פרימוטק ברבעון הראשון: רווחיות חזקה יותר מול הסכם מחירים שעדיין חסר
פרימוטק פתחה את 2026 עם עלייה מתונה בהכנסות אבל עם קפיצה חדה יותר ברווחיות, בעיקר דרך שיפור במרווח הגולמי והמגזר המוסדי. ועדיין, ההתקשרות החדשה מול משרד הביטחון עוד לא נסגרה בהסכם מחירים, והדיבידנד של 20 מיליון ש"ח הופך את מצב הנזילות לנקודת בדיקה מרכזית ברבעונים הקרובים.
הרבעון הראשון של פרימוטק נותן תשובה ראשונה לשאלה שעדיין לא הוכרעה בסוף 2025: האם החברה יודעת לשמור על רווחיות גם בלי להישען על חריגת ביקוש ביטחונית. התשובה הראשונית חיובית, אבל לא מלאה. ההכנסות עלו רק ב 3.0%, אך הרווח התפעולי עלה ב 25.7% והרווח הנקי עלה ב 31.0%, בעיקר בזכות שיפור בשיעור הרווח הגולמי ל 41.37% ועלייה ברווח המגזר המוסדי. זה רבעון שמראה שהעסק יכול להרוויח יותר גם כשהשורה העליונה אינה פורצת קדימה, אבל הוא עדיין לא סוגר את שתי השאלות החשובות יותר: הסכם המחירים החדש מול משרד הביטחון עדיין לא נחתם, והדיבידנד של 20 מיליון ש"ח משאיר את מצב הנזילות רגיש יותר ממה שנראה מהרווח לבדו. התזרים מפעילות שוטפת הסתכם ב 11.5 מיליון ש"ח ותמך ברווח, אך אחרי שימושי המזומן בפועל ברבעון החברה סיימה עם 1.8 מיליון ש"ח מזומן ושווי מזומן בלבד, לפני תשלום הדיבידנד שחולק לאחר תאריך המאזן. הרבעונים הקרובים צריכים להראות שהמרווח אינו רק תוצר של תמהיל נוח ושקל חזק, שההארכה הישנה מול משרד הביטחון מתחלפת בהסכם מחירים מחייב, ושהמעבר התפעולי בבאר שבע מתחיל להוריד חיכוך במקום להוסיף שכבת עלות.
הכנסות ורווחיות שהשתפרו דרך המרווח
פרימוטק היא בעיקר פלטפורמת אספקה מוסדית וייצור משלים של מוצרי ניקוי, נייר, אריזה, ציוד חד פעמי ומוצרים לצורכי רפואה ורווחה. לכן הרבעון הזה צריך להיבחן פחות דרך עצם הצמיחה בהכנסות ויותר דרך איכות המרווח: החברה מכרה מעט יותר, אבל כל שקל מכירות השאיר הרבה יותר בדרך לרווח התפעולי.
הכנסות הרבעון הסתכמו ב 66.1 מיליון ש"ח לעומת 64.1 מיליון ש"ח ברבעון המקביל. הרווח הגולמי עלה ל 27.3 מיליון ש"ח מ 25.0 מיליון ש"ח, ושיעור הרווח הגולמי עלה ל 41.37% מ 38.92%. הרווח התפעולי עלה ל 9.4 מיליון ש"ח, ושיעורו מההכנסות עלה ל 14.23% מ 11.66%. ברמת שווי שוק של כ 196 מיליון ש"ח, רווח נקי רבעוני של 7.0 מיליון ש"ח יכול למשוך תשומת לב, אבל המספר הזה ראוי למעקב רק אם הרווחיות תחזור גם אחרי שהשפעות התמהיל, המטבע והביקוש הביטחוני יתייצבו.
מה שמעניין ברבעון הוא המקור לשיפור. עלות המכירות ירדה מעט, מ 39.2 מיליון ש"ח ל 38.7 מיליון ש"ח, אף שההכנסות עלו. החברה נהנתה מהתחזקות השקל מול הדולר, שהפחיתה את עלויות הרכש במטבע זר, אך היא גם ספגה עלייה בשכר ובעלויות אחרות. כלומר, השיפור אינו רק ירידה טכנית בעלות רכש, אלא שילוב של מטבע, תמהיל מוצרים ומכירות ברווחיות טובה יותר.
החלוקה לפי קבוצות מוצרים מראה שהצמיחה לא הייתה רוחבית. מוצרי חד פעמי עלו ל 29.8 מיליון ש"ח מ 25.1 מיליון ש"ח, ומוצרי ציוד רפואי וריהוט עלו ל 7.2 מיליון ש"ח מ 5.7 מיליון ש"ח. מנגד, מוצרי נייר ירדו ל 15.3 מיליון ש"ח מ 18.6 מיליון ש"ח, ומוצרי ניקיון וטואלטיקה ירדו ל 13.1 מיליון ש"ח מ 14.2 מיליון ש"ח. זו נקודה חשובה: הרבעון מציג רווחיות טובה יותר, אבל הוא לא מוכיח עדיין ביקוש רחב וחלק בכל קבוצות המוצרים.
המגזר המוסדי נשאר מרכז הכובד. ההכנסות בו הסתכמו ב 58.5 מיליון ש"ח, כמעט ללא שינוי מול 58.2 מיליון ש"ח ברבעון המקביל, אך הרווח המגזרי עלה ל 8.1 מיליון ש"ח מ 6.4 מיליון ש"ח. המשמעות היא שהחברה לא נזקקה לתוספת מחזור משמעותית כדי לייצר הרבה יותר רווח. זה סימן חיובי, כל עוד הוא אינו נשען על לקוח אחד, על תזמון רכש נוח או על חיסכון שלא יחזור.
משרד הביטחון עדיין מספק נפח, לא ודאות מלאה
הניתוח השנתי הקודם על פרימוטק, שפורסם לאחר דוחות 2025, השאיר את משרד הביטחון כנקודת ההוכחה המרכזית של 2026. הרבעון הראשון מחזק חלק מהתמונה, אבל לא סוגר אותה. ההכנסות ממשרד הביטחון עלו בכ 9 מיליון ש"ח לעומת הרבעון המקביל, בזמן שמכירות ללקוחות אחרים ירדו, בין היתר בגלל אירועים ביטחוניים וסיום התקשרויות עם כמה לקוחות. כך שהרווחיות המוסדית השתפרה, אך איכות ההכנסה עדיין תלויה בשאלה כמה מתוך הנפח הזה חוזר ברבעונים הבאים ובאיזה מחיר.
הנקודה החדה יותר נמצאת בתנאי ההתקשרות. ההתקשרות הישנה להספקת חומרי ניקוי ומוצרי היגיינה, שבה החברה זכתה עוד באוגוסט 2017, הוארכה פעם נוספת עד 31 ביולי 2026. במקביל, הזכייה במכרז החדש מדצמבר 2025 עדיין לא הפכה להסכם מחירים מתוקצב ומחייב. לכן ההמשכיות מול לקוח העוגן קיימת, אך היא נשענת כרגע על הארכת מסגרת קיימת ולא על כלכלת מכרז חדשה וסגורה.
זה ההבדל בין לקוח גדול שממשיך להזמין לבין צבר שאפשר לתמחר בביטחון. החברה אינה מציגה צבר מחייב ממשרד הביטחון, והמרווח תלוי בתמהיל הזמנות בפועל, בסל המוצרים ובהתאמות מחיר. אם הסכם המחירים ייחתם בתנאים טובים, הרבעון הראשון ייראה כמו הוכחה מוקדמת לכך שהמכרז החדש יכול לתמוך ברווחיות. אם ההארכות יימשכו בלי הסכם חדש, השוק יקבל עוד מחזור הכנסות, אך פחות ודאות לגבי המחיר והמרווח.
התזרים תמך ברווח, הדיבידנד מצמצם את הגמישות
התזרים מפעילות שוטפת הסתכם ב 11.5 מיליון ש"ח, מעט מעל 11.3 מיליון ש"ח ברבעון המקביל, והוא גבוה מהרווח הנקי. זו נקודה טובה לחברה שמנהלת מלאי, לקוחות וספקים. גם ימי הלקוחות הממוצעים ירדו ל 85 ימים מ 89 ימים ברבעון המקביל, בעוד ימי הספקים עלו ל 71.5 ימים מ 67.5 ימים. הפער עדיין אומר שהחברה מממנת חלק מהלקוחות זמן ארוך יותר מזה שהיא מקבלת מהספקים, אבל הכיוון ברבעון לא מצביע על הרעה בהון החוזר.
כאן צריך להפריד בין שתי שכבות מזומן. בגמישות התזרימית אחרי כל שימושי המזומן בפועל ברבעון, לפני תשלום הדיבידנד שחולק לאחר תאריך המאזן, החברה התחילה עם 3.0 מיליון ש"ח מזומן ושווי מזומן, ייצרה 11.5 מיליון ש"ח מפעילות שוטפת, השתמשה ב 0.6 מיליון ש"ח בפעילות השקעה נטו והשתמשה ב 12.0 מיליון ש"ח בפעילות מימון, בעיקר פירעונות אשראי וחכירות. התוצאה היא ירידה ל 1.8 מיליון ש"ח מזומן ושווי מזומן בסוף הרבעון.
הדיבידנד משנה את הפרשנות של המאזן. ב 31 במרץ 2026 הוכרז דיבידנד של 20 מיליון ש"ח, שחולק לאחר תאריך המאזן. ההתחייבות הזו כבר מופיעה כהתחייבות שוטפת, והיא מסבירה חלק גדול מהירידה בהון העצמי ל 161.9 מיליון ש"ח ומעלייה בשיעור ההתחייבויות השוטפות ל 34.3% מהמאזן. זה לא סיכון חוב מיידי: אמות המידה הפיננסיות רחוקות מאוד מהגבולות, עם הון מוחשי של כ 152.4 מיליון ש"ח מול דרישה של לפחות 40 מיליון ש"ח, שיעור הון מוחשי של 59.6% מול דרישה של לפחות 22%, ויחס חוב פיננסי נטו ל EBITDA של כ 0.44 מול תקרה של 5.
ועדיין, חלוקת מזומן גדולה בחברה שמסיימת רבעון עם מזומן נמוך יחסית הופכת את איכות התזרים לרלוונטית יותר מהרווח החשבונאי. אם הרבעונים הבאים ימשיכו לייצר תזרים מפעילות שוטפת דו ספרתי במיליוני שקלים, החלוקה תיראה כמו החזר מזומן מחברה רווחית עם חוב נמוך. אם המרווח ייחלש או שההון החוזר יצרוך יותר מזומן, הדיבידנד ייראה פחות כמו מדיניות נוחה ויותר כמו שימוש מוקדם בגמישות הפיננסית.
מה יכריע את הרבעונים הבאים
באפריל 2026 קיבלה החברה רישיון עסק עד סוף 2036 למפעל אופק קליר, שעבר למקרקעין העיקריים בבאר שבע. זה סוגר חלק מסיכון המעבר במפעל הנייר ומראה שההשקעה בבאר שבע אינה רק תוכנית עתידית. ועדיין, מוצרי הנייר ירדו ברבעון ל 15.3 מיליון ש"ח מ 18.6 מיליון ש"ח, ולכן הרישיון הוא אבן דרך תפעולית חשובה, לא הוכחה שהמעבר כבר מעלה מכירות, ניצולת או רווחיות.
המסקנה הנוכחית היא ש פרימוטק פתחה את 2026 טוב יותר מכפי שהכותרת של צמיחה מתונה בהכנסות מספרת. הרווחיות השתפרה, המגזר המוסדי הראה מינוף תפעולי, התזרים תמך ברווח, ובאר שבע קיבלה אבן דרך תפעולית חשובה. אבל הרבעון עדיין לא מציג תמונה ברורה לחלוטין: ההסכם החדש מול משרד הביטחון עוד לא נסגר, הצמיחה במוצרים אינה רוחבית, והדיבידנד מצמצם את מרווח התמרון במזומן גם אם הקובננטים רחוקים מלחץ.
הפרשנות ברבעונים הקרובים תקום או תיפול על שלושה דברים. הראשון הוא חתימת הסכם המחירים החדש מול משרד הביטחון והבנה אם הוא שומר על רווחיות המגזר המוסדי. השני הוא חזרת השיפור ברווח הגולמי גם בלי עזרה חריגה מתמהיל או מטבע. השלישי הוא התזרים אחרי מלאי, לקוחות, ספקים, השקעות וחלוקות. אם שלושתם יתקדמו יחד, הרבעון הראשון ייראה כמו תחילת שנת הוכחה טובה. אם אחד מהם יישבר, העלייה ברווח תישאר נתון יפה אבל פחות מספק.
גילוי נאות: הניתוח באתר תל אביב לעומק הוא תוכן מידע, מחקר ופרשנות כללית בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, המלצה או הצעה לקנות, למכור או להחזיק נייר ערך כלשהו, ואינו מותאם לצרכים או לנתונים של קורא מסוים.
הכותב, בעלי האתר או גורמים הקשורים אליהם עשויים להחזיק, לקנות, למכור או לבצע פעולות בניירות הערך או בנכסים פיננסיים הקשורים לחברות הנדונות, לפני או אחרי פרסום הניתוח, ללא הודעה מוקדמת וללא עדכון בדיעבד. אין לראות בפרסום הניתוח הצהרה בדבר קיומה או אי-קיומה של החזקה כלשהי.
ייתכנו טעויות, חוסרים או שינויי מידע לאחר מועד הפרסום. לפני קבלת החלטה יש לבדוק את הדיווחים הרשמיים ומקורות המידע המקוריים.