיין איננה חברה ביוטכנולוגית שאפשר לבחון דרך שורת ההכנסות, הסכמי מסחור או קצב חדירה לשוק. נכון לסוף 2025 זו חברה ציבורית קטנה מאוד, עם שווי שוק של כ 12.4 מיליון ש"ח נכון ל 3 באפריל 2026, שנבנתה מחדש סביב פעילות פיתוח אחת: שילוב של איבוגאין עם תרופות ממשפחת SSRI לטיפול בדיכאון עמיד. בשלב זה אין לחברה מנוע מסחרי, אלא שלושה יסודות צנועים יותר: ניקוי הפעילות הישנה, חבילה פרה קלינית שאפשר להציג לרגולטור, ויכולת מסוימת לקנות זמן דרך שוק ההון.

חשוב להבין זאת, משום שאת תוצאות 2025 אפשר לפרש בשתי דרכים שגויות. הטעות הראשונה היא להסיק שהחברה "התרסקה", רק משום שההפסד השנתי זינק ל 9.5 מיליון ש"ח. הטעות השנייה היא להניח שהחברה "עלתה על דרך המלך", משום שקופת המזומנים תפחה ל 1.51 מיליון ש"ח, ההון העצמי חזר לטריטוריה חיובית, והפעילות הישנה נמכרה. שתי המסקנות הללו מפספסות את העיקר. הזינוק בהפסד נבע ברובו מהוצאות מיזוג, רישום למסחר ושערוך התחייבות אנטי דילול, ולא מהרעה בשריפת המזומנים התפעולית. מנגד, גם האופטימיות מוקדמת מדי: רואי החשבון עדיין מצרפים הערת עסק חי, והחברה עצמה מודה שיתרת המזומנים שבידיה אינה מספיקה ל 12 החודשים הבאים.

מה בכל זאת תומך בתזה? החברה השלימה ניסוי בטיחות פרה קליני, ביצעה ניסוי יעילות בבעלי חיים, פיתחה תהליך ייצור לאיבוגאין ובנתה תוכנית לניהול סיכונים ולעמידה בדרישות רגולטוריות. בנוסף, באוקטובר 2025 היא הזמינה מספק אמריקאי כ 10 גרם של איבוגאין HCL בתקן GMP שיוצר באיטליה, ובמקביל החזיקה ברישיון יבוא והחזקה של 15 גרם איבוגאין בריכוז 98%, כהכנה לניסוי קליני בישראל. אלה אמנם לא נתוני מכירות, אבל הם מוכיחים שהחברה התקדמה מעבר לשלב המצגת.

מה עדיין חסר? כמעט כל השאר. לפסיירקס אין הכנסות, אין לקוחות, אין צבר הזמנות, ואין מערך שיווק והפצה. בסוף 2025 העסיקה החברה 6 עובדים ונותני שירותים בלבד, ומספרם עלה ל 7 סמוך למועד פרסום הדוח. זהו מבנה ארגוני שמאפיין חברת פיתוח בשלבים מוקדמים, ולא חברה שדוהרת לקו הסיום הקליני. גם גזרת הקניין הרוחני עדיין בוסרית: לחברה יש משפחת פטנטים אחת רלוונטית בתחום האיבוגאין והדיכאון, אך היא מודה שבקשת הפטנט הרחבה הוגשה ללא תוצאות ניסוי תומכות. יידרשו עוד ניסויים רבים, כולל בבני אדם, כדי לבסס הגנה פטנטית רחבה ומשמעותית.

אם נזקק את תמונת המצב למשפט אחד: פסיירקס היא כיום אופציה קלינית במימון חלקי, ולא עסק רפואי מוכח. האפסייד בתזה נשען על כך שהשלד הישן נוקה כמעט לחלוטין, קצב שריפת המזומנים נמוך יחסית, והחברה הצליחה לגבש חבילת בסיס לקראת ניסוי ראשון בבני אדם. מנגד, מה שמעיב על התזה הוא שסבב המימון הבא יכתיב כנראה את חלוקת הערך בחברה, ולא רק את עצם היכולת להגיע לניסוי.

תמונת המצב הכלכלית של פסיירקס בסוף 2025:

התרשים ממחיש היטב את הפרדוקס של 2025. בעוד שהוצאות הליבה ירדו, ההפסד המדווח זינק. לכן, מי שיתמקד רק בשורת ההפסד הנקי יחמיץ את התמונה המלאה. מנגד, מי שינטרל את כל ההוצאות החד פעמיות עלול לפספס את הבעיה האמיתית: לחברה עדיין אין מקורות מימון מובטחים עד לקבלת התוצאות הראשונות בבני אדם.

אירועים מרכזיים

המיזוג פתר בעיה אחת, אך יצר רעש חשבונאי

האירוע הראשון: המיזוג שהושלם ב 27 בנובמבר 2025 שינה מהיסוד את התזה על החברה. עד למיזוג עסקה החברה בתחום הקנאביס וייצרה מוצרים רפואיים ופרה רפואיים. לאחריו, היא זנחה פעילות זו ועברה להתמקד בפיתוח תרופות מרשם תחת פסיירקס. חשבונאית, העסקה נרשמה כרכישה במהופך, שכן בעלי השליטה בפסיירקס קיבלו את השליטה בשלד הציבורי.

למהלך זה יש משמעות כפולה. מצד אחד, השלד הישן נוקה. בסוף דצמבר 2025 הושלמה מכירת יתרת נכסי הפעילות הישנה של קנבוטק תמורת 10,000 ש"ח, שהתקבלו במלואם. מצד שני, הניקוי יצר רעש חשבונאי כבד: עודף עלות הרכישה ועלויות המיזוג הולידו הוצאות רישום למסחר בסך 5.567 מיליון ש"ח. זוהי הסיבה המרכזית לכך שההפסד השנתי נראה מאיים הרבה יותר מקצב שריפת המזומנים התפעולי בפועל.

האירוע השני: המיזוג לא רק ניקה את הנכסים הישנים, אלא גם יצר מבנה הון חדש. ערב המיזוג הונפקו לבעלי פסיירקס 4,746,319 מניות ו 10,958,777 זכויות לא רשומות למניות, הכפופות לאבני דרך. נתון זה קריטי, משום שהחברה אינה נכנסת ל 2026 עם דף חלק, אלא עם "ענן" של מניות פוטנציאליות שיונפקו עם מימוש הזכויות והאופציות. בפועל, הניקוי הארגוני לווה בהגדלה משמעותית של סיכון הדילול.

האירוע השלישי: חילופי גברי בהנהלה. עם השלמת המיזוג התחלפו המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון, ומרבית הדירקטורים הקודמים סיימו את כהונתם. שינוי זה אינו בהכרח חיובי או שלילי, אך הוא ממחיש שפסיירקס של סוף 2025 אינה המשך ישיר של קנבוטק, אלא פלטפורמה חדשה לחלוטין.

ההתקדמות המדעית

האירוע הרביעי: במישור המדעי, 2025 לא סיפקה נתונים קליניים בבני אדם, אלא הוקדשה להכנות. החברה מדווחת כי השלימה ניסוי בטיחות פרה קליני, ניסוי יעילות בבעלי חיים, ופיתחה תהליך ייצור לאיבוגאין. במחקר הטוקסיקולוגי בבעלי חיים, שנמשך 14 ימים, לא נרשמו מקרי מוות או תופעות לוואי. החברה רואה בכך בסיס בטיחותי המאפשר התקדמות לניסויים בבני אדם. במקביל, ניסוי היעילות בדגי זברה הוגדר מראש כפיילוט ללא מובהקות סטטיסטית, והחברה מציינת כי ייתכן שתחזור עליו או תעבור למודל חלופי.

הנקודה המעניינת היא שפסיירקס אינה מתיימרת להציג הוכחת היתכנות מדעית מוחלטת. נהפוך הוא; היא מנסה לתרגם הוכחה מעבדתית ראשונית למסלול רגולטורי מסודר. החברה מבהירה כי לאחר הניסוי הקליני המתוכנן בכוונתה ליזום פגישת Pre IND עם ה FDA, ורק לאחר השלמת ניסוי פאזה שנייה בבני אדם היא תחפש שותף אסטרטגי למימון, שיתוף פעולה או הובלה רגולטורית. זהו סדר פעולות ברור: קודם ניסוי ראשון, לאחר מכן התוויית מסלול רגולטורי, ורק בסוף חבירה לשותף אסטרטגי.

האירוע החמישי: שרשרת האספקה קורמת עור וגידים, גם אם באופן חלקי. מצד אחד, החברה הזמינה מספק אמריקאי חומר גלם בתקן GMP שיוצר באיטליה. מצד שני, היא מודה שהאספקה של איבוגאין HCL עלולה להיות תלויה בספק בודד או במספר מצומצם של ספקים, וכי יבוא החומר דורש רישיון ממשרד הבריאות. כלומר, זהו צעד חיובי, אך צוואר הבקבוק הלוגיסטי טרם נפתר לחלוטין.

ההשקעה לאחר תאריך המאזן: חבל הצלה שהוא גם מנוע דילול

האירוע השישי: לאחר תאריך המאזן, ב 9 בפברואר 2026, נחתם הסכם השקעה מול קבוצת משקיעים בהיקף של 3.5 מיליון ש"ח, ובמרץ נוספה השקעה של 1.65 מיליון ש"ח. בסך הכול זוהי הזרמה פוטנציאלית של 5.15 מיליון ש"ח, עוד לפני מימוש אופציות. מימוש מלא של האופציות יזרים לקופה 7.111 מיליון ש"ח נוספים. במונחי הישרדות לטווח הקצר, זהו אירוע דרמטי.

אך למימון הזה יש מחיר. ניירות הערך שיוקצו למשקיעים בשני הסבבים יהוו יחד כ 27.09% מהון המניות המונפק והנפרע (לפני דילול), וכ 28.96% בדילול מלא. בנוסף, העסקה כוללת מנגנון הגנת ירידת ערך (ראצ'ט) על המניות המוקצות, תקרת מקסימום לגיוסי הון עתידיים, איסור על נטילת חוב ושעבוד נכסים ללא הסכמת קבוצת גרופמן, וזכות סירוב ראשונה בהקצאות פרטיות. אישור העסקה באסיפת בעלי המניות יעניק לאלירן גרופמן ולרועי רובננקו דבוקת שליטה בחברה.

זוהי נקודת מפתח. בחברות ביוטק בשלב טרום ההכנסות, המשקיעים נוטים להתמקד קודם כל במדע. במקרה של פסיירקס, לפחות בטווח הקרוב, מתמטיקת ההון חשובה לא פחות. מה שיכריע את כיוון המניה ב 2026 אינו רק עצם קיומו של הניסוי, אלא גם מבנה הבעלות בחברה ביום שבו יתפרסמו התוצאות הראשונות.

יעילות תפעולית ותחרות

פסיירקס היא כיום חברה ללא הכנסות. זו אינה רק הגדרה יבשה. החברה מצהירה במפורש כי אין לה הכנסות, לקוחות או צבר הזמנות, וכי אין ביכולתה להעריך מתי תחל לייצר הכנסות. לכן, השאלה הרלוונטית אינה "מהי שורת הרווח", אלא מהו קצב שריפת המזומנים, האם חל שינוי באיכות ההוצאות, ומהו הפער בין ההוצאה התפעולית השוטפת להפסד החשבונאי המדווח.

נתחיל מהבסיס: ב 2025 הסתכמו הוצאות המחקר והפיתוח ב 1.36 מיליון ש"ח, ירידה בהשוואה ל 1.813 מיליון ש"ח ב 2024. הוצאות ההנהלה והכלליות נותרו יציבות על כ 1.029 מיליון ש"ח. בסך הכול, הוצאות הליבה של החברה הסתכמו ב 2.389 מיליון ש"ח בלבד. זהו סכום צנוע מאוד במונחי חברות ביוטק ציבוריות, המעיד על פעילות במתכונת רזה במיוחד.

אך כאן עולה שאלת המפתח: האם הירידה בהוצאות המו"פ נובעת מהתייעלות, או שמא ממצוקת מזומנים? התפלגות הוצאות המו"פ מספקת תשובה מורכבת. מתוך 1.36 מיליון ש"ח, רק 63 אלף ש"ח יוחסו למשכורות ונלוות. היתר התחלקו בין שירותי מחקר וניסויים (423 אלף ש"ח), ייעוץ רפואי ופסיכיאטרי (574 אלף ש"ח), ותגמול מבוסס מניות (289 אלף ש"ח). המסקנה היא שמנוע הפיתוח נשען כמעט לחלוטין על מיקור חוץ, יועצים חיצוניים ותגמול הוני, ולא על צוות אורגני. אין בכך פסול, אך המשמעות היא שהחברה טרם בנתה תשתית קלינית משמעותית. כל התקדמות לשלב הניסויים תדרוש הרחבה של המערך התפעולי, ולא רק אישורים רגולטוריים.

גם בחינת התוצאות ברמה החצי שנתית מחדדת את התמונה. במחצית הראשונה של 2025 עמד ההפסד על 2.856 מיליון ש"ח, ואילו במחצית השנייה הוא זינק ל 6.647 מיליון ש"ח. אולם, הזינוק מיוחס כמעט במלואו להוצאות רישום למסחר בסך 5.567 מיליון ש"ח שנזקפו במחצית השנייה. הוצאות המו"פ דווקא התכווצו מ 802 אלף ש"ח במחצית הראשונה ל 558 אלף ש"ח בשנייה, והוצאות ההנהלה והכלליות נותרו יציבות. המסקנה, אם כן, אינה שהחברה איבדה שליטה על ההוצאות, אלא שהיא טרם הגיעה לשלב שבו תקציב הפיתוח משרת פעילות קלינית מלאה.

בגזרת התחרות, החברה מציגה תמונה מעניינת: המתחרות הבולטות מתמקדות בעיקר בפסילוסיבין, LSD, נגזרות איבוגאין אחרות או טיפולים פסיכדליים במינונים גבוהים, וחלקן כבר נמצאות בשלבים קליניים מתקדמים. פסיירקס ממצבת את עצמה כאחת החברות הבודדות שבוחנות שילוב של מיקרודוזינג איבוגאין עם תרופות SSRI. זהו עשוי להיות יתרון תחרותי של ממש, אך יש לסייג: הבידול טרם הוכח קלינית. מדובר בבידול קונספטואלי שממתין למבחן התוצאה בניסויים בבני אדם.

גם חומת המגן הפטנטית עדיין מחוררת. לחברה שתי משפחות פטנטים. לגבי הראשונה, העוסקת בפסילוסיבין ומחלות מעיים, החברה מצהירה כי אין בכוונתה לקדם אותה לשלב הלאומי. המשפחה השנייה והרלוונטית יותר מתמקדת בשילוב של איבוגאין (או נגזרת שלו) עם תרופות נוגדות דיכאון. בקשת הפטנט נמצאת בבחינה במרבית הטריטוריות. היא אמנם אושרה בדרום אפריקה, אך הדוח מבהיר כי מדובר במסלול של אישור אוטומטי ללא בחינה מהותית. חשוב מכך: החברה מודה שהבקשה הוגשה ללא תוצאות ניסוי תומכות, וכי קבלת פטנט רחב ומשמעותי תדרוש השלמת ניסויים רבים, כולל בבני אדם.

נורת אזהרה נוספת נוגעת להסכם עם חברת יישום. לחברה יש אמנם רישיון בלעדי למסחור הטכנולוגיה שתפותח במחקר המשותף, אך הערת שוליים בדוח מגלה כי עד לסיום הפרויקט לא הוגשה כל בקשה לרישום פטנט בגינו. לכן, מי שמחפש כאן חפיר טכנולוגי בצור ימצא כרגע הגנה חלקית בלבד: יש הסכם רישוי ויש בקשת פטנט, אך חסרות הוכחות קליניות ורישום סופי שיעניקו הגנה הרמטית.

תזרים, חוב ומבנה הון

תמונת המזומן הכוללת היא המפתח

כדי לנתח נכונה את מצבה של פסיירקס, יש לבחון את תמונת המזומן הכוללת. הסיבה לכך פשוטה: זו אינה חברה בוגרת שבה ניתן לנתח תזרים מנורמל לפני השקעות. כאן השאלה הקיומית היא כמה מזומן נותר בקופה לאחר כל ההוצאות בפועל, ומהם מקורותיו.

בצד החיובי, יתרת המזומנים צמחה מ 243 אלף ש"ח בתחילת 2025 ל 1.51 מיליון ש"ח בסוף השנה. בצד הפחות מעודד, הגידול לא נבע מפעילות הליבה. התזרים מפעילות שוטפת היה שלילי ועמד על 442 אלף ש"ח, ופעילות השקעה כמעט שלא נרשמה. הגידול בקופה נבע מפעילות מימון בהיקף של 1.709 מיליון ש"ח, שכללה גיוס של 679 אלף ש"ח בהנפקת מניות ואופציות, הלוואה בסך 800 אלף ש"ח (שנפרעה עד תום השנה), ו 1.03 מיליון ש"ח שהתווספו בעקבות עסקת המיזוג.

בפועל, 2025 לא הוכיחה שהחברה מסוגלת לממן את עצמה, אלא שהיא הצליחה לקנות זמן באמצעות שוק ההון, הלוואת גישור והמזומן שקלטה במיזוג.

האתגר אינו חוב פיננסי מעיק, אלא מחיר ההון העתידי

טעות נפוצה נוספת היא לנתח את פסיירקס במונחים של חברת נדל"ן או תעשייה הנאנקת תחת נטל חובות. זה אינו המצב כאן. בסוף 2025 הסתכמו ההתחייבויות השוטפות ב 1.051 מיליון ש"ח בלבד (מתוכם 246 אלף ש"ח לספקים ו 805 אלף ש"ח לזכאים). ההתחייבות הלא שוטפת שנרשמה ב 2024 בגין מנגנון הנפקת מניות נמחקה כליל עד סוף 2025. כלומר, החברה אינה ניצבת בפני "קיר חוב" קלאסי.

הבעיה, אם כן, שונה: לא צורך במחזור חובות, אלא תלות בהון מדלל. החברה מודה בגלוי כי ללא גיוסי הון או הכנסת משקיעים, מקורותיה הנוכחיים לא יספיקו למימון הפעילות השוטפת ב 12 החודשים הבאים. זהו איתות ברור. הוא גם מסביר מדוע רואי החשבון צירפו הערת עסק חי, למרות המעבר להון עצמי חיובי.

ההון העצמי החיובי אינו מבטיח את המשך הדרך

הון עצמי של 826 אלף ש"ח והון חוזר של 824 אלף ש"ח עדיפים, כמובן, על גירעון. אך בחברת ביוטק ללא הכנסות, נתונים אלה אינם מעידים על איתנות פיננסית, אלא רק על התרחקות מסכנת קריסה מיידית. אם בכוונת החברה להשקיע כ 2 מיליון ש"ח בשנה הקרובה, בעיקר בניסויים קליניים בבני אדם ובמחקר יעילות בבעלי חיים, ברור שקופת המזומנים הנוכחית אינה מספקת.

זהו לב העניין. הסכם המימון שנחתם לאחר תאריך המאזן לא נועד להאיץ את צמיחתה של חברה איתנה, אלא בראש ובראשונה להבטיח את הישרדותה. רק אם החברה תצלח את המשוכה הזו, יהיה טעם לבחון האם השילוב של איבוגאין ו SSRI אכן טומן בחובו יתרון מסחרי או רגולטורי.

מבט קדימה

ארבע תובנות מרכזיות צריכות להנחות את התזה ל 2026:

התובנה הראשונה: 2025 לא הייתה שנת מסחור שהתעכבה, אלא שנת מעבר משלד בורסאי לחברת פיתוח. לכן, 2026 תהיה שנת מבחן, ולא שנת פריצה מסחרית.

התובנה השנייה: הניקוי החשבונאי הוליד הפסד כבד על הנייר, אך הותיר פתוחה את השאלה מי יממן את הדרך לתוצאות הקליניות הראשונות, ובאיזה מחיר.

התובנה השלישית: הקניין הרוחני עשוי להציף ערך בעתיד, אך כיום הוא אינו מהווה תחליף לתוצאות קליניות או לאישור רגולטורי.

התובנה הרביעית: גם אם סבב ההשקעה יושלם, הוא צפוי לשנות את מאזן הכוחות וחלוקת הערך בחברה. לפיכך, את 2026 יש לנתח לא רק דרך הפריזמה המדעית, אלא גם דרך מבנה ההון.

2026: שנת המבחן

האסטרטגיה המוצהרת של החברה ברורה: גיוס צוות מומחים לקליניקה ורגולציה, הבטחת אספקת איבוגאין, השגת אישורים לניסוי קליני בבני אדם, והתקשרות עם מרכזים רפואיים בישראל. רק לאחר השלמת ניסוי פאזה שנייה בבני אדם, תפנה החברה לחפש שותף אסטרטגי. לכן, היעד ל 2026 אינו ייצור הכנסות או חתימה על שותפות אסטרטגית, אלא צליחת המעבר מהשלב הפרה קליני לניסויים בבני אדם.

הדוח מספק אומדן עלויות גס: החברה מתכננת להשקיע כ 2 מיליון ש"ח בשנה הקרובה, בעיקר במחקר קליני בבני אדם ובמחקר יעילות בבעלי חיים. יש להתייחס לנתון זה בזהירות. הסכום אינו חריג במונחי תעשיית הביוטק, אך הוא עולה על יתרת המזומנים שהייתה בקופה בסוף השנה. עובדה זו ממחישה מדוע סבב ההשקעה שעליו דווח לאחר תאריך המאזן אינו בבחינת "בונוס", אלא תנאי קיומי.

אבני הדרך ל 2 עד 4 הרבעונים הקרובים

כדי שהתזה תתממש, ארבעה תנאים חייבים להתקיים בטווח הקרוב:

1. השלמת סבב ההשקעה: לא די בדיווחים ובהסכמים על הנייר. השוק ימתין לאישור סופי, הקצאת מניות, והזרמת המזומנים לקופה בפועל.
2. התקדמות לניסוי קליני: הבקשה לניסוי ראשון בבני אדם חייבת לעבור משלב ההצהרות ללוח זמנים מחייב. השוק יצפה לראות אישורים רגולטוריים, התקשרויות עם מרכזים רפואיים, או לכל הפחות אבני דרך ברורות.
3. ביסוס שרשרת האספקה: הזמנה בודדת של חומר גלם ורישיון החזקה הם צעד ראשון, אך אינם מהווים תשתית מספקת לניסוי קליני מתמשך.
4. איכות ההוצאות: החברה תידרש להוכיח שהגידול בהוצאות נובע מבניית תשתית קלינית, ולא מניסיונות נוספים לקנות זמן באמצעות הנדסה פיננסית.

מה עשוי להשפיע על תמחור המניה

בטווח הקצר, השוק צפוי להתמקד במספר מצומצם של משתנים. הראשון הוא מבנה ההשקעה: האם העסקה תושלם, כיצד יופעל מנגנון הראצ'ט, והאם תיווצר דבוקת שליטה חדשה. השני הוא המישור הרגולטורי: כל התקדמות לקראת ניסוי בבני אדם עשויה להשפיע על המניה יותר מאשר הדוחות הכספיים של 2025. השלישי הוא יכולתה של החברה להוכיח שהשילוב התרופתי שהיא מפתחת מתקדם בצעדים מדידים, ולא נשען רק על סיפור מסגרת כללי על פסיכדליה, דיכאון ופטנטים.

התרשים ממחיש היטב את לב הדילמה. אם סבב ההשקעה יושלם במלואו והאופציות ימומשו, פסיירקס תבטיח לעצמה מימון ביניים משמעותי ביחס לשוויה. עם זאת, התרשים גם מדגיש עד כמה החברה קטנה ביחס להון הנדרש לה, ולכמות ניירות הערך שתיאלץ להנפיק כדי לגייסו.

סיכונים מרכזיים

הסיכון המרכזי נותר במישור המימוני, אך לא במובן הקלאסי של סכנת חדלות פירעון מיידית. החשש הוא שהחברה תיאלץ להמשיך לגייס הון בתנאים מדללים, בטרם תשיג הוכחת היתכנות קלינית משמעותית. מנגנון הראצ'ט, זכויות הסירוב, המגבלות על גיוסי הון עתידיים והאפשרות להיווצרות דבוקת שליטה, מחייבים לבחון את הסיכון לא רק במונחי היקף הגיוס, אלא גם במחיר ההון.

הסיכון השני הוא קליני ורגולטורי. החברה טרם החלה בניסויים בבני אדם. היא מודה כי הצלחת הפיתוח אינה מובטחת, כי הפעילות כפופה לרגולציה מחמירה של משרד הבריאות וה FDA, וכי כל עיכוב רגולטורי עלול לפגוע בקצב ההתקדמות. במקרה של איבוגאין, הסיכון אינו תיאורטי בלבד. החברה מפרטת סיכוני בטיחות, אינטראקציות תרופתיות, ואת העובדה שהחומר נתון לפיקוח מחמיר ואף מסווג כסם מסוכן במדינות מסוימות.

הסיכון השלישי נוגע להגנה הפטנטית. בקשת הפטנט המרכזית אמנם רחבה, אך טרם גובתה בנתונים קליניים. החברה מצהירה כי תידרש להוכיח סינרגיה מובהקת כדי להגדיל את סיכוייה לקבל פטנט רחב. בנוסף, במסגרת המחקר המשותף עם יישום לא הוגשה בקשת פטנט עד לסיומו. לכן, מי שמשתית את התזה על בלעדיות עתידית עלול לגלות שאישור הפטנט מתעכב ביחס להתקדמות הקלינית, או להפך.

הסיכון הרביעי הוא סיכון ביצועי. החברה שואפת לגייס צוות קליני ורגולטורי, לרכוש חומרי גלם, לחתום על הסכמים עם מרכזים רפואיים ולהתחיל בניסויים. אולם, היא מנסה לעשות זאת עם מטה רזה הכולל 6-7 עובדים ונותני שירותים בלבד. מודל זה אמנם חסכוני, אך הוא מותיר שולי ביטחון צרים לטעויות, עיכובים או תלות יתר בספקים ויועצים חיצוניים.

עמדת השורטיסטים

נתוני השורט אינם מצביעים על סנטימנט דובי מובהק. נהפוך הוא. נכון ל 4 בדצמבר 2025, יתרת השורט עמדה על אפס, ושיעור השורט מהפלואוט היה 0.00%. גם בשיא המקומי שנרשם בנובמבר 2025, שיעור השורט מהפלואוט הגיע לכ 1.00% בלבד, ויחס הכיסוי (SIR) עמד על 1.62 ימים. אלו הן רמות נמוכות שאינן מעידות על צפיפות שורט (Short Squeeze) או על פוזיציה שלילית חריפה בשוק.

המשמעות היא שהספקנים לגבי פסיירקס אינם פועלים דרך שוק ההשאלות. הספקנות מתבטאת במחיר ההון, בשווי השוק הנמוך ובחשש מפני דילול. זהו הבדל מהותי: הלחץ על המניה בטווח הקצר נובע ממבנה עסקת ההשקעה ומהיכולת להוציא לפועל את הניסוי, ולא מפוזיציות שורט אגרסיביות.

---

מסקנות

פסיירקס חתמה את 2025 במצב טוב יותר מזה שבו פתחה אותה: הפעילות הישנה נוקתה כמעט לחלוטין, ההפסד החשבונאי מורכב ברובו מהוצאות חד פעמיות, והדרך לניסוי ראשון בבני אדם נראית מוחשית מתמיד. עם זאת, התמונה עדיין מורכבת. מוקד הסיכון עבר משאלת הזהות העסקית לשאלות של מימון, רגולציה ודילול בעלי המניות.

מה שיכתיב את כיוון המניה בטווח הקצר והבינוני אינו החזון הכללי סביב האיבוגאין, אלא יכולתה של החברה להשלים את סבב ההשקעה, לקדם את הבקשה לניסוי, ולעשות זאת מבלי לדלל באגרסיביות את ציבור המשקיעים.

תזה נוכחית: פסיירקס השילה מעליה את פעילות הקנאביס, אך טרם הוכיחה את עצמה כחברת ביוטק בשלה. כיום זוהי אופציה קלינית בשלב מוקדם, ששוויה ייגזר מתנאי המימון לא פחות מאשר מההתקדמות המדעית.

מה השתנה: במהלך 2025 החברה חיסלה את הפעילות הישנה, עברה ארגון מחדש, וסיימה את השנה עם יתרת מזומנים והון עצמי חיובי. במקביל, המסלול הקליני התבהר, אך איום הדילול ומאבקי השליטה החריפו.

תזת הנגד: ייתכן שהשוק מתמקד יתר על המידה בסיכון הדילול, ומתעלם מכך שהחברה גיבשה תשתית ראויה לניסוי ראשון בבני אדם והבטיחה מימון ביניים משמעותי לאחר תאריך המאזן.

מה עשוי לשנות את תמחור המניה: השלמת סבב ההשקעה, התקדמות רגולטורית ממשית, וקביעת מועד יעד לניסוי בבני אדם. מנגד, גיוס הון נוסף בדיסקאונט או הפעלת מנגנוני הגנה למשקיעים, יציפו מחדש את החשש מפני שחיקת בעלי המניות.

למה זה חשוב: בחברות ביוטק ללא הכנסות, הגורם שמממן את הדרך לתוצאות הקליניות הראשונות גוזר את מרבית האפסייד העתידי. לכן, סוגיית המימון בפסיירקס אינה הערת שוליים, אלא לב התזה.

מה חייב לקרות עכשיו: ב 2 עד 4 הרבעונים הקרובים על החברה להשלים את סבב המימון, להציג התקדמות רגולטורית לקראת ניסוי בבני אדם, ולהוכיח שההון החדש מנותב להשגת תוצאות קליניות, ולא רק לקניית זמן.