מהדרין: האם ההתאוששות בחקלאות היא בסיס חדש או רק תיקון טכני

בניתוח הקודם ראינו שב 2025 מהדרין החזירה לעצמה חלק מהיכולת החקלאית שאבדה לה ב 2024, ושהסיפור של הקבוצה כבר לא נשען רק על הפרי. הניתוח הנוכחי מתמקד בשאלה ממוקדת אך קריטית: האם החקלאות עצמה התייצבה על בסיס רווחי חדש, או שמדובר בעיקר בתיקון טכני אחרי שנה שנמחצה בצל המלחמה.

הנתון המרכזי נראה מרשים. הפעילות החקלאית עברה מהפסד גולמי של כ 38.3 מיליון ש"ח ב 2024 לרווח גולמי של כ 38.7 מיליון ש"ח ב 2025. אבל התמונה מורכבת יותר. לא מדובר בשיפור רוחבי בכל מנועי הפעילות, אלא בשילוב של שלושה גורמים: אבוקדו ותמרים ששמרו על רווחיות, הדרים שהפסיקו לשרוף עשרות מיליוני שקלים, ותוכנית התייעלות שכללה קיצוץ שטחים, עובדים ועלויות קבועות.

ההתאוששות אינה נשענת על חזרה מלאה של היקפי הפעילות. הכנסות האריזה והשיווק אמנם עלו ב 12.1% ל כ 1.03 מיליארד ש"ח, אך סך הטונות שנמכרו ירד ב 3.9% ל כ 152.7 אלף טון. כלומר, 2025 לא הביאה איתה התאוששות בנפחי הפעילות, אלא בעיקר שיפור באיכות הפרי, בתמהיל ערוצי המכירה, וביכולת להימנע ממכירת מלאי חלש לתעשייה במחירי רצפה.

לכן, השאלה המרכזית אינה אם 2025 הייתה טובה מ 2024, שכן עובדה זו מובנת מאליה. השאלה היא אם 2025 מוכיחה שכלכלת החקלאות של מהדרין חזרה לעמוד על הרגליים בזכות עצמה, בלי ליהנות מאפקט הבסיס של שנה קודמת חלשה, בלי להישען על תוכנית חיסכון שעדיין בעיצומה, ובלי לבנות מוקדם מדי על עסקת קו האריזה שעיקר תרומתה טרם הורגשה.

השיפור ניכר, אך אינו רוחבי

התרשים ממחיש את לב הסיפור: ההכנסות עלו, אך הנפחים לא חזרו. ביצוא נרשם גידול של 13% בהכנסות ל כ 806.8 מיליון ש"ח, לצד עלייה של 12.3% בכמות ל כ 92.7 אלף טון. בשוק המקומי ההכנסות עלו ב 17.8% ל כ 207.5 מיליון ש"ח, בעוד שהכמות עלתה ב 3.6% בלבד ל כ 37.8 אלף טון. מנגד, המכירות לתעשייה צנחו ב 45.2% ל כ 15.9 מיליון ש"ח, והכמות שנמכרה לתעשייה צללה ב 44.4% ל כ 22.2 אלף טון.

המשמעות ברורה: חלק ניכר מהתיקון נבע מכך שפחות פרי הופנה למסלול התעשייתי הזול, ויותר פרי נמכר בערוצים רווחיים. זוהי התאוששות אמיתית באיכות התמהיל, אך היא אינה מעידה על חזרה לשגרה של היבולים. להפך, החברה מעריכה שכמויות הפרי בעונת 2025/2026 יהיו קטנות בכ 7% בממוצע, עקב צמצום השטחים המעובדים ופגעי מזג אוויר. כלומר, גם אחרי התיקון של 2025, שאלת צמיחת הבסיס נותרה פתוחה.

הנתונים מבהירים מדוע מוקדם להכריז על התייצבות. ב 2025, ארבעת תתי המגזרים החקלאיים הניבו יחד רווח גולמי חיובי של כ 46.1 מיליון ש"ח (לפני הדרים), אך מגזר ההדרים מחק מתוכו כ 7.4 מיליון ש"ח. כלומר, גם לאחר השיפור, החקלאות של מהדרין אינה נשענת על מנועים מאוזנים. היא נתמכת בתמרים, באבוקדו ובזנים אחרים, שמחפים על מגזר ההדרים שטרם התאושש.

מגזר ההדרים: צמצום ההפסד אינו מעיד על רווחיות

מגזר ההדרים הוא הגורם המרכזי לשיפור בתוצאות 2025, אך הוא גם הסיבה העיקרית לזהירות הנדרשת. ההכנסות נותרו סטטיות, כ 228.8 מיליון ש"ח לעומת כ 228.5 מיליון ש"ח ב 2024, אך ההפסד הגולמי צנח מ כ 69.8 מיליון ש"ח ל כ 7.4 מיליון ש"ח. זהו שיפור דרמטי, שנבע בעיקר מעלייה באיכות הפרי (בדגש על זן אור) ומתהליכי התייעלות.

זוהי התפתחות חיובית, אך היא אינה מהווה חזרה לרווחיות. גם לאחר צמצום הפסד של למעלה מ 62 מיליון ש"ח, מגזר ההדרים עדיין הפסדי. במבט תלת שנתי, ניכר כי המגזר סובל מבעיה מבנית: הפסד גולמי של כ 74.4 מיליון ש"ח ב 2023, כ 69.8 מיליון ש"ח ב 2024, וכ 7.4 מיליון ש"ח ב 2025. שנת 2025 אמנם שיפרה משמעותית את התמונה, אך טרם קטעה את הרצף השלילי.

האתגר אינו מסתכם רק בפרדס, אלא גם בתנאי השוק. בעונת 2024/2025, נתח השוק של הקבוצה ביצוא ההדרים מישראל ירד ל כ 26.5%, לעומת כ 34.7% בעונה הקודמת. במקביל, השוק האירופי רווי במתחרות מספרד, מרוקו, מצרים וטורקיה. החברה מציינת כי התחרות הגוברת במוצרי העוגן, בעיקר אשכולית אדומה ואור, שוחקת את מחירי המכירה. לפיכך, השיפור ב 2025 אינו מעיד על כך שההדרים חזרו להוות רגל יציבה בפעילות, אלא רק שהבור שנפער ב 2024 הצטמצם משמעותית.

בנוסף, יש לקחת בחשבון את ההיבט האגרונומי. החברה כמעט עצרה לחלוטין נטיעות חדשות של פרדסים ומתמקדת בנטיעת אבוקדו, על רקע שחיקה מתמשכת ברווחיות וייסוף השקל בשנים האחרונות. זהו איתות ברור: כאשר החברה מסיטה את השקעותיה ממנוע צמיחה ותיק למנוע חלופי, היא למעשה מודה שהיעד בהדרים אינו חזרה לשיא, אלא הקטנת משקלה של הפעילות החלשה בתמהיל הגידולים.

עלויות העבודה והלוגיסטיקה: ההתייעלות מורגשת, אך הפער נותר

תוכנית ההתייעלות אינה מהלך קוסמטי, והיא כבר משתקפת בתוצאות. החברה הפסיקה לעבד כ 6,201 דונם של פרדסים הפסדיים, העתיקה את פעילות בית האריזה 'אבוקדו העמק' לגליל העליון בהשקעה של כ 6.5 מיליון ש"ח, ופיטרה 45 עובדים בעקבות המהלך. במקביל, 50 עובדים פרשו מרצון ו 23 עובדים נוספים יצאו לגמלאות. בגין התוכנית נרשמו הוצאות חד פעמיות של כ 12 מיליון ש"ח, והחברה צופה חיסכון שנתי של כ 17 מיליון ש"ח. מתוך סכום זה, העתקת 'אבוקדו העמק' לבדה צפויה לחסוך כ 4.7 מיליון ש"ח בשנה.

עם זאת, הלחץ התפעולי שריר וקיים. ב 2025 העסיקה הקבוצה כ 249 עובדים עונתיים (כ 130 בישראל וכ 119 בפרו), שווי ערך לכ 175 משרות מלאות. בנוסף, הועסקו כ 787 עובדי קבלן. גם לאחר ההתייעלות, החקלאות נותרה פעילות עתירת כוח אדם, עונתית ומבוזרת. החברה מזהירה כי התייקרות התשומות, ובראשן שכר המינימום, עלולה לשחוק את הרווחיות הגולמית. לכך מתווספת עלות המים, המהווה כ 40% מעלות העיבוד לדונם מטעים.

מצבת העובדים הקבועים מציגה תמונה מורכבת. בחקלאות המקומית ירד מספר העובדים הקבועים מ 157 ל 105, ובמטה מ 63 ל 56. ואולם, סך העובדים הקבועים בקבוצה דווקא עלה מ 326 ל 336, בעיקר עקב קליטת 75 עובדים בחוות דון פרמין בפרו. כלומר, ההתייעלות המקומית קוזזה בחלקה על ידי הסטת מרכז הכובד לפעילות בחו"ל, ולא הובילה להפחתה כוללת בעומס כוח האדם.

מעל כל אלה מרחפות השלכות המלחמה. החברה מעריכה כי הנזק העקיף ממלחמת חרבות ברזל ב 2025 לבדה הסתכם בכ 16 מיליון ש"ח לפני מס, והנזק המצטבר מתחילת המלחמה הגיע לכ 78 מיליון ש"ח. בנוסף, חלקה של הקבוצה בנזקי המלחמה בחברת 'גן פלח' מוערך בכ 3.5 מיליון ש"ח. החברה אמנם קיבלה מקדמות פיצויים בסך כ 5.8 מיליון ש"ח, אך טרם הכירה ביתרת התביעות כהכנסה לקבל. נתון זה ממחיש כי הרווחיות ב 2025 הושגה תחת אילוצים תפעוליים וביטחוניים, ולא בסביבת עסקים שגרתית.

עסקת קו האריזה: פוטנציאל משמעותי שטרם הוכח

התרשים מחזיר אותנו לקרקע המציאות: עיקר השיפור ב 2025 נבע מצמצום ההפסד בהדרים, ולא מצמיחה רוחבית בכל מנועי הפעילות. זהו ההקשר הנכון לבחינת עסקת קו האריזה.

בנובמבר 2025 השלימה מהדרין רכישת קו מיון ואריזה ומלאי חומרי אריזה מצד שלישי, תמורת כ 5 מיליון ש"ח בתוספת תשלום על המלאי. בנוסף, נקבע מנגנון תמורה מותנית של עד 20 מיליון ש"ח, שתיגזר מכמויות וסוגי הפרי שיועברו בפועל למיון ואריזה במתקני החברה על פני עשור. ההסכם כולל פיצוי מוסכם במקרה שהמוכרת לא תעמוד במכסות מינימום בתקופה הראשונה.

זוהי עסקה אסטרטגית שעשויה לשנות את המודל העסקי של בתי האריזה. במקום להסתמך בלעדית על התוצרת העצמית, מהדרין תוכל לספק שירותי אריזה בהיקפים גדולים יותר, ובכך לפזר את העלויות הקבועות. עם זאת, יש להכניס את העסקה לפרופורציות: מדובר בפוטנציאל עתידי לשנת 2026 ואילך, ולא במנוע רווח שכבר הוכיח את עצמו ב 2025.

מעבר לכך, החברה מבהירה כי מימוש הפוטנציאל מותנה בעמידת המוכרת בהתחייבויותיה, בתנאי השוק, בביקושים וביכולות הלוגיסטיות. הסתייגות זו מעבירה את העסקה מסטטוס של ודאות לאתגר תפעולי. כאשר שני בתי האריזה של החברה (באשקלון ובגליל העליון) סבלו משיבושי פעילות עקב המלחמה, והעונה הסתיימה בצניחה של 36% בכמות פרי ההדר ו 19% בכמות האבוקדו שנקלטו בהם, מוקדם להתייחס לעסקה כאל עוגן יציב. זהו אפסייד פוטנציאלי, לא רווחיות מובטחת.

מבט קדימה: התייצבות או תיקון זמני?

המסקנה המתבקשת היא ש 2025 הייתה יותר מתיקון טכני, אך טרם ביססה קרקע יציבה לחלוטין. מצד אחד, מהדרין ביצעה מהלכים ממשיים: קיצוץ שטחים הפסדיים, ביטול כפילויות במערך האריזה, צמצום ההפסד בהדרים, ושימור התמרים והאבוקדו כמנועי רווח. מצד שני, היקפי הפעילות ירדו, מגזר ההדרים נותר הפסדי, נזקי המלחמה גבו מחיר של כ 16 מיליון ש"ח לפני מס, ועסקת קו האריזה טרם הניבה פירות בשטח.

לפיכך, 2026 תהיה שנת מבחן. כדי שתוצאות 2025 יהפכו לבסיס צמיחה בר קיימא, נדרשת התכנסות של שלושה גורמים: החיסכון המתוכנן של כ 17 מיליון ש"ח חייב להשתקף בשורת ההוצאות מבלי להישחק על ידי התייקרויות שכר ולוגיסטיקה; עסקת קו האריזה צריכה לתרגם את תחזית ההכנסות (90 עד 130 מיליון ש"ח) לנפחי פעילות ממשיים; ומגזר ההדרים חייב לעבור מהפסד לאיזון תפעולי, כדי להפסיק להוות משקולת על הפעילות החקלאית.

אם תרחיש זה יתממש, ניתן יהיה לקבוע שמהדרין לא רק התאוששה ממשבר נקודתי, אלא בנתה מחדש את המודל החקלאי שלה סביב מנועים בריאים. אם לא, 2025 תיזכר כשנה שבה תנאי מזג האוויר, שיפור באיכות הפרי וקיצוצים אגרסיביים ייפו את השורה העליונה, אך לא חוללו שינוי מבני אמיתי.