אולמד סולושנס: מה באמת נשאר מ UniGrd והאם זה יכול להפוך לעסקה

מה נשאר באמת ב UniGrd

בניתוח הקודם הטענה הייתה פשוטה: מבחן המימון של אולמד לא ייפתר רק מכותרות קליניות. ניתוח ההמשך הזה מתמקד ב UniGrd משום שהיא מופיעה בדיוק במקום שבו עשוי להופיע מקור נזילות חלופי. לא כמנוע פעילות, אלא כנכס שעשוי להבשיל לעסקה.

הנקודה המרכזית היא ש UniGrd לא נמחקה, אבל גם לא נשארה שלמה. לאחר עסקת 2019, פרוקאטיד מכרה את מלוא זכויות הקניין הרוחני, המלאי, הציוד והאישורים הרגולטוריים הקשורים למערכת הרחבה, אך הותירה בידיה את הזכויות הבלעדיות והאישורים הרגולטוריים לשימוש במערכת לאינדיקציית עורקי התרדמה יחד עם תומכן ייעודי. בנוסף, היא שמרה על ההסכמים הנוגעים למכירה ולשיווק של המערכת המוחרגת, וכן על רישיון בלעדי, גלובלי, נצחי, פטור מתמלוגים וניתן להעברה, לשימוש בקניין הרוחני של המערכת.

הפרט החשוב הוא סוג הנכס. זו אינה שארית מעבדה, אך גם לא קו מוצר פעיל. זוהי מעטפת קרוטיד ממוקדת שכבר עברה פיתוח, נוסתה קלינית בבני אדם, ומחזיקה באישורי FDA מיוני 2015 ובאישור TGA מספטמבר 2016. עבור חברת מכשור רפואי ללא הכנסות, זהו הבדל מהותי: הקונה הפוטנציאלי לא מתחיל מאפס, אך גם לא מקבל עסק עובד.

למה זה עדיין לא עסק חי

כאן התמונה מתבהרת. החברה מציינת במפורש כי נכון למועד הדיווח אין ייצור או שיווק של המוצר, ופרוקאטיד אינה מקיימת פעילות כזו בפועל. לכן, מי שרואה ב UniGrd מנוע שמסייע כבר היום לממן את תרוליף, מקדים את המאוחר.

החברה מגדירה במפורש את מסלול המימוש המבוקש: איתור רוכש לנכסים ולזכויות הקניין הרוחני של המערכת. גם ביעדים העסקיים, הקונה הפוטנציאלי אינו מתואר כמשקיע פיננסי כללי, אלא כגוף המייצר או משווק תומכנים לעורקי התרדמה, המעוניין להרחיב את סל המוצרים שלו לאמצעי הגנה מפני תסחיפים. זהו ניסוח קריטי, שכן החברה משרטטת מסלול לעסקה אסטרטגית ממוקדת, ולא תוכנית להפעלה מסחרית עצמאית.

כאן התחרות משנה את אופי האופציה. החברה מתארת שוק הנשלט על ידי חברות ענק בינלאומיות, ומציגה יתרונות טכניים של UniGrd מול המערכות של Abbott ו Medtronic, בעיקר סביב מנגנון נעילה מרחוק, גמישות בבחירת התיל ומיקום הפילטר. מכאן נגזרות שתי מסקנות: מחד, החברה סבורה שלמוצר יש עדיין בידול טכנולוגי רלוונטי. מאידך, עסקה תצטרך לצאת לפועל בשוק ריכוזי הנשלט בידי שחקנים גדולים. עובדה זו מעלה את הרף – לא די בעצם קיומן של הזכויות, נדרש גם שחקן שיהיה מוכן לשלם עליהן.

מתי זה יכול להפוך לעסקה

הסיבה ש UniGrd מצדיקה התייחסות היא שהחברה אינה דוחקת אותה לשוליים. עסקה אסטרטגית סביב המערכת המוחרגת מופיעה הן באסטרטגיה העסקית והן ביעדים לחודשים הקרובים. זה אינו ניסוח מקרי; בחברה בשלב קדם-מסחרי, יעד המקבל שורה בתחזית השנתית הוא נכס שההנהלה מעוניינת לאותת לשוק על חיוניותו.

אך הדרך מאפשרות תיאורטית לעסקה בפועל עודנה ארוכה. כדי ש UniGrd תהפוך ממעטפת זכויות לאירוע נזילות, ארבעה תנאים צריכים להתקיים: איתור קונה אסטרטגי ממוקד לתחום; הסתפקות של הקונה בחבילה הקרוטידית המצומצמת ללא הפלטפורמה הרחבה שנמכרה; הוכחה שהאישורים והרישיון הקיימים אכן חוסכים זמן או מפחיתים סיכון; וודאות שהבידול הטכני מתורגם לערך כלכלי בשוק תחרותי.

מכאן נגזרת גם המסקנה לגבי סוגיית המימון. UniGrd עשויה להיות משמעותית עבור אולמד אם תייצר תזרים מזומנים, שותפות, או אפילו הוכחת היתכנות לקיומו של קונה אסטרטגי. אולם עד שזה יקרה, היא אינה מקטינה בפועל את תלות החברה בגיוסי הון ובהתקדמות הקלינית של תרוליף. זוהי אופציה ששווה לעקוב אחריה, אך לא מקור נזילות זמין.

מסקנות

UniGrd נותרה בידי אולמד כחבילה צרה מכפי שנדמה בתחילה, אך גם בעלת פוטנציאל רב יותר מכפי שניתן לשער. היא אינה כוללת את המערכת במלואה, אך כן מאגדת אינדיקציית קרוטיד ממוקדת, אישורים רגולטוריים, רישיון שימוש גלובלי והסכמים רלוונטיים למכירה ולשיווק. לכן, התעלמות מערכה תהיה שגויה, אך התייחסות אליה כאל פעילות עסקית חיה תהיה שגויה לא פחות.

עיקר התזה: UniGrd היא אופציה אסטרטגית קיימת, אך צרה וטרם מומשה. לפיכך, היא תוכל לשפר את תמונת המימון של אולמד רק אם תעבור משלב ההצהרות לשלב הביצוע.

תזת הנגד ברורה: ייתכן שהחבילה שנותרה פשוט צרה מדי. ללא ייצור, ללא שיווק, ובשוק הנשלט על ידי שחקני ענק, ייתכן שהנכס ימשיך להעלות אבק בדוחות הכספיים זמן רב לפני שיימצא לו קונה ממשי.

מה שישנה את אופן תגובת השוק בטווח הקצר והבינוני אינו חזרה נוספת על המאמצים לאיתור רוכש, אלא איתות ממשי לקיומו של תהליך, שותף או מבנה עסקה שניתן לתמחר. עד אז, UniGrd נותרת נכס בעל פוטנציאל, אך כזה שטרם ניתן לתמחר במודל הבסיס של החברה.