QAS ב 2026: התאוששות בענף התעופה או עסק שעדיין תלוי בנתב"ג

מה נבדק כאן

במאמר הראשי הטענו ששוויה של כנפיים אינו נגזר רק מרשימת הנכסים, אלא מהיכולת להציף מהם ערך בפועל. QAS היא אחד המרכיבים הרגישים במשוואה הזו. מצד אחד, זהו עסק בעל נתח שוק מהותי, ללא חוב פיננסי חיצוני, המציג יכולת מוכחת להתאושש במהירות עם שיפור הפעילות בנתב"ג. מנגד, הפעילות מגיבה כמעט מיד לכל שינוי במספר הטיסות, בתמהיל החברות הפועלות בנתב"ג, וביכולת לשמר כוח אדם זמין לעונות הקיץ והחגים.

לכן 2026 היא שנת מבחן. ב 2025 תרמה QAS לחלקה של כנפיים ברווחי החברות המוחזקות 1.338 מיליון דולר, לאחר הפסד של 787 אלף דולר ב 2024. אך השיפור אינו מעיד על חזרה מלאה לשגרה. ההכנסות הסתכמו ב 41.9 מיליון דולר, זינוק של 75% לעומת 2024, אך עדיין נמוכות בכ 40% בהשוואה ל 2023. כלומר, QAS אמנם יצאה מהשפל של 2024, אך טרם חזרה להיקפי הפעילות שלפני המלחמה.

ארבע נקודות מפתח:

• ההרשאה לשירותי הקרקע התייצבה. ב 18 בנובמבר 2025 האריכה רשות שדות התעופה את ההרשאה עד סוף אפריל 2028, מה שמסיר את סיכון הרישוי המיידי.
• הזכייה בטרקלינים חיובית, אך היקפה צומצם. עד סוף 2025 הופעלו חמישה טרקלינים, ואילו תחת ההרשאה החדשה מינואר 2026 מפעילות QAS ו Swissport שלושה טרקלינים בלבד.
• QAS החזירה לעצמה נתח שוק. נתח השוק שלה בשירותי הקרקע טיפס לכ 48% ב 2025 לעומת כ 35% ב 2024, אך השיפור הושג בשוק שטרם חזר להיקפי טרום המלחמה.
• צוואר הבקבוק התפעולי הוא כוח האדם. מצבת העובדים זינקה מ 304 בסוף 2024 ל 715 בסוף 2025, ול 847 בסוף פברואר 2026, אך צנחה ל 162 בלבד בסוף מרץ 2026 בעקבות עצירת הפעילות.

ההרשאה הארוכה חיובית, אבל הטרקלינים לא התחילו מקיבולת מלאה

הפעילות הבסיסית זכתה לאופק תכנוני. ההרשאה לשירותי הקרקע, שאמורה הייתה לפקוע בסוף 2025, הוארכה עד סוף אפריל 2028. ללא הארכה זו, QAS הייתה נכנסת ל 2026 עם התאוששות תפעולית חלקית ואי ודאות רגולטורית כבדה. ההארכה מסירה את החשש בטווח הקצר ומאפשרת להנהלה להתמקד בהתאוששות במקום בהישרדות.

גם במכרז הטרקלינים נרשם הישג משמעותי. במהלך 2025 זכתה QAS, יחד עם Swissport, בהרשאה להפעלת שלושה מתוך חמישה טרקלינים בטרמינל 3. ההרשאה ניתנה לשש שנים החל מינואר 2026, עם אופציית הארכה של עד 36 חודשים. הזכייה מספקת אופק ארוך טווח ומחזקת את החיבור של QAS לשותף בינלאומי שכבר פועל עמה בתחומי התחזוקה והתפעול.

עם זאת, יש להיזהר מאופטימיות יתר. המודל הישן, דרך שותפות טרקליני דן, הפעיל עד סוף 2025 את כל חמשת הטרקלינים. המודל החדש נכנס ל 2026 עם שלושה טרקלינים בלבד. כלומר, איכות ההרשאה השתפרה, אך היקף הפעילות לא גדל אוטומטית. בנוסף, בסוף פברואר 2026 פעל בפועל רק טרקלין אחד מתוך השלושה, עקב שיפוצים שנערכו בתקופת ההתארגנות למכרז החדש. מאז פרוץ המערכה מול איראן, כל עובדי הטרקלינים הוצאו לחל"ת.

התרשים ממחיש את הפער בין הזכייה במכרז למציאות בשטח. הכותרות על הזכייה במכרז עשויות ליצור רושם ש QAS יצאה מחוזקת. במישור החוזי הדבר נכון, אך במישור התפעולי הכניסה ל 2026 הייתה מצומצמת יותר: פחות טרקלינים, תקופת שיפוצים, ובהמשך עצירה מחודשת של הפעילות.

מעבר לכך, קיים רובד נוסף. ב 2025 נהנו QAS ושותפות טרקליני דן מהקלה במנגנון התשלומים לרשות שדות התעופה: דמי ההרשאה חושבו כנגזרת מפדיון המכירות ברוטו בלבד, ללא רכיב המינימום הקשיח שנקבע בתנאים המקוריים. בשותפות הטרקלינים חלה הקלה זו לאורך כל שנת 2025. לפיכך, 2025 אינה משקפת שנת רווחיות מייצגת תחת תנאי התמחור המלאים של ההרשאה. מכאן ש 2026 אינה רק מבחן של היקף נוסעים, אלא גם מבחן של יכולת לייצר רווחיות תחת תנאים חוזיים נוקשים יותר.

2025 הוכיחה ש QAS יודעת לחזור, אבל לא באופן רציף

QAS פועלת בשוק שעדיין סובל מתנודתיות. תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג צמחה ב 2025 לכ 18.5 מיליון נוסעים לעומת כ 13.9 מיליון ב 2024, עלייה של למעלה מ 33%. זהו נתון מעודד, אך הוא עדיין נמוך בכ 12% בהשוואה ל 2023, ונמוך משמעותית מ 2019, אז עברו בנתב"ג כ 24 מיליון נוסעים בינלאומיים.

הסוגיה המהותית יותר היא תמהיל הפעילות. ב 2025 הטיסו חברות התעופה הישראליות כ 58.1% מכלל הנוסעים הבינלאומיים בנתב"ג, לעומת 65.8% ב 2024. בינואר ופברואר 2026 מגמה זו אף העמיקה: נתח החברות הישראליות ירד ל 49.8%, לעומת 65.3% בתקופה המקבילה ב 2025. המשמעות היא שחזרת החברות הזרות כבר משתקפת בנתונים, וזהו בדיוק התנאי הנדרש לחזרתה של QAS לרמת פעילות מלאה.

המוקד כאן אינו רק עצם חזרת הנוסעים, אלא זהות החברות המטיסות אותם. QAS משרתת בעיקר חברות תעופה זרות סדירות, חברות שכר, חברות לואו קוסט ומפעילי מטוסי מנהלים. לכן, התאוששות בנתב"ג שאינה מלווה בחזרה מלאה של החברות הזרות מתורגמת לשיפור חלקי בלבד עבור החברה. אמנם, החל מינואר 2025 מספקת QAS שירותי קרקע גם לארקיע, שהפכה ללקוח מהותי, והחל מיולי 2024 היא משרתת גם את אייר חיפה. מהלכים אלו מצמצמים את התלות בחברות הזרות, אך אינם מעלימים אותה. ל QAS אין אמנם תלות בלקוח בודד, אך היא חשופה מערכתית להיקף ולתדירות הפעילות של החברות הזרות בנתב"ג.

נתוני נתח השוק מעידים על יכולות הביצוע של החברה. נתח השוק של QAS מקרב בעלות הזיכיון לשירותי קרקע טיפס לכ 48% ב 2025, לעומת כ 35% ב 2024. זוהי קפיצה חדה, המעידה כי החברה לא רק נהנתה מהתאוששות הביקושים, אלא גם הגדילה את חלקה היחסי בשוק. עם זאת, סדר הדברים ברור: התרחבות השוק קודמת להגדלת הנתח היחסי של QAS. החברה אינה יכולה לייצר יש מאין את פתיחת השוק.

הגרף מציב את תוצאות 2025 בפרופורציה הראויה. לאחר ההפסד ב 2024, QAS חזרה לרווחיות. אך חלקה של כנפיים ברווח לפני מס, שעמד על 1.7 מיליון דולר, עדיין רחוק מהשנים שבהן נע הרווח סביב 5 עד 7 מיליון דולר. לכן, 2025 אינה שנת התאוששות מלאה, אלא שנת היחלצות מהשפל.

צוואר הבקבוק האמיתי הוא כוח האדם, לא המאזן

המשתנה המרכזי שמסביר מדוע QAS עדיין תלויה לחלוטין בתנודות בנתב"ג אינו החוב, אלא כוח האדם. הפעילות עונתית מטבעה ומתרכזת לרוב ברבעונים השני והשלישי, סביב חופשות הקיץ והחגים. אלו בדיוק התקופות המחייבות החזקת כוח אדם זמין, מיומן וערוך לפעולה. בהקשר זה, נתוני תחילת 2026 ממחישים היטב את התנודתיות.

בסוף 2024 העסיקה QAS 304 עובדים במונחי משרה מלאה. בסוף 2025 זינק המספר ל 715. בסוף פברואר 2026 הוא טיפס ל 847, על רקע ההיערכות לפסח ולקיץ 2026. חודש לאחר מכן, בסוף מרץ 2026, צנחה מצבת העובדים ל 162 בלבד בעקבות המערכה מול איראן.

זוהי ליבת האתגר של 2026. חברות שירותי קרקע וטרקלינים אינן יכולות להמתין לנחיתת המטוסים כדי להתחיל לגייס עובדים. הן נדרשות לגייס, להכשיר, לשמר, ולעתים אף לשלם על כוננות תפעולית בטרם נרשמת עלייה בפועל בהכנסות. לכן, תנודתיות חריפה בנתב"ג מייצרת ל QAS בעיה כפולה: גיוס מאוחר עלול להוביל להחמצת ההתאוששות, ואילו גיוס מוקדם מדי עלול להותיר את החברה עם בסיס הוצאות כבד גם לאחר חיתוך מחודש בלוח הטיסות.

מכאן נובעת חשיבותו הרבה של הסכם העבודה הקיבוצי החדש, שנחתם ביולי 2025 ותקף מיוני 2025 עד מאי 2028. ההסכם מספק מסגרת תעסוקתית ויציבות בתקופה תנודתית, אך בד בבד מקבע חלק מבסיס העלויות. במקביל, החברה מציינת כי עליית השכר במשק ושכר המינימום כבר הובילו להעלאות שכר ב QAS, ושכר המינימום צפוי לעלות שוב באפריל 2026 בשיעור של 3.3%. לכן, גם אם היקפי הפעילות יתאוששו, לא מובטח שכל דולר בשורת ההכנסות יתורגם במלואו לשורת הרווח.

לכך מתווסף רובד נוסף של תנודתיות. חלק ניכר מהכנסות QAS נקוב בדולרים, בעוד שעיקר הוצאות השכר והתפעול משולמות בשקלים. המשמעות היא ששולי הרווח רגישים לא רק למספר הטיסות, אלא גם להשפעת שערי החליפין. כלומר, גם בתרחיש של שיפור בפעילות בנתב"ג, רווחיותה של QAS נותרת חשופה למספר צירי תנודתיות במקביל.

2026 היא שנת הוכחה תפעולית, לא שנת ודאות

הנקודה החיובית היא ש QAS אינה מתמודדת עם מחנק אשראי. היא ממומנת לרוב מהכנסותיה השוטפות ומהונה העצמי. הלוואות הקורונה שניטלו בעבר נפרעו במלואן בפירעון מוקדם. ל QAS אין חוב פיננסי חיצוני. גם בתפעול השוטף לא ניכר כרגע לחץ אשראי חריג: ממוצע ימי האשראי ללקוחות ירד מ 99 ימים ב 2024 ל 89 ימים ב 2025, בעוד שהיקף האשראי הממוצע עלה מ 6.367 מיליון דולר ל 10.213 מיליון דולר. בנוסף, בסוף 2025 עמדו הנכסים השוטפים על כ 37 מיליון דולר מול התחייבויות שוטפות של כ 27 מיליון דולר, קרי עודף הון חוזר של כ 10 מיליון דולר.

מכאן שהמבחן של QAS ב 2026 אינו הישרדות מאזנית, אלא היכולת להעביר את המערכת התפעולית ממצב של תגובה לאירועים לפעילות רציפה ויציבה. לשם כך, נדרשת התכנסות של מספר גורמים:

• תנועת הנוסעים צריכה להמשיך לצמוח, אך בעיקר נדרשת חזרה של החברות הזרות בתדירויות משמעותיות, מעבר להצהרות בלבד.
• שלושת הטרקלינים החדשים חייבים לעבור משלב הזכייה החוזית והשיפוצים לפעילות מלאה ורציפה.
• מצבת כוח האדם צריכה להתייצב ברמה שתאפשר מתן שירות בעונות השיא, מבלי להיקלע שוב למעגל של גיוסי חירום וקיצוצים חדים.
• התנאים החוזיים החדשים מול רשות שדות התעופה צריכים להוכיח היתכנות לרווחיות גם ללא הקלות המלחמה שסייעו ב 2025.

קיים גם פוטנציאל הצפה נוסף, אך גם הוא תלוי באותו גורם. המיזם המשותף עם Nayak לתחזוקת ליין בנתב"ג, שאמור להישען בשנותיו הראשונות על הסכם שירותים עם QAS, חזר בתחילת 2026 למסלול הקמה מואץ בעקבות השיפור ברבעון הרביעי ובתחילת השנה. אולם לאחר המערכה מול איראן, שוב קשה להעריך מתי תחל פעילות זו בפועל ובאיזה היקף. הדבר ממחיש עד כמה גם מנועי הצמיחה המשיקים ל QAS נשענים על שאלת היסוד: האם נתב"ג חוזר לשגרה תפעולית.

המסקנה המרכזית: QAS אינה ניצבת עוד בפני סיכון רגולטורי או מימוני מיידי. היא נשענת על פעילות תפעולית ממשית, נתח שוק חזק, שותף גלובלי ושיפור ניכר לעומת 2024. עם זאת, 2026 אינה מסתמנת כשנת קציר, אלא כשנת הוכחה. אם החברות הזרות יחזרו בהיקף יציב, הטרקלינים יעברו לפעילות מלאה, וכוח האדם יתייצב מבלי לשחוק את המינוף התפעולי, QAS עשויה לחזור ולהוות מנוע ערך משמעותי עבור כנפיים. אחרת, היא תיוותר עסק הנגרר אחר התנודות בנתב"ג, במקום לעמוד איתן בזכות עצמו.