דלג לתוכן
מאת21 ביוני 2026כ 4 דקות קריאה

הום ביוגז מקרבת את פרויקט רואנדה לשוק הפחמן של סינגפור

הום ביוגז קיבלה מכתב כוונות מרואנדה ומכתב תמיכה ראשוני מסינגפור לפרויקט הפחמן ברואנדה. המהלך מקדם מסלול מכירה למדינה רוכשת עם מס פחמן ברור, והשלב הבא הוא אישור סופי, הסכמים מסחריים וקצב התקנות שייצר זכויות למכירה.

הום ביוגז קיבלה מכתב כוונות מרשות הסביבה של רואנדה ומכתב תמיכה ראשוני מרשות הסביבה הלאומית של סינגפור לפרויקט הפחמן ברואנדה. זה צעד חשוב יותר מעוד הודעה על פרויקט, מפני שהוא מחבר בין מדינת המקור שממנה מגיעות זכויות הפחמן לבין מדינה רוכשת שיש לה מס פחמן ותמריץ כלכלי לרכוש זכויות בינלאומיות. סינגפור גובה כיום מס פחמן של 45 דולר סינגפורי לטון, כ 35 דולר אמריקאי, והחברה מציינת צפי להעלאה לטווח של 50 עד 80 דולר סינגפורי לטון. עדיין אין כאן אישור סופי, אין ודאות לכמות, לעיתוי או לתמורה, ואין הסכם מכירה חתום. לכן הדיווח לא מוכיח הכנסה קרובה, אבל הוא משפר את איכות המסלול: הום ביוגז כבר אינה מדברת רק על יצירת זכויות פחמן במדינת מקור, אלא על תהליך שמכוון לשוק יעד מוגדר בסינגפור.

המכתב החשוב הוא החיבור בין מדינת מקור למדינת רכישה

פרויקטי פחמן אינם הופכים להכנסות רק מפני שהחברה מתקינה מערכות. צריך שהפרויקט יירשם, שהחיסכון בפליטות יאומת, שהזכויות יונפקו, ושיהיה מי שמוכן לרכוש אותן במחיר שמצדיק את ההשקעה. כאן נכנס סעיף 6.2 לאמנת פריז, המנגנון שמאפשר שיתוף פעולה בין מדינות לצורך העברת תועלות הפחתת פליטות.

בדיווח האחרון, הום ביוגז קיבלה אישור עקרוני משני הצדדים החשובים בתהליך: רואנדה כמדינת המקור וסינגפור כמדינה רוכשת. החברה מגדירה את המכתבים כאבן דרך משמעותית מפני שהם תומכים בהמשך קידום הפרויקט במסגרת ההסכם הבילטרלי בין המדינות.

זה אינו אישור סופי. החברה עצמה מדגישה שהשלמת התהליך כפופה להליכי רישום ואישורים סופיים ברואנדה ובסינגפור. אבל מבחינת איכות הפרויקט, ההבדל בין פרויקט שמנסה לייצר זכויות לבין פרויקט שמקבל תמיכה משני הצדדים הרגולטוריים הוא מהותי. הסיכוי להתקדמות מסחרית גבוה יותר כאשר גם המדינה שממנה מגיעות הזכויות וגם המדינה שאמורה לרכוש אותן כבר נמצאות בתוך התהליך.

מחיר הפחמן בסינגפור נותן עוגן כלכלי

הנתונים שסינגפור מספקת למסלול הזה חשובים מפני שהם מייצרים נקודת ייחוס למחיר. הום ביוגז מציינת שמס הפחמן בסינגפור עומד כיום על 45 דולר סינגפורי לטון, כ 35 דולר אמריקאי, וכי קיימת ציפייה להמשך העלאת המס לטווח של 50 עד 80 דולר סינגפורי לטון, כ 39 עד 62 דולר אמריקאי.

לצד המחיר, החברה מציינת ביקוש פוטנציאלי לזכויות פחמן בינלאומיות של כ 2.5 מיליון טון בשנה מצד חברות בסינגפור, ועוד ביקוש אפשרי של 1 עד 2.5 מיליון טון בשנה מצד ממשלת סינגפור. אלה אינם מספרים שמבטיחים מכירה להום ביוגז, אך הם מסבירים למה השוק הזה מעניין יותר משוק וולונטרי כללי: יש מס, יש צורך רגולטורי, ויש מדינה שמצהירה על שימוש במנגנוני סעיף 6 כדי לעמוד ביעדי האקלים שלה.

הסיכון הוא שהמחיר התיאורטי אינו מחיר העסקה של הום ביוגז. המחיר בפועל ייקבע בהסכמים מסחריים שעדיין לא נחתמו, לפי סוג הזכויות, איכות האימות, מועד האספקה, היקף ההתחייבות ועלויות הפיתוח וההתקנות. לכן העוגן הסינגפורי משפר את המסלול, אך אינו מחליף חוזה מכירה.

ההתקנות הן מקור הזכויות וגם צריכת המזומן

הום ביוגז מציינת שהיא פועלת לחתימה על הסכמים מסחריים למכירת זכויות פחמן או למימון פיתוח הפרויקט, במטרה להגדיל את בסיס ההתקנות ברואנדה לעשרות אלפי מערכות בשנים הקרובות. זה המשפט שמחבר בין האישור הרגולטורי לבין הדוחות הכספיים.

מערכת שלא הותקנה אינה מייצרת הפחתת פליטות. הפחתת פליטות שלא אומתה אינה הופכת לזכות פחמן. זכות שלא נמכרה אינה הופכת למזומן. לכן הדרך להכנסות עוברת דרך שלושה שלבים שונים: התקנות, אימות והנפקת זכויות, ואז מכירה או מימון מול לקוח. הדיווח האחרון מתקדם בעיקר בשלב הרגולטורי והמסחרי הראשוני, לא בשלב המזומן.

החברה כבר מראה פעילות מצטברת בתחום. ביוני היא דיווחה על חציית רף של 10,000 מערכות מותקנות בפרויקטי הפחמן, ובמאי דיווחה על הנפקת זכויות פחמן רביעית בקניה ואספקת זכויות בהיקף של כ 700 אלף ש"ח. בגאנה התקבל אישור קבוע לפרויקט שיכול להנפיק עד כ 1.12 מיליון טון פחמן. הדיווח מרואנדה וסינגפור מצטרף לרצף הזה, אך הוא עדיין צריך להפוך להתקנות בהיקף גדול יותר ולהסכמי מכירה.

הדיווח הבא צריך לעבור ממכתב להסכם

הום ביוגז התקרבה למסלול מכירה איכותי יותר מפני שסינגפור היא שוק עם תמריץ כלכלי ברור לרכישת זכויות פחמן. זה שונה ממסלול שבו החברה רק מציגה פוטנציאל סביבתי כללי. מצד שני, המכתבים שהתקבלו אינם מקנים ודאות לגבי כמות, מחיר, עיתוי או תמורה.

האירוע הבא שיכול לשנות את הקריאה יהיה הסכם מסחרי למכירת זכויות, הסכם מימון לפרויקט ברואנדה, אישור סופי מהרשויות או עדכון התקנות שמראה שהחברה מסוגלת להגדיל את בסיס המערכות בקצב שמתאים לשוק הסינגפורי. עד אז, הדיווח משפר את הסתברות המסלול ואינו עונה עדיין על השאלה החשובה ביותר להום ביוגז: כמה מהר זכויות הפחמן הופכות להכנסות ולמזומן.

גילוי נאות: הניתוח באתר תל אביב לעומק הוא תוכן מידע, מחקר ופרשנות כללית בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, המלצה או הצעה לקנות, למכור או להחזיק נייר ערך כלשהו, ואינו מותאם לצרכים או לנתונים של קורא מסוים.

הכותב, בעלי האתר או גורמים הקשורים אליהם עשויים להחזיק, לקנות, למכור או לבצע פעולות בניירות הערך או בנכסים פיננסיים הקשורים לחברות הנדונות, לפני או אחרי פרסום הניתוח, ללא הודעה מוקדמת וללא עדכון בדיעבד. אין לראות בפרסום הניתוח הצהרה בדבר קיומה או אי-קיומה של החזקה כלשהי.

ייתכנו טעויות, חוסרים או שינויי מידע לאחר מועד הפרסום. לפני קבלת החלטה יש לבדוק את הדיווחים הרשמיים ומקורות המידע המקוריים.

מצאתם טעות בניתוח הזה?הערות ותיקונים עוזרים לשמור על איכות הניתוח ועל הדיוק.
דיווח