תשתיות אנרגיה: איפה בז"ן קריטית באמת, ואיפה אפשר להחליף אותה

מה נבחן כאן

הניתוח הקודם כבר קבע שהתלות בבז"ן היא אחד הצמתים הרגישים אצל תשתיות אנרגיה. הניתוח הנוכחי מתמקד בשאלה מדויקת יותר: היכן מרוכזת התלות הזו כיום, עד כמה היא חריפה בכל מגזר, וכמה משקל יש לייחס לטענת החברה שלפיה גם אם בתי הזיקוק של בז"ן ייסגרו, ההכנסות יישארו באותם סדרי גודל דרך יבוא, אחסון והזרמות.

זו הנקודה הקריטית. החברה לא מבטיחה שהפעילות תישאר זהה. היא מדברת על היקף הכנסות דומה, אך מציינת במפורש שתמהיל הפעילות ישתנה. לכן, השאלה אינה אם כל שקל שמגיע כיום מבז"ן יימחק, אלא אם אפשר להחליף את מנוע ההכנסות הזה באותה קלות שבה ניתן להחליף את נפחי הפעילות.

ארבעה נתוני מפתח בולטים מיד:

• באחסון נפט גולמי התלות מוחלטת: בז"ן היא הלקוח היחיד, והחברה מציינת ש 100% מהכנסות המגזר ב 2025 הגיעו ממנה.
• בשירותי הנמל התלות חריפה: 74.6% מהכנסות המגזר הגיעו מבז"ן, בעיקר בפריקת נפט גולמי ובפריקה וטעינה של תזקיקים ומזוט.
• במגזר ההזרמות התלות מתונה יותר: בז"ן עמדה על 18.1% מהכנסות המגזר, מול 17.6% ממשרדי ממשלה שונים וחברות ממשלתיות.
• ברמה המאוחדת, בז"ן אחראית ל 31% מהכנסות החברה ב 2025 (126.6 מיליון ש"ח). זוהי תלות מהותית ברמת הקבוצה, אך היא אינה אחידה: היא מרוכזת בשני מוקדים ספציפיים, ומורגשת הרבה פחות בליבת הרווח.

איפה בז"ן יושבת היום

התרשים ממחיש מדוע הדיון הבינארי בשאלת התלות מפספס את המציאות. ברמת הקבוצה מדובר בתלות כבדה, אך לא קיומית. עם זאת, ברמת המגזרים, בז"ן היא כמעט הלקוח הבלעדי באחסון נפט גולמי ובשירותי נמל. בהזרמות התמונה שונה: בז"ן היא לקוח מהותי, אך המערכת הארצית משרתת ביקושים נוספים.

המספרים מספרים סיפור דומה. שקלול הכנסות מגזרי אחסון הנפט הגולמי, ההזרמות ושירותי הנמל עם שיעורי החשיפה לבז"ן, גוזר הכנסות של כ 116 מיליון ש"ח התלויות בבז"ן בשלושת המגזרים הללו. מאחר שסך ההכנסות מבז"ן ברמה המאוחדת עומד על 126.6 מיליון ש"ח, המסקנה ברורה: כמעט כל התלות של הקבוצה מרוכזת בשלושת המוקדים הללו.

טענת ההחלפה של החברה חזקה רק אם לא דורשים סימטריה

החברה מנסה לרכך את תמונת התלות בשני המגזרים הרגישים ביותר, אחסון נפט גולמי ושירותי נמל, באמצעות טענה מרכזית: אם בתי הזיקוק ייסגרו ללא שינוי בצריכת הדלקים המקומית, המשק ייאלץ לייבא את עודפי הביקוש. המלאים המיובאים ייפרקו במתקני החברה, יאוחסנו ויוזרמו דרך התשתיות שלה. מכאן גוזרת ההנהלה שההכנסות עשויות להישאר בהיקף דומה.

זו טענה כבדת משקל, אך יש לדייק בה. החברה אינה טוענת שהפעילות תישאר זהה, אלא שההכנסות עשויות להישאר בסדר גודל דומה, גם אם תמהיל המגזרים ישתנה. זהו הבדל תהומי: משמעותו היא שגם אם יימצא תחליף לבז"ן, הוא לא ישחזר במלואו את הכלכלה של אחסון הנפט הגולמי בטרמינל או את שירותי הנמל בחיפה.

אחסון נפט גולמי הוא המקום שבו טענת ההחלפה הכי חלשה

במגזר אחסון הנפט הגולמי, החברה מציגה שתי טענות קשורות אך שונות. הראשונה: בז"ן היא לקוח יחיד שאחראי לכלל הכנסות המגזר. השנייה: אם בז"ן תיסגר, ייווצרו הכנסות חלופיות מיבוא, אחסון והזרמה של תזקיקים (ולא נפט גולמי).

הפער זועק. הפעילות הנוכחית במגזר היא אחסון תפעולי של נפט גולמי להזרמה שוטפת לבז"ן. התחליף שהחברה מציגה הוא פעילות שונה לחלוטין, הנשענת על כלכלה של יבוא תזקיקים. לכן, גם אם סך ההכנסות לא יקרוס, המגזר עצמו במבנהו הנוכחי כמעט ואינו בר-החלפה.

בשירותי הנמל: החברה מודה שהפעילות עשויה לנדוד לאתרים אחרים

לכאורה, שירותי הנמל הם המקום הטבעי ביותר שבו יבוא יחליף את בז"ן – הרי מישהו יצטרך לפרוק את התזקיקים המיובאים. אולם, החברה עצמה מסייגת זאת. היא מציינת שנמל אשקלון הוא שער היבוא העיקרי לתזקיקים, הודות לקרבתו למרכזי האחסון והצריכה ולפטור ממסי נמל. בנוסף, לצורך פריקה באשקלון, החברה רוכשת שירותי נמל מקצא"א עבור לקוחותיה.

המשמעות היא שהמשוואה 'סגירת בז"ן שווה החלפת הכנסות' לא בהכרח תשמר את הפעילות בחיפה. חלק מהיבוא החלופי עשוי לעבור דרך אשקלון; החברה אמנם תישאר בשרשרת הערך, אך לא בהכרח תישען על נמל הדלק והמקשר הימי בחיפה. לכן, גם כאן מדובר בהחלפת הכנסות ברמת הקבוצה, ולא בשימור הכלכלה המגזרית.

דווקא בהזרמות טענת ההחלפה נשמעת משכנעת יותר

מגזר ההזרמות מספק בסיס מוצק יותר לטענת ההחלפה. ראשית, החשיפה הישירה לבז"ן נמוכה משמעותית (18.1% מההכנסות). שנית, משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות מהווים 17.6% מהפעילות, כך שהרשת כבר נשענת על ביקושים מגוונים. שלישית, התזה של החברה עצמה מבוססת על הזרמת מלאים מיובאים. כלומר, המרוויחה העיקרית ממעבר מייצור מקומי ליבוא תהיה רשת ההזרמות הארצית, ולא מתקני הנפט הגולמי.

מכאן שהנהלת החברה כנראה צודקת בהערכתה שההכנסות יישמרו בסדר גודל דומה. אולם, הערכה זו תקפה בעיקר ברמת המערכת הכוללת, ופחות במגזרים שבהם בז"ן היא כיום הלקוח הדומיננטי.

אירועי יוני 2025 סיפקו 'ניסוי כלים' בזמן אמת

היתרון בניתוח הנוכחי הוא שאין צורך להסתפק בדיון תיאורטי. ביוני 2025 התרחש מבחן מציאות של ממש. ב 16 ביוני 2025 הדמימה בז"ן את מתקניה בעקבות פגיעה בתחנת הכוח המספקת קיטור וחשמל למתחם. החברה מעריכה כי הכנסותיה באותה תקופה נפגעו בכ 11 מיליון ש"ח כתוצאה מכך.

הנתון הזה קריטי לא משום שהוא מאיים על יציבות החברה – הוא לא – אלא משום שהוא ממחיש את המיידיות של התלות התפעולית. שיבוש של ימים ספורים הספיק כדי לגרוע סכום מהותי. לכן, כל תזת החלפה חייבת לעבור דרך הפריזמה הזו: אם אירוע נקודתי חותך 11 מיליון ש"ח, החלפה מלאה של בז"ן לא תהיה תהליך אוטומטי או נטול חיכוך.

המסקנה מאירועי יוני כפולה: מצד אחד, החברה ספגה את האירוע והמשיכה לתפקד. מצד שני, הפגיעה חלחלה מיד לשורת ההכנסות. הקשר לבז"ן אינו מסתכם בחוזה היסטורי או בלקוח עוגן; הוא מוטמע עמוק במבנה הפעילות השוטף.

גם מנגנון התעריפים הפך לזירת התגוששות מול בז"ן

בפברואר 2025 נכנס לתוקף צו תעריפים חדש, שלפי החברה הגדיל את הכנסותיה המצרפיות בשיעור שנתי משוקלל של כ 3%. על פניו, מדובר ברוח גבית לכלכלת התשתית. אולם, כבר במרץ 2025 עתרה בז"ן לבג"ץ, בטענה שהצו עודכן בחוסר סמכות, מפלה אותה לרעה, וייקר את התעריפים שהיא משלמת במיליוני שקלים בשנה.

זו אינה אנקדוטה. המשמעות היא שהלקוח המרכזי באחסון נפט גולמי ובשירותי נמל פתח חזית משפטית נגד מנגנון התעריפים – עמוד התווך הכלכלי של החברה. לכן, גם אם מקבלים את תזת החלפת הנפחים, נותרת פתוחה השאלה באילו תנאים מסחריים היא תתבצע, ואיזה חלק מההשקעות יוכר בתעריף ללא התנגדות מצד לקוח העוגן.

החברה מבקשת מהמשקיעים לאמץ שתי הנחות במקביל: שניתן להחליף את בז"ן באמצעות יבוא והזרמות, ושמנגנון התעריפים ימשיך לתמוך במודל הכלכלי. המציאות מוכיחה ששני התרחישים אפשריים, אך שניהם מלווים בחיכוך משמעותי ולא יקרו מעצמם.

מסקנה

התלות בבז"ן מוחשית, אך עוצמתה משתנה. באחסון נפט גולמי היא מוחלטת; בשירותי נמל היא חריפה; ובהזרמות היא מרוככת בתוך מערכת רחבה יותר. לכן, טענת ההחלפה של החברה סבירה רק אם מפרשים אותה נכון: לא כהבטחה לשימור הפעילות הקיימת, אלא כהערכה שסך הכנסות הקבוצה יישמר, גם אם מרכז הכובד ינוע מייצור מקומי ליבוא, מאחסון נפט גולמי להזרמות, ומחיפה לנתיבים אחרים.

מה התחדש כאן? בעבר היה נוח להתייחס לבז"ן כאל עוד לקוח גדול. כעת, הנתונים מאפשרים למפות במדויק את מוקדי החשיפה, וממחישים שהתחליף שהחברה מציעה אינו סימטרי, אלא מערכתי. תזת הנגד גורסת שהשוק מתמחר בחסר את חיוניות התשתית, שכן המדינה תזדקק לאותם מתקנים, מלאים ורשתות הזרמה גם ללא בז"ן. יש בכך אמת חלקית. אולם, מי שמאמץ תזה זו חייב להכיר בכך שהמכה הראשונה תנחת בדיוק על המגזרים הצמודים כיום לבז"ן, ושם המעבר לכלכלה חלופית יהיה רחוק מלהיות חלק.