אינפלציה מצד הביקוש? או מצד ההיצע? ממתי יש שני סוגי אינפלציה?
האינפלציה שאנחנו רגילים לשמוע עליה מורכבת משני סוגים. אינפלציה מצד הביקוש ואינפלציה מצד ההיצע, אז בואו נצלול להסברים -
אינפלציה מצד הביקוש, בגדול, אומרת שיש יותר מידי כסף ״שרודף״ אחרי פחות מידי מוצרים. איך זה קורה? כאשר יש פער בין הצמיחה בכלכלה לצמיחת כמות הכסף בכלכלה.
ובמילים פשוטות?
יש לנו כלכלה כלשהי, של מדינה כלשהי, במדינה הזאת יש יותר כסף בכלכלה מאשר אופציות שאפשר להוציא עליהן את הכסף - בדיוק בגלל הסיבה הזאת הצרכנים יוכלו להתמודד עם עליית מחירים (כי יש לכל אחד יותר כסף). הדוגמה הכי פשוטה שכולנו שמענו עליה כל כך הרבה פעמים היא הדפסת כסף שמגדילה את כמות הכסף במשק אבל לא מגדילה את הצמיחה בכלכלה באותה המידה.
בנוסף לאינפלציה מצד הביקוש, יש לנו גם את האינפלציה מצד ההיצע, שאומרת, בגדול, שהתייקרות המוצרים והשירותים בכלכלה נובעת מהתייקרות עלויות הייצור. לצורך העניין, ניתן לחשוב על עלייה במחירי האנרגיה - כמעט כל מוצר דורש אנרגיה (חשמל, דלק) בשביל לייצר אותו כך שלמעשה עלייה במחירי האנרגיה תייקר את עלויות הייצור של המוצר ועלולה לגרום לאינפלציה מצד ההיצע כך שלבסוף היצרנים יעלו מחירים שיתגלגלו לכיס הצרכן.
אחלה, איך ניתן לטפל בכל אחד מסוגי האינפלציות?
בשביל לטפל באינפלציה מצד הביקוש צריך להבין קודםמה הקשר בין העלאת ריבית לבין הורדת האינפלציה. באינפלציה מצד ההיצע ניתן לטפל באמצעות הסכמים בין מדינות, סבסודים, שחרור צווארי בקבוק של הליכים שלבסוף יורידו את עלויות הייצור.
גילוי נאות: המאמר באתר תל אביב לעומק הוא תוכן מידע, מחקר ופרשנות כללית בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, המלצה או הצעה לקנות, למכור או להחזיק נייר ערך כלשהו, ואינו מותאם לצרכים או לנתונים של קורא מסוים.
הכותב, בעלי האתר או גורמים הקשורים אליהם עשויים להחזיק, לקנות, למכור או לבצע פעולות בניירות הערך או בנכסים פיננסיים הקשורים לחברות הנדונות, לפני או אחרי פרסום המאמר, ללא הודעה מוקדמת וללא עדכון בדיעבד. אין לראות בפרסום המאמר הצהרה בדבר קיומה או אי-קיומה של החזקה כלשהי.
ייתכנו טעויות, חוסרים או שינויי מידע לאחר מועד הפרסום. לפני קבלת החלטה יש לבדוק את הדיווחים הרשמיים ומקורות המידע המקוריים.
מצאתם טעות במאמר הזה?הערות ותיקונים עוזרים לשמור על איכות התוכן ועל הדיוק.
דיווח