פרטנר מבקשת לממן חלוקה של 500 מיליון שקל בחוב חדש

פרטנר מבקשת לחלק 500 מיליון שקל נוספים לבעלי המניות, בהמשך לדיבידנד של 465 מיליון שקל ששילמה במרץ. אם בית המשפט המחוזי מרכז-לוד יאשר את המהלך, סך החלוקות ב 2026 יגיע ל 965 מיליון שקל. החלוקה אינה נשענת רק על המזומן שמייצרת הפעילות השוטפת: התחזית המלווה את הבקשה מניחה גיוס חוב של 750 מיליון שקל בריבית שנתית של 6%, תוך דחיית פירעון הקרן ל 2030 (ארבע שנות גרייס). בהשוואה לתרחיש הבסיס של החברה, שלא כלל את החלוקה המיוחדת, החוב הפיננסי בסוף 2026 יגדל ב 550 מיליון שקל והחוב נטו יגדל ב 517 מיליון שקל. קופת המזומנים תישאר גבוהה ב 33 מיליון שקל מתרחיש הבסיס, משום שחלק מהגיוס נועד לשמר כרית נזילות. פרטנר מתחילה את המהלך עם מאזן חזק, יחס חוב נטו ל EBITDA מתואם של 0.4 (נכון לסוף מרץ) ומרווח גדול מאמות המידה הפיננסיות. עם זאת, בית המשפט טרם אישר את החלוקה, והחלטתו מ 20 ביולי רק פתחה את שלב ההתנגדויות. מכאן נדרשות שלוש הוכחות: אישור משפטי סופי, השלמת הגיוס בתנאים המתוכננים, ותזרים חופשי שיכסה את ההשקעות, החכירות ושירות החוב בדוחות הקרובים.

בית המשפט טרם אישר את החלוקה

ההחלטה מ 20 ביולי מורה לפרטנר לפרסם הודעה לנושים ומגדירה את לוחות הזמנים להגשת התנגדויות. נושים רשאים להתנגד לבקשה בתוך 30 יום ממועד הגשתה. זוהי התקדמות פרוצדורלית, אך היא אינה מהווה אישור סופי לביצוע החלוקה.

חוות הדעת הכלכלית שצורפה לבקשה מציגה מסקנה ברורה יותר. לאחר בחינת תרחיש בסיס ושני תרחישי לחץ, קבע המומחה כי אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מפרטנר לעמוד בהתחייבויותיה. מסקנה זו תומכת בבקשה, אך היא נשענת על תקציב פנימי, על הנחת נגישות עתידית לשוק האשראי, ועל תחזיות תפעוליות שאינן מגובות בהתחייבויות קשיחות של לקוחות או מלווים.

ההבחנה כאן קריטית. לא מדובר בדיבידנד מאושר מתוך רווחים צבורים, אלא בבקשה לחלוקה שאינה מקיימת את מבחן הרווח. הערך המרכזי למשקיעים בשלב זה הוא החשיפה לאופן שבו פרטנר מתכננת לממן את המהלך, ולביצועים התפעוליים שיידרשו כדי לבנות מחדש את כרית המזומנים.

גיוס החוב משאיר את קופת המזומנים מעל תרחיש הבסיס

המדד הרלוונטי כאן הוא גמישות המזומן הכוללת, כלומר היתרה שנותרת לאחר השקעות, פירעונות קרן, תשלומי חכירה, ריבית והחלוקה עצמה.

התחזית לתקופה שבין אפריל לדצמבר 2026 נפתחת עם 337 מיליון שקל בקופה. היא מניחה תזרים של 666 מיליון שקל מפעילות שוטפת, תקבולי ריבית של 6 מיליון שקל, וגיוס חוב חדש בסך 750 מיליון שקל. מנגד, התחזית כוללת השקעות של 349 מיליון שקל, פירעון אג"ח והלוואות בנקאיות בסך 205 מיליון שקל, פירעון קרן חכירות של 87 מיליון שקל, תשלומי ריבית של 67 מיליון שקל, ואת החלוקה המיוחדת בסך 500 מיליון שקל. יתרת המזומנים החזויה בסוף השנה עומדת על 551 מיליון שקל.

ההשוואה לתרחיש המקורי מחדדת את מקורות המימון:

הטבלה ממחישה מדוע שגוי לייחס את מלוא 750 מיליון השקלים למימון החלוקה. תרחיש הבסיס כבר כלל גיוס חוב של 200 מיליון שקל לצורכי נזילות. המהלך הנוכחי מוסיף 550 מיליון שקל חוב ביחס לבסיס, מממן את החלוקה הנוספת של 500 מיליון שקל, ומשאיר עוד 33 מיליון שקל בקופה. בפועל, בעלי המניות מקבלים מזומן כעת, בעוד החברה משמרת יתרה תפעולית באמצעות הגדלת ההתחייבויות ארוכות הטווח.

התקציב נשען על ייצור מזומן שוטף לכיסוי ההשקעות

תרחיש הבסיס מניח הכנסות של 3.256 מיליארד שקל, EBITDA של 1.316 מיליארד שקל ותזרים חופשי של 347 מיליון שקל ב 2026. מאחר שברבעון הראשון נרשם EBITDA של 306 מיליון שקל, פרטנר תידרש לקצב ממוצע של כ 337 מיליון שקל בכל אחד משלושת הרבעונים הנותרים כדי לעמוד ביעד השנתי.

עד שנת 2030, ההכנסות צפויות לצמוח ל 3.772 מיליארד שקל, ה EBITDA ל 1.542 מיליארד שקל, והתזרים החופשי ל 656 מיליון שקל. התקציב מניח שמירה על נתח שוק סלולרי של 24%, שיפור הדרגתי ברמת המחירים, התאוששות בהכנסות משירותי נדידה, גידול במנויי אינטרנט וטלוויזיה, צמיחה בשירותי דאטה לעסקים, והפעלת כל 168 אלף הקווים הכלולים בהסכם IRU מול בזק. במקביל, ההשקעות צפויות להישאר גבוהות, בטווח של 466 עד 483 מיליון שקל בשנה.

התחזית כוללת גם רכישת חברה או פעילות ב 250 מיליון שקל בשנת 2027, תוך הנחת תרומה חיובית להכנסות ולרווחיות. מכאן שחלק מהצמיחה החזויה עד 2030 אינו אורגני. אף שהרכישה אינה עסקה חתומה, יציאת המזומן בגינה כבר מגולמת בתרחיש שעליו נשענת חוות הדעת.

נקודה נוספת שמשפיעה על קריאת המהלך: התחזית אינה כוללת דיבידנדים שוטפים נוספים לאחר 2026. כל חלוקה עתידית תדרוש אישור נפרד ובחינה מחודשת של יכולת הפירעון. חוות הדעת מכשירה אפוא חלוקה חד-פעמית של 500 מיליון שקל, אך אינה תומכת במדיניות של חלוקות דומות בשנים הבאות.

דחיית פירעון הקרן ל 2030 מרחיקה את עומס שירות החוב

תנאי המימון במודל מניחים ריבית שנתית של 6%, ארבע שנים ללא פירעון קרן, ופירעון בארבעה תשלומים שנתיים שווים החל מ 2030. הריבית תשולם באופן שוטף, אך עיקר נטל הקרן נדחה אל מעבר לשנות התחזית הקרובות. כתוצאה מכך, שירות החוב בתרחיש הבסיס מזנק מ 118 מיליון שקל ב 2029 ל 333 מיליון שקל ב 2030, עם תחילת פירעון הקרן החדשה.

חוות הדעת מציינת כי יכולת הפירעון נבדקה גם לאחר 2030, אך תרחישי הלחץ חושפים תלות במיחזור חוב. בתרחיש הפסימי, שבו ההכנסות נמוכות ב 450 מיליון שקל מתרחיש הבסיס עד 2030, המודל מניח גיוס של 900 מיליון שקל ב 2026 ועוד 150 מיליון שקל ב 2027. בתרחיש הקיצון, שבו הפגיעה בהכנסות מעמיקה ב 600 מיליון שקל, נדרשים גיוסים נוספים של 250 מיליון שקל ב 2027 ועוד 250 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2029 וב 2030.

התרחישים משאירים את הרכישה האפשרית בסך 250 מיליון שקל גם תחת תנאי לחץ. זוהי הנחה מחמירה בצד השימושים, אך היא ממחישה שיכולת הפירעון נשענת בחלקה על גיוסי חוב נוספים בתנאים דומים. לכן, הנגישות לשוק ההון היא רכיב פעיל במסקנת המומחה, ולא רק כרית ביטחון תאורטית.

החברה מציגה כריות ביטחון נוספות, כגון מכירת אתרי סלולר וחכירתם מחדש, דחיית השקעות, הקדמת תקבולים דרך עסקאות פקטורינג, וגיוסי חוב או הון נוספים. אלו הם מהלכים אפשריים, לא מקורות חתומים, וכל אחד מהם גובה מחיר עתידי בדמות דמי שכירות, עלויות מימון, פגיעה בתשתיות או דילול בעלי המניות.

החלוקה מצמצמת את הגמישות הפיננסית

נקודת הפתיחה של פרטנר תומכת במהלך. בסוף מרץ עמד ההון העצמי על 1.934 מיליארד שקל, יחס החוב נטו ל EBITDA מתואם עמד על 0.4, והחברה עמדה בכל אמות המידה הפיננסיות. תקרת המינוף החוזית עומדת על 5, ומגבלות החלוקה דורשות הון עצמי של 750 עד 850 מיליון שקל לפחות לאחר ביצועה. גם חברת הדירוג S&P מעלות, שאשררה במאי דירוג ilAA- באופק יציב, העריכה שהחלוקה תעלה את יחס החוב ל EBITDA לטווח של 1.1 עד 1.3, רמה שעדיין תומכת בדירוג הנוכחי.

יכולת פירעון אינה שקולה לחלוקה נטולת עלות. אם החוב יגויס בתנאי המודל והפעילות תעמוד ביעדי התקציב, פרטנר תשמור על מינוף מתון ונזילות מספקת. במקביל, החברה ממירה חלק מכרית המזומנים ומהיכולת לממן השקעות, רכישות או דיבידנדים עתידיים לתשלום מיידי לבעלי המניות. הדוחות הקרובים יצטרכו להציג תזרים חופשי שאינו נשען על אירועים חד פעמיים, כמו החזר המס שנרשם ברבעון הראשון, ביצוע השקעות בהתאם לתחזית ויחס חוב נטו ל EBITDA שלא יחרוג מכ 1.1. הריבית בגיוס בפועל, החלטת בית המשפט והיקף החלוקות העתידיות יקבעו כמה גמישות פיננסית תיוותר בחברה לאחר ביצוע התשלום.