שלמה ביטוח: האם הזינוק בחידושי רכב רכוש עלה בשחיקת הרווחיות

מה באמת תוקן, ומה נקנה במחיר

הביטוח היה אחד המנועים המרכזיים לעלייה ברווח של שלמה החזקות ב 2025. כעת עולה השאלה: האם הפעילות הביטוחית השתפרה בזכות חיתום איכותי יותר, או שחלק מהשיפור הושג במחיר של ויתור מסחרי בביטוחי הרכב.

ההתאוששות אכן אמיתית, אך אינה אחידה. ענף רכב חובה עבר תיקון חד. ההפסד החיתומי כמעט נמחק, על רקע העלאת תעריפים, הסכם מול המוסד לביטוח לאומי והמשך טיוב התיק. ענף רכב רכוש (מקיף וצד ג') רשם מגמה הפוכה: שיעור החידושים זינק ומספר כלי הרכב המבוטחים עלה, אך הפרמיות ירדו, הרווח נשחק והשיעור המשולב טיפס. כלומר, ביטוח הרכב לא השתפר כמקשה אחת: החובה תוקן, והרכוש התפשר.

זו אינה הבחנה סמנטית, אלא סוגיה שגוזרת את איכות הרווח של 2025. שיפור רוחבי בשני הענפים היה מעיד על חיתום איכותי יותר בכל החזיתות. בפועל, החובה סיפק תיקון, בעוד הרכוש ספג ויתור. המשמעות היא שהקפיצה ברווח הביטוחי מרשימה יותר בשורת הרווח הכוללת מאשר בבסיס הפעילות עצמו.

הנתונים ממחישים מדוע יש לנתח את פעילות הביטוח כשני סיפורים נפרדים. בחובה נרשמה עלייה בפרמיה לצד ירידה במספר כלי הרכב וצמצום ההפסד. ברכוש, לעומת זאת, נרשמה עלייה במספר כלי הרכב ובחידושים, אך הפרמיה והרווח התכווצו.

ההתאוששות הביטוחית של הקבוצה לא נבעה משיפור רוחבי בשני ענפי הרכב, אלא משינוי בתמהיל הרווחיות: החובה הפסיק להכביד באותה עוצמה, בעוד הרכוש הקריב חלק מהרווחיות כדי לשמר את התיק.

החובה אכן השתפר, אך חלק מהתיקון נשען על העבר

בענף רכב חובה, ההפסד החיתומי צנח ב 2025 ל 7 מיליון ש"ח בלבד, לעומת 78 מיליון ש"ח ב 2024. זהו שיפור חד של 71 מיליון ש"ח, המיוחס לשלושה גורמים מרכזיים: העלאת תעריפים, חתימת הסכם מול המוסד לביטוח לאומי, והמשך טיוב התיק.

הנתונים התפעוליים תומכים במגמה זו. הפרמיה הברוטו בחובה צמחה ב 2.6% ל 455.2 מיליון ש"ח, למרות שמספר כלי הרכב המבוטחים ירד לכ 225 אלף מכ 236 אלף. שיעור החידושים טיפס ל 52% מ 49%, ושיעור לקוחות החובה שרכשו גם ביטוח רכוש עלה ל 73% מ 68%. כלומר, התיק התכווץ כמותית, אך השתפר תמחירית ואיכותית.

בחינת הפרמיה הברוטו הממוצעת לרכב מספקת זווית נוספת. אמנם אין זה התעריף הרשמי, אך זהו מדד כיווני מובהק. בחובה, מדד זה עלה מכ 1.88 אלף ש"ח לרכב לכ 2.02 אלף ש"ח לרכב, עלייה של כ 7.6%. הנתון מצביע על תיקון מחירים וטיוב התיק, ולא על רכישת נתח שוק בכל מחיר.

עם זאת, מוקדם להכריז על חזרה מלאה לפסי רווחיות מייצגת. השיפור בחובה לא נבע מתמחור בלבד. במאי 2025 הגיעה החברה להסדר מול המוסד לביטוח לאומי על תשלום גלובלי חד פעמי, כחלופה ליישוב פרטני של תביעות תאונות דרכים, לצורך גמר חשבון בגין תאונות מהשנים 2016 עד 2022. ההסכם תרם להתפתחות חיובית בתיק החובה ב 2025 בגין שנות החיתום הרלוונטיות. מכאן שחלק מהשיפור נובע מסגירת זנב תביעות היסטורי, ולא רק מכלכלת החיתום השוטפת.

עובדה זו אינה מבטלת את התיקון, אך היא מחייבת להכיר בכך שהשיפור האמיתי כולל גם רכיב חד פעמי. ב 2025 נוצר מרווח נשימה מחודש בחובה, אך אין להניח שכל השיפור משקף קצב רווחיות מייצג שיישמר במלואו גם ללא תרומת ההסדר.

הרכוש שמר על הלקוחות, אך התפשר על המחיר

אם החובה מציג סיפור של תיקון, רכב רכוש מציג סיפור של פשרה מסחרית. הענף סיים את 2025 עם רווח חיתומי של כ 131 מיליון ש"ח, לעומת 171 מיליון ש"ח ב 2024. השחיקה ברווח לא נבעה מאירוע קיצון חריג, אלא מליבת הפעילות: ירידת תעריפים, בעיקר על רקע התגברות התחרות בשוק ביטוחי הרכב.

החולשה ברווחיות לא לוותה בנטישת לקוחות. נהפוך הוא. שיעור החידושים זינק ל 59.7% מ 50.3%, ומספר כלי הרכב המבוטחים עלה לכ 201 אלף מכ 194 אלף. העלייה בשיעור החידושים נבעה, בין היתר, מהפחתות מחירים יזומות.

זוהי נקודת מפתח, שכן היא קושרת ישירות בין ההישג המסחרי למחיר הכלכלי שלו. החידושים עלו לא למרות המחיר, אלא בזכות הפחתתו. בשילוב הירידה בפרמיה הברוטו ל 834.8 מיליון ש"ח מ 864.6 מיליון ש"ח, התמונה מתבהרת: התיק נשמר בהצלחה, אך ההכנסה מכל פוליסה התכווצה.

גם כאן, בחינת הפרמיה הממוצעת לרכב מחדדת את המגמה. חלוקת הפרמיה הברוטו במספר כלי הרכב המבוטחים משקפת ירידה מכ 4.46 אלף ש"ח לרכב לכ 4.15 אלף ש"ח לרכב, שחיקה של כ 6.8%. אמנם אין זו מדידת תעריף רשמית, אך היא ממחישה היטב את הדינמיקה הכלכלית של השנה: יותר חידושים, יותר כלי רכב, ופחות הכנסה פר רכב.

המחיר הכלכלי של מהלך זה ניכר גם בתוצאות האקטואריות. השיעור המשולב ברכב רכוש טיפס בברוטו ל 83% מ 78%, ובשייר ל 83% מ 79%. הנקודה המהותית היא שגם לאחר שהחברה נהנתה מירידה מסוימת בעלות התביעה הממוצעת, בעיקר הודות לירידה בשכיחות הגניבות, הרווחיות עדיין נשחקה. ירידת התעריפים קיזזה לחלוטין את ההקלה בנטל התביעות.

בנוסף, התיק עצמו מסתמן כפחות יציב מכפי שמרמז הנתון הגולמי של החידושים. שיעור הלקוחות ברכב רכוש שרכשו גם ביטוח חובה ירד ל 79% מ 83%. נתון זה אינו מעיד בהכרח על גיוס לקוחות חלשים יותר, אך הוא מלמד שהעלייה בחידושים לא לוותה בהעמקת הקשר המסחרי הכולל עם הלקוח. בפועל, נרשמו יותר חידושים, אך נאמנות הלקוחות למערכת כולה לא בהכרח התחזקה.

הרקע למגמה זו אינו מקרי. הענף מתאפיין בתחרות עזה, עם 18 חברות פעילות, שתי שחקניות חדשות שהחלו לפעול ב 2025, ורגולציה המקלה על ביטול פוליסות, מעבר בין מבטחים והשוואת מחירים. זהו שוק שהופך נוח יותר למעבר לקוחות, ולכן חשוף יותר למלחמות מחירים.

מבחן 2026 כבר מונח על השולחן

המתח בין נתח השוק לרווחיות ברכב רכוש כבר גלש מעבר לשורת הרווח. בנובמבר 2025 דרשה רשות שוק ההון משלמה ביטוח לעדכן את תעריפי רכב רכוש כך שיהלמו את הסיכון הגלום בפעילות, ולהגיש נספח אקטוארי מעודכן הכולל תעריף חדש. בפברואר 2026 הגישה החברה את הנספח הנדרש. הרשות הבהירה כי ללא אישור הנספח והתעריף המעודכן עד 30 באפריל 2026, החברה לא תוכל להמשיך לשווק את תוכניות הביטוח הללו.

זוהי נקודת מפתח, המעידה כי הבעיה ברכב רכוש אינה מסתכמת בפרשנות אנליטית לשחיקת המרווחים. גם הרגולטור אותת כי התמחור חייב לחזור ולשקף את רמת הסיכון. הערכת החברה כי למכתב לא תהיה השפעה מהותית משקפת את עמדת ההנהלה. אולם המסקנה העולה מהאירוע ברורה: דינמיקת התמחור ב 2025 הספיקה כדי להפוך את סוגיית המחיר להתערבות רגולטורית.

לפיכך, שנת 2026 לא תיבחן רק בפריזמה של שימור לקוחות. היא תיבחן ביכולת החברה לשפר מחדש את התמחור מבלי לאבד את נתח השוק שהושג. הצלחה במהלך זה עשויה להחזיר את רכב רכוש למעמד של מנוע רווח משמעותי. כישלון, מנגד, עלול להותיר את החברה עם תיק מבוטחים רחב, אך עם רווחיות חיתומית חלשה.

עד כמה נקייה ההתאוששות בביטוח

כדי לאמוד את איכות ההתאוששות, יש לבחון את המגזר כולו, ולא רק את ענפי הרכב. סך הרווח החיתומי זינק ל 160 מיליון ש"ח מ 89 מיליון ש"ח. זהו שיפור מהותי, אך הוא אינו נשען על רוח גבית רוחבית בכל תחומי הפעילות. עיקר הפער החיובי נבע מצמצום ההפסד בחובה וממעבר לרווח בביטוח כללי אחר, בעוד שרכב רכוש רשם נסיגה.

גם מעבר לרובד החיתומי, התמונה מורכבת יותר מכפי שמשתקף בשורת הרווח. הרווח התפעולי לפני מס במגזר הביטוח טיפס ל 244 מיליון ש"ח מ 139 מיליון ש"ח. אלא שמתוך סכום זה, הרווח מהשקעות ומימון נטו שלא נכלל במסגרת עסקי הביטוח זינק ל 61 מיליון ש"ח מ 5 מיליון ש"ח. במקביל, הרווח מהשקעות ומימון שנכלל במסגרת עסקי הביטוח דווקא התכווץ ל 43 מיליון ש"ח מ 67 מיליון ש"ח. כלומר, גם בתוך ההתאוששות הביטוחית, לא כל השיפור נובע מפעילות חיתומית שוטפת.

לכן, התשובה לשאלת הכותרת היא חיובית, אך דורשת דיוק. הזינוק בחידושי רכב רכוש אכן נקנה, לפחות בחלקו, במחיר של שחיקת הרווחיות. הדבר משתקף בהפחתות המחיר היזומות, ובא לידי ביטוי בשחיקת הרווח ובעליית השיעור המשולב. עם זאת, אין להסיק מכך שהשיפור במגזר הביטוח כולו הוא מלאכותי. ענף החובה רשם שיפור אמיתי, וההסכם מול המוסד לביטוח לאומי סגר חשיפת עבר שהכבידה על התיק.

המסקנה היא שפעילות הביטוח הציגה ב 2025 התאוששות אמיתית, אך באיכות מעורבת. החובה עבר תיקון שכלל רכיב מבני לצד רכיב חד פעמי. הרכוש שימר את תיק הלקוחות באמצעות ויתור מסחרי. לפיכך, בחינת שנת 2025 דרך שורת הרווח הביטוחי בלבד מספקת תמונה אופטימית מדי. ניתוח פרטני של שני הענפים מבהיר כי שאלת המפתח ל 2026 אינה האם פעילות הביטוח תוקנה, אלא איזה חלק מהשיפור יוכל להישמר ללא הנחות מחיר נוספות וללא סגירת זנבות תביעה היסטוריים.