ביו מיט פודטק, המשך: כמה יקר היה ההון שהשותפות קנתה

החלק הראשון של הניתוח כבר הראה שהקופה היא צוואר הבקבוק של ביו מיט פודטק. ניתוח ההמשך הזה מתמקד בשאלה צרה יותר: מה היה מחירו האמיתי של ההון שהשותפות הצליחה לקנות ב 2025 ובחודשים שאחר כך. זו לא רק שאלה של היקף הכסף שנכנס, אלא של שכבות הדילול, ההגנות למשקיעים ודחיות התשלום שנבנו סביבו.

בחינת תמונת המזומן הכוללת ממחישה כמה מזומן אמיתי נשאר אחרי השימושים בפועל ואחרי תנאי המימון שנלוו לכסף. התמונה שמתקבלת חדה למדי: בסוף 2025 נותרו בקופה 432 אלף ש"ח בלבד, למרות תזרים מימון חיובי של 1.588 מיליון ש"ח. במקביל, הנהלת השותפות מודה שהיתרות אינן מספיקות לתמוך בפעילות בעתיד הנראה לעין, שתזרים חיובי מותנה בהמשך גיוסים ושקיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה כעסק חי.

• המחיר הנקוב לא היה המחיר הכלכלי. העסקה נחתמה ב 40 אגורות ליחידה, אבל יחד עם 8% יחידות נוספות אחרי 12 חודשים השותפות מציגה חבילה שקולה לכ 37 אגורות ליחידה.
• הגנת המחיר כבר עלתה כסף. המכשיר הנגזר שנועד להגן על המשקיעים הוכר בשווי של 538 אלף ש"ח ביום ההנפקה, ונמדד ב 566 אלף ש"ח כבר ב 31 בדצמבר 2025.
• גם אחרי תאריך המאזן, הכסף הגיע בטיפות. אחרי סוף השנה בוצעו עוד שתי הקצאות קטנות, 50 אלף ש"ח ואז 200 אלף ש"ח, מה שמחדד שהחבילה של 2025 לא פתרה את בעיית המימון אלא קנתה עוד קצת זמן.

40 אגורות על הנייר, 37 אגורות עוד לפני הראצ'ט

המספר הראשון שדורש פירוק הוא מחיר ההקצאה. על הנייר, המחיר הוא 40 אגורות ליחידת השתתפות. אלא שבאותו דיווח מסתתר רכיב קבוע נוסף: אחרי 12 חודשים המשקיעים זכאים לעוד 8% יחידות השתתפות, בלי תלות במנגנון ההתאמה. לכן גם בלי להפעיל את הראצ'ט, המחיר הכלכלי של החבילה כבר נמוך יותר.

השותפות מציגה זאת במפורש. האסיפה אישרה מסגרת של 5.95 מיליון יחידות השתתפות ועוד 476 אלף יחידות נוספות לאחר 12 חודשים, וביחד 6.426 מיליון יחידות. מול תמורה של 2.38 מיליון ש"ח, זה שקול לכ 37 אגורות ליחידה ולא ל 40. זו כבר הנחה אפקטיבית של כ 7.4% מול המחיר שבכותרת.

בפועל, עד מועד הדוח בוצעו הקצאות בשלושה שלבים: 4.075 מיליון יחידות ועוד 326 אלף זכויות ליחידות השתתפות בתמורה של כ 1.63 מיליון ש"ח, אחר כך 125 אלף יחידות ועוד 10,000 זכויות בתמורה של 50 אלף ש"ח, ולבסוף 500 אלף יחידות ועוד 40 אלף זכויות בתמורה של 200 אלף ש"ח. כלומר, גם ברמת הביצוע בפועל הרעיון נשאר זהה: מעט מזומן, ומעליו שכבת יחידות עתידית קבועה.

מה שמעניין באמת הוא עד כמה המרווח מול השוק צר. שער היחידה האחרון עמד על 40.7 אגורות, כלומר רק כ 1.75% מעל מחיר ההקצאה. זה לא אומר שמנגנון ההתאמה כבר יופעל, כי הבדיקה שלו נעשית רק אחרי 12 חודשים ממועד ההשקעה. זה כן אומר שההגנה שניתנה למשקיעים כבר קרובה לכסף.

זו נקודה קריטית כי ביו מיט אינה מגייסת כאן הון צמיחה בשפע. היא מגייסת מימון ביניים. כשחברה במצב כזה משלמת כבר בכניסה גם ב 8% יחידות נוספות וגם בהגנת מחיר פתוחה, העלות הכלכלית של הכסף גבוהה יותר מהמספר הראשון שהקורא רואה.

כמעט שליש מהחבילה יוחס לנגזר

החלק החריג יותר של העסקה הוא לא ה 8% הנוספים אלא מנגנון ההגנה למשקיעים. לפי הביאור, רכיב הראצ'ט סווג כהתחייבות נגזרת משום שאינו עומד בתנאי קיבוע של כמות ומחיר, ולכן הוא נמדד בשווי הוגן דרך רווח והפסד. ביום ההנפקה הוערך הנגזר ב 538 אלף ש"ח, וב 31 בדצמבר 2025 כבר עמד על 566 אלף ש"ח.

המספרים כאן חדים. מתוך תמורה ברוטו של 1.681 מיליון ש"ח, כ 32% יוחסו כבר ביום הראשון לנגזר. עד סוף השנה ההתחייבות הזו עלתה ל 566 אלף ש"ח, סכום שגבוה אפילו מיתרת המזומנים של השותפות בסוף השנה, 432 אלף ש"ח. כלומר, שכבת ההגנה למשקיעים לבדה כבר הייתה גדולה יותר מהמזומן שנשאר בקופה.

גם זה לא כל הסיפור. בדוח תזרימי המזומנים נרשמו 45 אלף ש"ח של עלויות הנפקה שיוחסו לחלק שמסווג כנגזר ונזקפו לרווח והפסד. כלומר, השותפות לא רק חילקה את החבילה בין הון, יחידות עתידיות ונגזר, אלא גם ספגה עלות חשבונאית נוספת בגלל המבנה הזה. במקביל, עלויות ההנפקה הכוללות עמדו על 175 אלף ש"ח, כ 10.4% מהתמורה הברוטו.

זו ליבת הסיפור. מי שמסתכל רק על 40 אגורות מפספס שהחבילה כבר כללה שלוש שכבות מחיר שונות: הנחה אפקטיבית דרך 8% יחידות נוספות, הגנת מחיר שממשיכה לחיות במאזן כהתחייבות, ועלויות הנפקה גבוהות יחסית לגודל הסכום.

הכסף קנה זמן, לא פתר את מסלול 2026

כשעוברים מעסקת ההנפקה אל תמונת המזומן הכוללת, התמונה נעשית מחמירה יותר. בסוף 2025 היו בקופה 432 אלף ש"ח בלבד. במהלך השנה השותפות שרפה 2.342 מיליון ש"ח בפעילות שוטפת, השקיעה עוד 200 אלף ש"ח בחברות המטרה וסיימה את השנה עם ירידה של 944 אלף ש"ח במזומנים. לכן גם אחרי חבילת המימון, כרית המזומן נשארה צרה מאוד.

זה מתחבר ישירות לביאור העסק החי. הנהלת השותפות מבהירה שהמזומנים ושווי המזומנים בסך 432 אלף ש"ח אינם מספיקים לתמוך בפעילות בעתיד הנראה לעין, שהפסד השנה עמד על 6.128 מיליון ש"ח, ושתזרים המזומנים השלילי מפעילות שוטפת עמד על 2.342 מיליון ש"ח. המסקנה שמופיעה שם ברורה: קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה כעסק חי, ותזרים חיובי מותנה בהמשך גיוסים.

כאן נכנסת גם שכבת בעלי העניין. החל מ 1 ביולי 2024 הוסכם שהשותף הכללי יקבל 60 אלף ש"ח בחודש במקום 100 אלף ש"ח, ואילו יתרת 40 אלף ש"ח בתוספת מע"מ תיצבר כחוב צבור. בסוף 2025 החוב הצבור הזה כבר הגיע ל 802 אלף ש"ח, לעומת 234 אלף ש"ח בסוף 2024. לפי הביאור, החוב ייפרע רק אחרי גיוס הון נטו של יותר מ 1 מיליון ש"ח, וגם אז רק אם יתרת המזומנים אחרי הפירעון תספיק לפחות ל 18 חודשי פעילות. נכון למועד אישור הדוחות, התנאי הזה עדיין לא הושלם.

במקביל, בביאור הצדדים הקשורים מופיעה יתרת זכות לזמן קצר של 911 אלף ש"ח לביו מיט בע"מ, ובצד ההתחייבויות הלא שוטפות רשומה התחייבות של 4.91 מיליון ש"ח בגין דמי יוזמה. לכן חלק מהגמישות המימונית של 2025 לא נבנה ממזומן חדש, אלא גם מדחיית תשלומים פנימית.

זו בדיוק הסיבה שהארכת כתבי האופציה מסדרה 2 חשובה. בנובמבר 2025 הוחלט להאריך את מועד המימוש עד 7 בדצמבר 2029 במקום 7 בדצמבר 2025, ובמקביל להפחית מעט את מחיר המימוש מ 60.57 אגורות ל 60 אגורות. זה לא מכניס כסף מיידי לקופה. זה פשוט משאיר שכבת דילול פוטנציאלית פתוחה לזמן ארוך יותר.

אחרי המאזן, גיוסים של 50 אלף ו 200 אלף ש"ח

אם חבילת 2025 באמת הייתה פותרת את הבעיה, היינו מצפים לראות מרווח נשימה רחב יותר אחרי תאריך המאזן. זה לא מה שקרה. אחרי סוף 2025 השותפות הוסיפה עוד הקצאה של 125 אלף יחידות ועוד 10,000 זכויות בתמורה של 50 אלף ש"ח, ובהמשך עוד הקצאה של 500 אלף יחידות ועוד 40,000 זכויות בתמורה של 200 אלף ש"ח.

ביחד, הסכום מסתכם ב 250 אלף ש"ח בלבד. זה סכום ששווה לכ 58% מיתרת המזומנים בסוף 2025, וכ 16.6% בלבד מהתמורה נטו של סבב 2025 העיקרי. כלומר, גם אחרי ההנפקה המורכבת של 2025, הדרך ל 2026 עברה עדיין דרך גיוסים זעירים.

התרשים הזה חשוב כי הוא מסביר למה נכון לפרש את 2025 כקניית זמן ולא כפתרון. הסבב הגדול יחסית של 2025 הכניס נטו 1.506 מיליון ש"ח. אחריו הגיעו שני סבבים קטנים מאוד. זה לא דפוס של חברה שפתרה את שאלת המימון. זה דפוס של חברה שממשיכה לאסוף הון במנות קטנות, תוך הוספת שכבות דילול כמעט בכל תחנה.

מה באמת עלה ההון הזה

העלות של ההון בביו מיט פודטק ב 2025 הייתה גבוהה יותר מהכותרת. 40 אגורות היו רק השכבה החיצונית. מתחתיה יש 8% יחידות עתידיות, נגזר ראצ'ט שהגיע ל 566 אלף ש"ח כבר בתוך כחודשיים, עלויות הנפקה של 175 אלף ש"ח, הארכת חיי אופציות ודחייה של דמי ניהול פנימיים כדי לא ללחוץ מיידית על הקופה.

לכן השאלה הנכונה ל 2026 אינה אם השותפות הצליחה לגייס. היא הצליחה. השאלה היא באיזה מחיר ולכמה זמן זה הספיק. נכון לסוף 2025 ולחודשים שאחריו, התשובה היא שהשותפות קנתה הון יקר, מורכב ומדלל, ובעיקר קנתה עוד כמה חודשי אוויר.